בחודש הבא: ישראל תספק להודו אחד ממטוסי הביון שבנתה בעבורה

הפלקון מצויד במערכות בקרה, שליטה ומודיעין מתקדמות. שר ההגנה ההודי דוחה הטענות לשחיתות בעסקאות הנשק עם ישראל

יוסי מלמן צרוב
יוסי מלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יוסי מלמן צרוב
יוסי מלמן

הודו תקבל בחודש הבא מישראל את מטוס הביון וההתרעה "פלקון" מתוצרת התעשייה האווירית. המטוס שיימסר הוא אחד מתוך שלושה מטוסים שהזמינה הודו במסגרת עסקה שנחתמה עם ישראל ב-2004 בשווי של 1.1 מיליארד דולר.

המטוס שיועבר להודו הוא מדגם "אליושין 76" מתוצרת רוסיה שבשימוש חיל האוויר ההודי. הוא שימש במקור לגילוי צוללות ולמבצעים ימיים בתנאי מזג אוויר קשים, והותקנו עליו מערכות בקרה ושליטה וכן ציוד מודיעין על פי דרישות מיוחדות של חיל האוויר ההודי. על פי ההסכם בין ישראל להודו, פרטי המערכות המותקנות במטוס הם סודיים. שני המטוסים האחרים שיימסרו להודו גם הם מאותו דגם.

התעשייה האווירית מנהלת זה כמה שנים משא ומתן עם הודו על אספקה של עוד 4 מטוסי פלקון, אולם לפי שעה לא התקבלה החלטה בעניין. העסקה בין הודו לישראל מ-2004 הושגה לאחר שקודם לכן בוטלה בלחץ אמריקאי עסקה לאספקת מטוסי פלקון לחיל האוויר של סין. ביטול העסקה גרם באותה עת למתח רב ביחסים בין בייג'ין לירושלים, ולאחר התערבות ראש הממשלה אריאל שרון הושגה פשרה לפיה פיצתה ישראל את סין ב-375 מיליון דולר. בנוסף, מטוס האליושין 76 פורק מן המערכות שהותקנו בו בתעשייה האווירית והוחזר לסין.

בעסקה אחרת מכרה התעשייה האווירית לפני כמה שנים מטוס התרעה עם מערכות בקרה ושליטה לחיל האוויר של צ'ילה, שהותקנו על מטוס בואינג 707. בנוסף, התעשייה האווירית מרכיבה את מערכות הפלקון על מטוסי גלפסטרים מתוצרת ארה"ב. הגלפסטרים משמשים את חיל האוויר הישראלי, והתעשייה האווירית ניסתה למכור אותם לדרום קוריאה, אולם היא הפסידה במכרז מול חברת "בואינג" לאחר שהחברה האמריקאית קיבלה סיוע מהממשל בוואשינגטון, שהפעיל לחצים על הממשלה הדרום קוריאנית.

בתוך כך, בסוף השבוע פירסם שר ההגנה של הודו הודעה שבה הוא מגן על עסקת ענק אחרת עם ישראל ואמר כי "היא נקייה לחלוטין". השר א.ק. אנטוני הדף בכך את טענות מפלגות השמאל, שמנהלות קמפיין נגד עסקה שנחתמה עם התעשייה האווירית לאספקת כ-2,000 טילי קרקע-אוויר מדגם "ברק", מערכות פיקוד ובקרה, מכ"מים ועוד.

מפלגות השמאל וכן כמה כלי תקשורת בהודו טוענים כי במסגרת העסקה שולם שוחד לבכירים בצבא ובמערכת הביטחון ההודית. שר ההגנה הדגיש כי "לא מדובר בעסקה חדשה כפי שנטען וכי ההחלטה עליה התקבלה כבר ב-2002 מתוך הצורך שלנו להחליף טילים ישנים בחדשים יותר". השר הוסיף כי "מאז 2007 נידונה העסקה על ידי מחלקות וגופים שונים במערכת הביטחון ההודית שהחליטו בסופו של דבר להוציא אותה אל הפועל". אנטוני גם ציין כי בחוזה שנחתם ישנם סעיפים המאפשרים את ביטול העסקה אם יוכח שנעברו עבירות על חוקי הודו ושולמו תשלומי שוחד. העסקה בסך 1.4 מיליארד דולרים, שממנה תיהנה גם חברת "רפאל" כקבלן משנה, היא הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם בין שתי ישראל להודו.

אחרי הודו, גם קזחסטאן רוצה לוויין ריגול ישראלי

קזחסטאן מעוניינת לרכוש מהתעשייה האווירית לוויינים למטרות תצפית ומודיעין, כך אמר בראיון ל"הארץ" יו"ר סוכנות החלל הלאומית של קזחסטאן מוסאבייב טלגאת. טלגאת ביקר בשבוע שעבר בישראל ונפגש בין השאר עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם בכירים במשרד הביטחון, עם מומחים של התעשייה האווירית ועם מנכ"ל סוכנות החלל של ישראל צבי קפלן. מטרת הביקור של טלגאת היא להכין את הקרקע לקראת אפשרות של שיתוף פעולה בין שתי המדינות כדי להקים בקזחסטאן תעשיית חלל.

"אנו רוצים לנצל את הניסיון העצום של תעשיית החלל הישראלית שזוכה להערכה בעולם כולו ומתקדמת מאוד", אמר טלגאת. יצוין כי לפני כמה שנים שוגר הלוויין הישראלי "עמוס", שמשמש למטרות תקשורת, מאתר השיגורים בייקנור שבקזחסטאן, ששימש בעבר את תוכנית החלל הסובייטית. בתשובה לשאלה אם קזחסטאן מעוניינת גם לרכוש טילים מישראל לצורך השיגורים, השיב טלגאת כי, "אין לנו צורך בכך משום שהטילים הישראליים קטנים מדי ויכולים לשאת רק חלליות שמטענן הוא כרבע טון, בעוד שלנו יש טילים שיכולים לשאת מטען עד שני טונות, כולל ספינות חלל".

מוסאבייב טלגאת, 58, הוא קוסמונאוט שטס כבר שלוש פעמים לחלל. טיסת החלל הראשונה שלו היתה ב-1994 על סיפון המעבורת הרוסית "סויוז 27". ב-1998 הוא פיקד על צוות חלל בינלאומי משותף של רוסים, אמריקאים וצרפתים, וב-2001 הוא פיקד על ספינת החלל שהטיסה את תייר החלל הראשון המיליונר דניס טיטו, ששילם בעבור ההרפתקה עשרות מיליוני דולרים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ