המדינה רואה את האסון של בני הג'האלין כסיפור הצלחה

ביום שני ידון בג"ץ בעתירתם של בני השבט הבדואי נגד העברתם בכפייה לכפר אל־ג'בל, מהלך אותו הפרקליטות משבחת. ארבע משפחות פנו לאיחוד האירופי בבקשה להתערב נגד גירושם

עמירה הס
עמירה הס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
השטח שבו חיה קהילת אבו נוואר, וברקע מעלה אדומים
השטח שבו חיה קהילת אבו נוואר, וברקע מעלה אדומיםצילום: Anadolu Agency
עמירה הס
עמירה הס

אם התוכנית לא תשתבש בשל השביתה, ביום שני יספר אחד מפרקליטי המדינה לשופטי בג"ץ שהכפר אל־ג'בל (ההר) או ערב אל־ג'האלין, בפאתי אל־עזרייה, הוא סיפור הצלחה. בכפר, שהמינהל האזרחי חיבר לתשתיות, גרים רשמית כ–1,500 בדואים, שרובם פונו החל משנות התשעים ממאהליהם, כדי לאפשר את הרחבת ההתנחלות מעלה אדומים.

וגם אם הפרקליט ייעדר, השופטים הרי קראו את התשבחות לכפר בתשובת המדינה לעתירה של הקהילה הבדואית אבו נוואר נגד צווי ההריסה של מבניה, ונגד תוכנית המינהל לגרשה לאל־ג'בל. צילום יפה של חזית כפר עם צריח מלבין של מסגד מעטר את תשובת המדינה, שעליה חתום עו"ד יצחק ברט, סגן בכיר בפרקליטות. צילום אחר מראה את המגרשים שהוכשרו בשביל אבו נוואר, בצדו השני של הכביש.

ברט נשען בתשובתו על מידע שקיבל מיובל תורג'מן, ממונה מבצעים ובדואים ביחידת הפיקוח במינהל האזרחי. הוא גם מספר על תהליך ההידברות של המינהל עם הבדואים, שעליו הופקד בינואר 2015 תת־אלוף במילואים דב צדקה, לשעבר ראש המינהל.

אבל הבדואים של אבו נוואר — ארבע משפחות מורחבות גדולות של שבט הג'האלין, 108 משפחות גרעיניות, כ–600 בני אדם — מכירים את אל־ג'בל מצדדיו האחרים. השבוע מכתב פתוח אל שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ובו הם מבקשים שלא תסתפק בגינויים ותתערב נגד גירושם.

וזה תיאורם לאל־ג'בל: "בין 1997 ל–2000 ישראל העבירה בכוח כ–150 משפחות בדואיות לאזור עירוני צפוף שנבנה על אתר פסולת. רבים מהם הם עתה חסרי פרנסה, כיוון שאין להם אדמה לרעות בה את צאנם, והם איבדו את התרבות והמסורות הבדואיות שלהם. ברור לנו שאנחנו צפויים לגורל דומה". מה שנציג הקהילה אבו עימאד ג'האלין מתמצת בשני משפטים, מפורט ומורחב בכ–40 עמודים מדכאים לקריאה במחקר שדה משותף של עמותת "במקום" ואונר"א מ–2013. הממצאים — על ההשלכות החברתיות והכלכליות החמורות של העקירה לאל־ג'בל — נכונים גם להיום. כבוד השופטים יוכלו למצוא אותו באתר "במקום".

ברט כותב ש"גורמי המקצוע במינהל האזרחי [מתרשמים] שהסיבה המרכזית של התנגדות התושבים למעבר לתוכנית החדשה היא לחץ שמופעל עליהם מצד הרשות הפלסטינית וגורמים אחרים, שהאינטרסים שלהם אינם זהים לאינטרסים של התושבים הגרים בשטח". כך, עורך הדין שלמה לקר, שייצג קודם את אבו נוואר ודן עם צדקה באופציות המעבר, הוחלף בתאופיק ג'בארין, שגם כתב את העתירה הנוכחית.

מעורבות הרשות הפלסטינית היא שלילית, אפשר להסיק מתשובת ברט. אבל בתשובתו לכתוב בעתירה על תנאי המגורים העלובים שלהם ביישוב הנוכחי, כיוון שישראל תמיד סירבה לכלול קהילות בדואים בתוכנית מתאר ולחברן לתשתיות, כתב: "בדרך אגב נעיר כי חלק גדול מטענות אלו צריכות להיות מופנות כלפי הרשות הפלסטינית, שהרי העותרים רשומים כתושבי הרשות". ג'בארין יענה: קהילת אבו נוואר נמצאת במקום עוד מלפני הקמת הרשות הפלסטינית. היא מתגוררת באזור לפני 1967: היא הגיעה אליו אחרי שהג'האלין גורשו מאזור מגוריהם המקורי, בתל ערד. היא מתגוררת בשטח C, באחריות מינהלית ישראלית מלאה. ישראל לא מאפשרת לרשות הפלסטינית לדאוג שם לתנאי המגורים של תושביה.

ב–20 בפברואר, למשל, באו פקחי המינהל האזרחי, בחצות, והחרימו שבעה קרוואנים (מימון: האיחוד האירופי), 38 שולחנות, 18 כיסאות, שלושה תאי שירותים ניידים, אוהל קהילתי ויריעת ברזנט שהובאו רק יום קודם כדי לשמש בית ספר. ב–24 בפברואר העביר משרד החינוך הפלסטיני לקהילה שני אוהלים לתלמידים, 15 שולחנות ו–30 כיסאות. ב–26 בפברואר נכנסו כוחות המינהל האזרחי והצבא לשטח, פירקו את האוהלים והחרימו אותם. לשולחנות ולכיסאות שלום: בני הקהילה הצליחו לאחסנם במקום אחר.

ברט כותב גם שהקרקע שעליה נמצאת קהילת אבו נוואר אינה שייכת לה. נכון, אבל כשהגיעו לאזור אחרי הגירוש מהנגב האדמות היו מוכרות כאדמות אבו דיס: פרטיות או ציבוריות. הבדואים קיבלו את הסכמת הכפר הגדול לחיות באדמותיו. הם לא שיערו שב–1967 ישראל תגיע אליהם גם שם, ושבאמצע שנות ה–70 תפקיע כ–30 אלף דונם מתושבי עזרייה, אבו דיס, עיסאוויה, א־טור, חאן אל אחמר ונבי מוסא. השטח יוקצה למעלה אדומים. אולי יזכיר ג'בארין שכמה מתושבי אבו נוואר גורשו כבר אז מגבעה שעליה הוקמו השכונות הראשונות של ההתנחלות.

ג'בארין יבקש גם להציג עקרונות לתכנון חלופי שהכינה "במקום" בשבעת החודשים האחרונים, תוך עבודה צמודה עם קהילת אבו נוואר ובמימון הסוכנות הספרדית הממשלתית לשיתוף פעולה בינלאומי. הם הוצגו לדיפלומטים (כולל נציגי הקונסוליה האמריקאית) ביום רביעי השבוע, בשטח הקהילה. במסמך נכתב: "אנו מציעים להכיר בכפר הבדואי כסוג התיישבות ייחודי, בעל מאפיינים תרבותיים ומרחביים מובהקים, בדומה לצורות התיישבות אחרות כמו הקיבוץ, היישוב הקהילתי, מושב העובדים או המושב השיתופי.... יש צורך להתחשב בהיגיון הפנימי של היישוב הבדואי ולתכנן אותו על בסיס הבנה מעמיקה של היגיון חברתי תרבותי זה".

המינהל מייעד לכ–600 אנשי אבו נוואר שטח של כ-55 דונמים. לשם כך הכשיר 36 מגרשים בני חצי דונם כל אחד, בכל אחד יקבלו שתי משפחות היתר בנייה. כלומר, ארבע משפחות בדונם. "זה לא תואם את אורחות החיים הבדואיים ואין פה שום ראייה עתידית", אומר אדריכל "במקום" אלון כהן־ליפשיץ. ארגונו מציע להקצות מגרש בן שני דונמים לכל משפחה גרעינית (ולצאן שלה), בשטח כולל של כ–500 דונם. זו הצעה שרואה את הגידול הטבעי בעוד 20 שנה (כ–230 משפחות), כוללת אפשרות יציאה למרעה ושטח לבעלי מלאכה וגם מניחה שינוי הדרגתי, לא כפוי, בהרגלי המגורים.

שלושה מחברי הקהילה ונציגי "במקום" הגישו בסוף מארס את עקרונות התכנון החלופי למינהל. שם נאמר להם שחלקים גדולים מהשטח המוצע במתווה שלהם נמצא בשטח השיפוט של מעלה אדומים, ודווקא בייעוד הקרקע למגורים בתוכנית E1, שהוקפאה בשל התנגדות ארה"ב. כלומר: המקום שבו המדינה לא מצאה לנכון לאפשר בנייה לבדואים מיועד לבנייה לישראלים. כפי שאומר כהן־ליפשיץ, גם תוכנית ההרחבה של אל־ג'בל, לשם שואפת ישראל להעביר את אבו נוואר וקהילות אחרות, נמצאת בחלקה בתחום תוכנית E1: במקור יועד השטח למוסדות ציבוריים לישראלים.

מה שברט מכנה בתשובתו "הידברות" בין התושבים למינהל, תושבי אבו נוואר רואים כחוסר הקשבה, הפעלת לחץ, הצקה של הפקחים ועקירה בכפייה. לפי רישומי הקהילה, תא"ל צדקה ביקר בה לפחות שש פעמים מאז אפריל 2015 ועבר ממשפחה למשפחה כדי לשכנעם לעבור לאל־ג'בל. בין ביקוריו, פקחי המינהל האזרחי הופיעו וחילקו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, הרסו כמה מבנים, החרימו אחרים. "אבו נוואר אינה הקהילה היחידה שנתונה בסכנה", כתב אבו עימאד למוגריני, "אבל היא נמצאת בראש סולם העדיפויות של הישראלים מכיוון שאנחנו נמצאים בתוך התוכנית להרחיב את ההתנחלות הבלתי חוקית מעלה אדומים, שבה אנו, כפלסטינים, איננו רשאים לגור".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"