"חשבו שנהיה פחות פטריוטים, אבל עד שלא יהיה פתרון לכיבוש לא יהיה פה רגוע"

כדי להבין את התפרצות הזעם בערים המעורבות צריך לסקור את הרשתות החברתיות, שהתמלאו בסרטונים מההתנגשויות בהר הבית. "מה שקרה שם מתכתב עם מה שקורה ביפו וחיפה", הסבירה תושבת יפו. "יש גירוש שיטתי של החברה הערבית"

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רכב שרוף במקום בו התחוללו העימותים אמש בלוד
רכב שרוף במקום בו התחוללו העימותים אמש בלודצילום: עופר וקנין

ד"ר ת'אבת אבו ראס הוא מהדוברים הבולטים של החברה הערבית בישראל. הוא מנכ"ל-שותף בארגון "יוזמות אברהם" וחבר ביוזמת השלום "ארץ לכולם". כאיש חילוני, ב-14 השנים האחרונות הוא לא ביקר במסגד אל-אקצא בירושלים. עד ליום שבת האחרון.

באותו הערב הוא השתתף בחוג בית בתל אביב ל"יהודים טובים", כלשונו, כשאחותו התקשרה אליו. "היא התקשרה בבכי", הוא סיפר. "היא היתה בדרך למסגד אל-אקצא לתפילות לילת אלקדר כשפגעו בה עם מי הביוב (תמיסת הבואש שיורה המשטרה לפיזור מפגינים, נ"ח), ועכשיו היא לא יכולה להתפלל כי הבגדים מסריחים. עזבתי את הכול והלכתי ללוות אותה, לנסות לשכנע אותה שאלוהים יקבל את התפילות שלה גם כך. עכשיו תתאר לעצמך כל השנה היא מחכה לרמדאן, והשיא של הרמדאן זה הלילה הזה, ואז ההשפלה הזו. מה אתה חושב שהיא הולכת לבקש מאלוהים עכשיו?".

מקורות פלסטיניים: מגעים להפסקת אש נעצרו בשל התנקשות במפקדים בג'יהאד | בין הקורונה להפצצות: בתי החולים בעזה נאבקים מול עומס הפצועים | לא עבאס, חמאס: הארגון מעזה לקח את הבעלות על סוגיית ירושלים בזכות ישראל / צבי בראל | בנט ואוחנה מגבים את החשודים בירי בלוד: "היותם במעצר היא עוולה מוסרית" | ח"כ פריג' קרא להפסקת האלימות בלוד: "אנחנו שכנים"; עבאס: "לשמור על החוק" | "חשבו שנהיה פחות פטריוטים, אבל עד שלא יהיה פתרון לכיבוש לא יהיה פה רגוע"

בשיחות עם ערבים אזרחי ישראל עולות מגוון של סיבות לפרץ המחאה והאלימות חסר התקדים ביום שני בלילה: המשבר הכלכלי, משבר הדיור, משבר הזהות, סולידריות עם אחיהם בירושלים ובעזה, זעם על המפלגות הערביות, זעם על פעולותיהם של איתמר בן גביר ושאר אנשי הימין הקיצוני ועוד. אבל נראה שמעל לכול מתנוסס מסגד אל-אקצא, לאו דווקא כסמל דתי, אלא כמוקד הזדהות וקו אדום.

אוטובוס שהוצת בלוד, אתמולצילום: תומר אפלבאום

"המקומות הדתיים ממש לא חשובים לי. אין לי שום זיקה אליהם, מבחינתי זה קירות", אמרה ס', בת 33 מיפו, שיצאה להפגין. "אבל הם מסמלים את פיסת הכבוד האחרונה שלנו, פיסה מהמורשת שלנו, מהזהות שלנו ומהסיפור שלנו וכשנוגעים בזה בעוצמה כזו, במיוחד בחגים, אני מבינה מה זה יכול לגרום כאדם דתי".

כדי להבין את התפרצות הזעם הנוכחית צריך לצלול למחילת הארנב של אפליקציית טיק-טוק. הציבור הישראלי לא מודע לגלי ההדף שפרצו בשל ההתנגשויות בהר הבית אתמול. יותר מ-300 פלסטינים נפצעו והרשתות החברתיות התמלאו בסרטונים מהמקום. האלגוריתם רב העוצמה של הרשת החברתית דאג לכך שמי שמתעניין בנעשה על ההר יקבל שטף אינסופי של סרטונים מקרבות האבנים ורימוני ההלם ברחבת הר הבית. אלו שעוררו את התהודה הגדולה ביותר היו הסרטונים בהם נראו שוטרים משליכים רימוני הלם על שטיחי המסגד.

אתמול לפנות ערב השתחרר גל נוסף של סרטונים סביב ההצתה בטעות של שני עצי ברוש גדולים על ההר. הברושים נדלקו מזיקוקים שירו פלסטינים לעבר שוטרים בעת עימות בשער השלשלת, שבכניסה להר. הלהבות והעשן שנראו למרחוק היו כמו מימוש ויזואלי של סיוט קולקטיבי הנוגע לפגיעה בקדושת אל-אקצא. העובדה שהאש פרצה בזמן שברחבת הכותל הסמוכה חגגו אלפי בני נוער יהודים את יום ירושלים רק העצימה את התחושה.

בשעה 23:22 אמש צייץ ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) בטוויטר סרטון בו נראים אלפי בני נוער יהודים שרים את שיר הנקמה: "ואנקמה נקם אחת משתי עיניי" על רקע הלהבות מהר הבית. הסרטון זכה לאלפי שיתופים ונצפה על ידי מאות אלפי אנשים.

רכב שהוצת בעימותים בלוד, אתמולצילום: מוטי מילרוד

כמובן שבין ההתנגשות האלימה בין המתפללים לשוטרים בהר הבית ובין בעירת הברושים אירע דבר נוסף בעל חשיבות רבה – הירי של חמאס לעבר ישראל. התמיכה בחמאס בקרב הצעירים הערביים בארץ אינה גבוהה, ונשמעת גם ביקורת על הנזק לו גורם הארגון עם ההתגרות הצבאית בישראל. אבל הירי בשעה המובטחת והתמונות של שינוי תוואי מצעד הדגלים נתפסו כניצחון קטן ומעודד, והוסיפו עוד ניצוץ להצתת האש.

גבולות מטושטשים

המהומות בערים המעורבות פרצו דווקא על רקע השיח על השתלבות גוברת של ערבים במערכות הכלכלה והשלטון בישראל, בהובלת אנשי הצוותים הרפואיים בבתי החולים שהפכו לגיבורי תרבות בתקופת הקורונה, וסיעת רע"מ שממלאת תפקיד מפתח בגיבוש הקואליציה החדשה.

"החברה הערבית רוצה להתחבר ולהשפיע על הפוליטיקה, אבל המפלגות הערביות שכחו מהסכסוך הישראלי פלסטיני, מההיסטוריה ומהשיח הלאומי", אמר אבו ראס. חלק מהדוברים מצביעים דווקא על ההשתלבות בחיי היום יום של החברה הישראלית כדבר שמחזק דווקא את זהותם הפלסטינית ואת ההזדהות עם אחיהם בירושלים, בגדה ובעזה.

"עם כמה שאני שונאת את הצבא ואת הממשלה, אני צריכה לחיות בחברה הזו", אמרה סירין ג'בארין, מייסדת תנועת מחאה של צעירים באום אל-פחם. "אין לי ברירה. יש הרבה סתירות, הרבה בעיות של זהות. חשבו שהדורות הבאים יהיו פחות פטריוטים, אבל הם לא מבינים שעד שלא יהיה פתרון למה שקורה בשטחים ובעזה ועד שהכיבוש לא יסתיים לא יהיה רגוע".

"העובדה שלישראל אין גבולות הובילה לחיזוק הקשר עם השטחים", הוסיף אבו ראס. "אנחנו מרגישים שאנחנו יותר ישראלים ויותר פלסטינים בו זמנית. אישית אנחנו יותר ישראלים, קולקטיבית, יותר פלסטינים".

המפגינים אתמול היו צעירים ברובם, ולעניין הדורי יש חשיבות. "אנחנו הדור השלישי אחרי הנכבה", אמרה ס'. "סבא שלי היה בנכבה, ההורים שלי גדלו במשטר צבאי ואנחנו גדלנו עם הרבה פחות פחד. אנחנו מודעים יותר וחוששים פחות לדבר על הזכויות שלנו". חוסר הפחד הוא נושא שחוזר שוב ושוב בשיחות עם פלסטינים. בירושלים, למשל, יצא שם למפגינים הפחמאווים (מאום אלפחם) כמי שאיבדו כל פחד מהשוטרים. "ההשתלבות יצרה פה דור שהוא פלסטיני בזהות שלו וישראלי בהתנהגות שלו, זה דור גאה אבל חוצפן ושש לעימות עם המשטרה", אמר אבו ראס.

המשטרה היא חלק מהבעיה

אי אפשר לנתק את האירועים האחרונים גם מהמחאה של הצעירים הערבים נגד אוזלת היד של המשטרה בכל הנוגע לאלימות במגזר הערבי. "במשטרה הזו אין אמון. היא לא פותרת בעיות באום אל-פחם, אז למה לפחד ממנה? המשטרה היא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון", אמר אבו ראס.

במפת האירועים אתמול בולטות במיוחד הערים המעורבות – לוד, רמלה ויפו – כמוקדי אלימות קשים במיוחד. בעיות התושבים הפלסטינים בערים המעורבות שונות מהבעיות של היישובים הערביים. תחושות ההשפלה שם גדולות יותר והם מרגישים שהם נאלצים להיאבק על עצם קיומם במקום. סיפור ניסיון פינוי המשפחות הפלסטיניות משייח ג'ראח התחבר לסיפור שלהם.

"מה שקורה בירושלים מתכתב באופן ישיר עם מה שקורה ביפו וחיפה", אמרה ס'. "יש גירוש שיטתי של החברה הערבית בישראל. הגענו למצב רתיחה. אני לא מרגישה שיש מישהו שמעוניין בהמשך הקיום שלי, להיפך. יש מי שפועל כדי שאצא מפה".

הגרעינים הדתיים שנכנסו בשנים האחרונות לגור ולפעול בערים המעורבות, נתפסים כראש חץ בדרך לייהוד השכונות הערביות בערים המעורבות ונחשבים לאיום משמעותי. "הם באים מתוך אידיאולוגיה לייהד את העיר, זה חייב לבוא על חשבון מישהו אחר", אמר אבו ראס. "אתמול הבית היהודי הביאו לכאן ארבעה אוטובוסים של בני נוער לחגוג את יום ירושלים. אתה רואה את השנאה בעיניים שלהם. איזו תכלית אחרת יש לזה חוץ מלחמם?".

"לא יכול להיות שבלוד בונים 8,000 יחידות דיור ליהודים ואפס לערבים", הוסיף. "הצעירים רואים את השוני, הם מחוסרי תעסוקה ובלי אופק כלכלי, וקל לגרור אותם לדברים האלו. אין ספק שהחברה הערבית בכללותה התקדמה, אבל יש מספר לא קטן של צעירים, במיוחד ללא השכלה, שהזעם והתסכול שלהם רק עולים".

אתמול בבוקר, אגב, הגיע אבו ראס לבית הכנסת שהותקף ברמלה וסייע בתיקון הנזקים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ