כך עצר מחסום קלנדיה שקית אשפה בדרכה לפח בירושלים

תושבי ירושלים שנותרו מעבר לגדר ההפרדה נאלצים לנסוע קילומטרים אם אינם רוצים להשליך זבל ברחובות. לעתים, גם זה נאסר עליהם

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניר חסון
ניר חסון

תושבי קלנדיה וכפר עקב, תושבי ירושלים שנותרו מעבר לגדר ההפרדה, נאלצים לעתים להסיע את האשפה הביתית שלהם קילומטרים רבים כדי להשליכה בצד השני של מחסום קלנדיה, אם הם אינם רוצים להעמיס אותה על ערמות האשפה ברחובות.

למרות מבצעי ניקיון ושיפורים שעיריית ירושלים מצהירה עליהם חדשות לבקרים, מצב התברואה בשכונות האלו, המונות עשרות אלפי פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה, ירוד ביותר. האשפה שנערמה ומוצתת מדי פעם גורמת זיהום אוויר בלתי נסבל. אחד הפתרונות שמצאו התושבים היה לקחת אתם את שקיות האשפה ולהשליכן מעבר למחסום קלנדיה. אבל כפי שגילה אחד התושבים, אחמד סוב לבן, גם זה כבר לא פשוט.

סוב לבן הוא עובד בכיר בעמותת עיר עמים שפועלת במרכז ירושלים. ביום ראשון היה בדרכו לעבודה במערב העיר עם אשתו ובנו בן החמש וחצי. "כשפחי האשפה מלאים קרוב לבית, אני לוקח את האשפה לירושלים. איפה שהפגישה הראשונה שלי, שם אני זורק. לפעמים גם בקינג ג'ורג'", הוא מספר.

הפעם סירבו השוטרים במחסום להעביר אותו בשל שקית האשפה. "השוטר לא היה מוכן לבדוק את השקית, התעצבן ואמר ‘מה, אתה חושב שאני זבל'", סיפר. השוטרים דרשו ממנו לחזור לקלנדיה להשליך את השקית. אבל מבנה המחסום אינו מאפשר לעשות זאת בפשטות. דרישת השוטרים היתה, לכן, שיעבור את המחסום וייכנס לישראל, יסתובב סיבוב פרסה בכיכר ליד המחסום, שם נמצא פח אשפה - שנאסר עליו להשליך בו את השקית, כי הוא בצד הישראלי של המחסום. תחת זאת היה עליו לחצות את המחסום לקלנדיה, להשליך את השקית ולשוב לתור הממתינים להיכנס לישראל.

סוב לבן סירב. "הסברתי להם שחיכיתי יותר מ-20 דקות בתור ועברתי את כל הבדיקות ואני לא חוזר. תשובת השוטר היתה שאני לא אקבל את התעודה בחזרה. ככה חיכינו, לאף אחד לא אכפת, כאילו אין ילד באוטו". לבסוף, לאחר משא ומתן מתיש, הסכימו סוב לבן והשוטר, שהוא ישוב ברגל לקלנדיה לזרוק את השקית, בעוד אשתו ובנו ממתינים ברכב במחסום.

בדרכו לצד השני של המחסום אישר לו השוטר לעבור בין החיילים עם השקית בידו. מכך מסיק סוב לבן שהשוטר ידע היטב שהשקית אינה "חפץ חשוד".

בכך לא הסתיימו תלאותיו של סוב לבן. "זרקתי את השקית ורצתי חזרה, אבל בינתיים המחסום נסגר כי התחילו לנקות. חיכיתי עוד 20 דקות עד שיפתחו לי. הכי נורא היה שכשחזרתי ראיתי שהבן שלי נאלץ להשתין בכוס, כי הוא פחד לצאת מהאוטו. הוא שאל את אשתי אם השוטרים הולכים להרוג את אבא".

כמעט שעה וחצי בילתה המשפחה במחסום עד שעברה לצד השני. "הייתי יכול להוריד את הראש ולומר בסדר, או להתווכח ולבקש את הזכויות שלי", מסכם סוב לבן, "אבל יש לי הזכות להיות אדם ששומר על הניקיון ולא מזהם את הסביבה. בחרתי להיות שומר על הסביבה ולשלם מחיר. הדבר היחידי שמפריע לי הוא שאני לא יודע מי יוציא את הפחד מהראש של הבן שלי".

בצה"ל מסרו בתגובה שאין הנחייה לאסור העברת אשפה במחסום. דובר צה"ל הפנה את הפנייה לעיריית ירושלים. מהעירייה נמסר: "בקלנדיה וכפר עקב מתבצע פינוי האשפה ארבע פעמים בשבוע. עשינו לפני כחודשים מבצעי ניקיון והוספנו כלי אצירה לשכונה. העירייה בוחנת דרכים לשיפור המצב. בנוגע למעבר במחסומים - האחראים הם כוחות הביטחון".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

חסון. נמצאת שלב אחד לפני האשמת בנט בכך שהוא מחריש במבה

רגע לפני שכבר לא יהיה במי לחבוט, איילה חסון שפכה את כל הזעם שלה

רוטגר האוור ודריל האנה ב"בלייד ראנר"

40 שנה לסרט המוזר, שהיה גם הצלחה מסחררת וגם כישלון מהדהד

ג'ונתן, צב אלדברה שלפי ההערכות גילו בין 160 ל-190 שנה. איבד את חוש הריח וחוש הראייה

כולם חייבים להזדקן? אצל הצבים האלה, ייתכן שהתשובה היא לא

מחאת הדיור מול הכנסת. הממשלה הנוכחית לא פעלה בנחישות להורדת מחירי הדירות

מי אשם ביוקר המחיה? אלה הנושאים החמים בבחירות הקרובות

איור משנות ה— 50 .
משהו מסתורי
מתרחש במהלך טיסה
שגרתית

זה ספר שהוא בעצם סדרת נטפליקס. לא שרדתי מעבר לפרק הראשון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ