סימני השאלה שמעלים הפרסומים על לוחמת הסייבר

ההתבטאויות והפרסומים בנוגע למאמצים שמתנהלים בזירת הסייבר הם כנראה אינם צירוף מקרים. האם הגילויים הם חלק מהחלטה מתואמת בין וושינגטון לי-ם?

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אנשיל פפר
אנשיל פפר

התייחסותו היום של שר הביטחון, אהוד ברק, ליכולות ההתקפיות של ישראל בתחום לוחמת הסייבר היא שיא בשורה של אמירות ופרסומים בישראל וארה"ב, שמאשרות ומפרטות לראשונה את הפעילות של שתי המדינות, שעד כה מעולם לא קיבלה אישור רשמי. האמירה של ברק הייתה מאוד תמציתית: "המטרה שלנו בהגנה, שהיא התחום היותר קשה והיותר חשוב, היא הנזק שאתה יכול למנוע מעצמך. הוא יותר ממה שאפשר להרוויח מפעולה התקפית, למרות ששני ההיבטים קיימים". עד כה, זה האישור מהמקור הבכיר ביותר לכך שישראל עושה שימוש בתוכנות מחשב כדי לפגוע בתשתיות של אויביה וכדי לאסוף עליהם מידע.

הדברים באים לאחר פרסום יוצא דופן באתר האינטרנט של דובר צה"ל, שלא עוסק בדרך כלל בסקופים. הפרסום ביום ראשון בדבר הוראות חדשות של אגף המבצעים (אמ"צ) במטכ"ל על תורת הלחימה של צה"ל במרחב הקיברנטי (האינטרנטי) היה מפתיע במיוחד. לפי ההגדרות החדשות שחוברו במחלקת התורה וההדרכה באמ"צ, המרחב הקיברנטי הוא זירת לחימה בדיוק כמו הזירות הקיימות, ביבשה, באוויר, בים ובחלל וצה"ל יעשה בו שימוש על פי הצורך כדי לבצע מתקפות ופעילות איסוף מודיעין, ייערך להגן על ישראל מפני תקיפות סייבר ויפעל לשימור היתרון האיכותי של צה"ל גם בסוג לחימה זה. ההגדרות החדשות מדגישות שצה"ל יבצע פעילות זאת גם בתקופות מלחמה ושלום.

אמנם אין כאן פרטים מבצעיים, אבל עצם העובדה שצה"ל, בפעם הראשונה, אישר רשמית שהוא עושה שימוש בסייבר למטרות תקיפה ואיסוף מודיעין הוא משמעותי ביותר. פרסום כזה לא היה מתבצע באתר הרשמי של צה"ל (בעברית ובאנגלית) ללא אישור ברמות הגבוהות ביותר. עד כה, קצינים בכירים שדיברו לציטוט על לוחמת הסייבר מעולם לא הסכימו לפרט לגבי השימוש שישראל עושה בתוכנות ריגול וחבלה ממוחשבות כדי לתקוף את תשתיות האויב ולאסוף עליו מידע.

תזמון הפרסום, בשבוע לאחר שנחשפה תוכנת Flame, תולעת המחשב הענקית שריגלה אחר מחשבים באיראן ובמקומות אחרים במזרח התיכון, אינו מקרי. היא באה גם לאחר ראיון מפתיע שנתן בשבוע שעבר לגלי צה"ל השר לעניינים אסטרטגיים, משה יעלון. יעלון אמר בתשובה לשאלה על Flame כי "מי שרואה באיום האיראני איום משמעותי - סביר שנוקט אמצעים שונים, כולל כאלה, כדי לפגוע בו", וכי "ישראל התברכה בהיותה מדינה עתירת טכנולוגיה עילית. הכלים האלה שאנו משתבחים בהם פותחים עבורנו כל מיני אפשרויות".
כמה שעות לאחר מכן, הוא ניסה למתן את הרושם שעשו דבריו כשצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "יש לא מעט מדינות עתירות טכנולוגיה במערב שרואות באיראן, ובעיקר בגרעין האיראני, איום משמעותי, וכנראה יכולות לעסוק בתחום לוחמת הסייבר". אך המסר כבר נקלט.

הפתיחות הישראלית יוצאת הדופן, באה לאחר התפתחות מקבילה מעבר לים. בכירים בממשל האמריקאי גילו לראשונה פרטים על רמת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בפיתוח ושימוש בתוכנות מחשב נגד תוכנית הגרעין של איראן. בכתבה נרחבת בניו יורק טיימס, סיפרו הבכירים, רובם בעילום שם, על פיתוח וירוס המחשב שלימים יזכה לכינוי stuxnet. לדבריהם, הווירוס פותח במשותף על ידי סוכנות הביטחון האמריקאית (NSA) ויחידה 8200 באגף המודיעין של צה"ל. המבצע האלקטרוני המשותף של ישראל וארה"ב הוא ככל הנראה הפעולה המשותפת הגדולה ביותר שביצעו שתי המדינות בתולדות היחסים האסטרטגים ביניהם.

תזמון הדיווח של דיוויד אי. סנגר מהניו יורק טיימס היה אולי מקרי - מדובר בפרק מקוצר מתוך ספר חדש שלו שראה אור השבוע על "המלחמות הסודיות של אובמה והשימוש המפתיע שלו בעוצמה אמריקאית", אבל ההצטברות של כל האירועים האלה, חשיפת ה-Flame, שהתחבאה במחשבים איראניים במשך שנים עד שפתאום התגלתה, מסיבה לא מובנת, אך ייתכן שבאופן מכוון על ידי מפתחיו כדי להלחיץ את האיראנים, אמירותיו של יעלון, הפרסום של אתר צה"ל על תורת לחימת הסייבר, האמירות הגלויות של בכירים אמריקאים וכעת דבריו של אהוד ברק, אינה צירוף מקרים. הצטברות ההתבטאויות והפרסומים מעלה כמה סימני שאלה.

ראשית, האם הגילויים האלה הם חלק מהחלטה מתואמת בין וושינגטון לירושלים להרים במעט את מסך העמימות מעל פעילות הסייבר המשותפת? או האם מדובר בארגונים ובודדים בכל מדינה שמנסים לחטוף לעצמם מעט מהקרדיט למטרותיהם הפרטיות?
שנית, אם אכן מדובר בפתיחות מכוונת ומתואמת, למי מכוונים הדברים? האם המטרה היא להלחיץ עוד את איראן, שם אזרחים מהשורה חוששים אפילו לפתוח את המחשב, ומנהיגי המשטר חייבים לקחת בחשבון שמאמציהם להמשיך ולהסתיר את הפיתוח הגרעיני צפויים לכישלון? או שמא ממשל אובמה מכוון דווקא אל דעת הקהל בארה"ב וישראל, ואף לבנימין נתניהו בעצמו, בניסיון לשכנע שלחימה מודיעינית ואלקטרונית נגד איראן מספיקה ואין צורך בתקיפה צבאית? אולי גורמים מסוימים בממסד הביטחוני הישראלי אף חפצים לסייע לו בכך?

נוסף על כך, האם מדובר בפתיחות זמנית ויוצאת דופן והעמימות תחזור בקרוב, או שמא אנחנו נכנסים לעידן שבו ממשלות מכירות בפומבי בעובדה שלוחמת סייבר היא המשכה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים? וכיצד תגיב על כך איראן ומדינות נוספות שהיו קורבן לתקיפות אלקטרוניות?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"