ארגון בצלם מנתק מגע מצה"ל: "נפסיק להתלונן, זה לא מוביל לעשיית צדק"

ארגון "בצלם" הודיע כי יפסיק להפנות תלונות של פלסטינים נגד חיילים אל הפרקליטות הצבאית, בטענה כי הדבר מסב יותר נזק מתועלת למתלוננים. בדו"ח שמפרסם הארגון נטען כי פעילותו מול מערכת אכיפת החוק הצבאית, הכוללת בין היתר הגשת תלונות בגין אירועים בהם חיילים פגעו בפלסטינים וסיוע לחוקרי המשטרה הצבאית בגביית עדויות - לא הביאה לעשיית צדק עם הנפגעים הפלסטינים.

"בשל אי רצונו של הארגון לסייע למערכת לייצר מראית עין של עשיית צדק, החליט בצלם שלא להמשיך ולפנות עוד אל מערכת אכיפת החוק הצבאית", נכתב בדו"ח, "זאת, גם כאשר קיים חשד שחיילים פעלו בניגוד לחוק, ולמרות ההבנה שבפני הנפגעים הפלסטינים לא עומדת כיום כל דרך אחרת להגיש תלונה נגד אלה שפגעו בהם". למעשה, זהו המשכה של החלטה שקיבל הארגון לאחר מבצע צוק איתן, לפיה לא ישתף פעולה עם הפרקליטות הצבאית בנוגע לאירועים חריגים שהתרחשו במשך המבצע.

• 240 תלונות, 78 חקירות, 0 אישומים
• הבמאי רצה קומדיה, אבל יצא סרט תיעודי על הכיבוש
• אחרי, לרצח

בבצלם אומרים כי מאז הקמת הארגון הם פנו לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור מאות מקרים בהם התקבל מידע כי חיילים פעלו בניגוד לחוק. לפי נתוני הארגון, המפורסמים בדו"ח תחת הכותרת "עלה התאנה לכיבוש", פנה בצלם לפרקליטות בדרישה לחקור 739 מקרים מאז שנת 2000. בכ–75 אחוז מהמקרים נפתחו חקירות (557 תלונות), אך רק ב-25 מהמקרים עליהם דיווח בצלם הוגשו כתבי אישום נגד החיילים המעורבים. עם זאת, מספר כתבי האישום שהוגשו נגד חיילים בגין עבירות כלפי פלסטינים הוא למעשה גבוה יותר, שכן נתון זה מתייחס רק למקרים בהם הוגשו כתבי אישום בעקבות תלונה של בצלם.

על פי טענת בצלם, מערכת אכיפת החוק הצבאית לוקה בכשל מערכתי, המביא לנתונים נמוכים של העמדה לדין. כך למשל נכתב בדו"ח כי בשורה של מקרים, לרוב עד לשינוי מדיניות החקירות בשנת 2011, חקירה פלילית נפתחה רק לאחר עריכת תחקיר מבצעי, מה שלטענת הארגון פגע בסיכויי הצלחתה של החקירה, ואפשר תיאום עדויות בין החיילים. עוד מצוין בדו"ח כי חוקרי מצ"ח אינם יוצרים קשר עצמאי עם המתלוננים הפלסטינים, אלא נעזרים בגורמים חיצוניים - ארגוני זכויות אדם כמו בצלם, או בעורכי דין. הפרקליטות הצבאית סופגת ביקורת על כך דווקא מארגוני ימין, הטוענים כי בכך היא עושה יד אחת עם ארגוני זכויות אדם.

בחלק מהמקרים, טוענים בבצלם, האחריות לסגירת תיק חקירה בשל חוסר ראיות הופנתה אל הארגון עצמו, כאשר זה סייע ביצירת קשר עם עדים שסירבו בהמשך להתלונן. בדו"ח נכתב עוד כי הפרקליטות הצבאית נותנת "אמון כמעט מוחלט בדברי החיילים... בעיקר במקרים העוסקים בהריגתם של פלסטינים, כאשר החיילים טוענים שהירי בוצע לאחר שחשו שהם נמצאים בסכנת חיים".

הודעתו של ארגון "בצלם" מתפרסמת בעיצומו של משפט החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, שטוען כי ירה בראשו של המחבל עבד-אל פתאח א-שריף מאחר וחש בסכנת חיים. הסרטון שמתעד את הירי צולם על-ידי מתנדב "בצלם" ומשמש כראיה מרכזית בתיק נגד אזריה, המואשם בהריגת א-שריף.

מדובר צה"ל נמסר: "התמונה המוצגת בדו״ח מגמתית ואינה משקפת את המציאות. בשנים האחרונות מספר ועדות ממלכתיות בדקו לעומק את מערכת אכיפת החוק בצה״ל וקבעו כי מנגנוני הבדיקה והחקירה בצה״ל מתיישבים עם כללי המשפט הבינלאומי. החלטות המערכת הצבאית כפופות לביקורת חיצונית, לרבות של היועמ"ש ובית המשפט העליון, וזכו ככלל לגיבוי ולאישור לאורך השנים". עוד נמסר כי "צה״ל מקפיד לבדוק ולחקור כל פנייה שמגיעה אליו, לרבות מארגון 'בצלם', וימשיך לפעול בשקיפות במטרה להגיע לחקר האמת".