פרשנות |

לאן נושבת רוח צה"ל

פחות חיילים נהרגים, יותר פלסטינים משלמים בחייהם ואירועים כמו פרשת החייל היורה זוכים לתמיכה בציבור. חרף זאת, בימין הפכו את צה"ל לשק החבטות במערכה מול השמאל. בין אם אלה התכנים המועברים לחיילים או מדיניות הפעלת הכוח, הקרב של הצבא על אופיו רחוק מסיום

עמוס הראל
גילי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עמוס הראל
גילי כהן

הסרטון המושקע שמופץ בשבוע האחרון ברשתות החברתיות עוצב, צולם ונוסח על־פי מיטב המסורת הקלוגהפטית. הוא נשען על פעלולי השחרה והפחדה שנקטו בעבר ארגונים כמו "אם תרצו" ו"עד כאן", בהשראתו של יועץ התקשורת משה קלוגהפט, כדי להזהיר את הציבור מפני סכנות השמאל ולסמן את אנשיו. הכתובת, גם הפעם, היא הקרן החדשה לישראל, הסדין האדום של ארגוני הימין, שהחלו לתקוף אותה כבר לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ופרסום דו"ח גולדסטון ב–2009. אבל בסיבוב הנוכחי, הקרן היא רק המטרה שבחזית. היעדים האמיתיים של הסרטון החדש, מאחוריו עומד ארגון בשם "לביא", הם שני מוסדות ליברליים המקבלים מהקרן החדשה סיוע כספי: מכון הרטמן, מרכז חינוך ומחקר יהודי הפועל בירושלים ותנועת בינ"ה, המפעילה "ישיבה חילונית" ומכינה קדם־צבאית בתל אביב. ואם כבר ברור שהקרן היא סכנה ברורה ומיידית, הרי כעת מתגלה שבאמצעות התמיכה הכספית במוסדות הללו, הקרן "ננעצת" בצה"ל, כפי שמנסחים זאת עורכי הסרטון.

המתקפה קשורה במכרז שאמור להוציא משרד הביטחון בחודש הבא, עבור שניים מהפרויקטים המרכזיים שמוביל חיל החינוך בצה"ל באמצעות מכונים חיצוניים: קורס "יעוד וייחוד" לקצינים בדרגות סרן ורב־סרן שמפעילה כיום בינ"ה וסדנת מחצבי"ם, תוכנית חינוכית לקצונה בדרגות סגן־אלוף ואלוף־משנה שמפעיל מכון הרטמן. המכרז הקודם יצא ב–2013, לתקופה של שנה עם אפשרות הארכה (שמומשה) לשנתיים נוספות. הסרטון מצליח בארבע דקות לנסח בצורה אפקטיבית את אותן טענות שהעלה ארגון אחר, מרכז ליב"ה, במסמך ארוך שהופץ בחודש שעבר. בתמצית, מכון הרטמן ובינ"ה מחדירים לצה"ל רוח תבוסתנית, המכרז החדש הוא הזדמנות לעצור אותם.

בגיבוי מוזיקה דרמטית ועריכה קצבית, יוצר הסרטון חיבור מרשיע בין אמירות של בכירים בבינ"ה ובמכון הרטמן לגילויי מבוכה וחולשה של צה"ל מול האויב. הקלטות מדברי פרופסורים מהרטמן, הקובעים שעל הצבא מוטלת חובת זהירות, עד כדי נטילת סיכון של חייליו, כדי למנוע פגיעה באזרחי אויב משתלבות בכתבות מערוץ 2. באחת הכתבות מדווח על לוחם מג"ב שחשש לירות על צעירים פלסטינים שהציתו את העמדה שבה שהה באמצעות בקבוקי תבערה. בדיווחים אחרים, ממבצע "צוק איתן", מסופר על צנחנים שנהרגו ממטען חבלה שהונח במרפאה ועל טייסים שנאסר עליהם לירות אש לחילוץ כוח על הקרקע כדי לא לפגוע באזרחים פלסטינים שהיו בסמוך. הסרטון, ללא דברי קריינות, מסתיים במסר כתוב: "בשבועות הבאים צפויים לצאת מכרזים לחינוך אלפי קציני צה"ל. האם גם הפעם הקרן החדשה תזכה במכרז לחנך את הבנים שלנו איך להילחם בשדה הקרב?". בארגון לא הסתפקו רק בסרטון ואתמול אף פנו למנכ"ל משרד הביטחון ודרשו לאסור על אותם בכירים ממכון הרטמן ובינ"ה להרצות בפני קצינים.

ארגון לביא נרשם כעמותה לפני כארבעה חודשים. במסמכי העמותה מתוארות מטרותיה כפעילות למען "זכויות האדם, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות". בלביא פעילים בין השאר עו"ד דורון ניר צבי, שמשמש כיועץ משפטי לוועד מתיישבי שומרון ומייצג תושבים במאחזים, ועו"ד אביחי בוארון, שהיה מנכ"ל התנועה הדתית "מעייני הישועה" ומועמד ברשימת הבית היהודי לכנסת. העמותה עצמה ממוקמת בהתנחלות עפרה ומייסדיה הם תושבי ההתנחלות, למעט אחד, תושב מאחז עדי־עד בעמק שילה. אנשי לביא שמו לעצמם למטרה לעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לדבריהם לכללי מינהל תקין וזכויות אזרח, מהברחות בשר מהרשות הפלסטינית לישראל, ועד "המונופול של ארגוני הקרן החדשה על חינוך חיילי צה"ל".

הפגנת תמיכה באלאור אזריה, בשבוע שעבר בתל אביבצילום: אילן אסייג

לדבריהם, בתקופה שבה צה"ל מגלה רגישות כה רבה להתבטאויות חריגות, דוגמת דברי הרב יגאל לוינשטיין ממכינת עלי, ארגוני שמאל אינם צריכים להוביל את התוכניות לקצינים. בנאומו מעורר המחלוקת יצא לוינשטיין נגד חיל החינוך, המטיף לחיילים בזכות פלורליזם. אך דווקא כותבי המכרז במשרד הביטחון שבו ועיגנו במפורש עמדה זו: "הספק מתחייב כי תכני וערכי הסדנאות שיעביר יהלמו את תפיסת צה"ל בתחום הזהות הישראלית־יהודית, תפיסה פלורליסטית ורב־קולית". טענה נוספת המופנית, בעיקר נגד מכון הרטמן, היא שההשתלמויות שלו לצה"ל מארחות רק אנשי שמאל קיצוני. אולם, כתב ערוץ 10 לענייני התיישבות, רועי שרון, פרסם השבוע את רשימת המרצים בהשתלמויות, הכוללת אנשי ימין רבים ובהם הרב דוד דודקביץ מההתנחלות יצהר, רן ברץ (כיום איש לשכת ראש הממשלה) ואנשי עמותת אלע"ד הפועלת לייהוד מזרח ירושלים ובארגוני הר הבית (גילוי נאות: גם אחד מכותבי טור זה הופיע בפני קצינים בשני הפורומים, כמו בכנסים צבאיים רבים אחרים, ע"ה).

לכבוש את הצבא

הרקע לפרסום הסרטון רחב יותר מהמאבק על המכרז. כפי שכבר נטען כאן, זהו חלק ממלחמת תרבות, שבה הפך הצבא לא רק לשדה קרב לגיטימי, אלא למאחז אסטרטגי המחייב כיבוש. המחאה על דברי לוינשטיין התעוררה בעיקר בשל התקפתו על הלהט"בים, אבל נאומו כלל גם ביקורת קשה על מדיניות הפעלת האש בצה"ל. גם הסרטון תוקף את אותה מדיניות ומביא הקלטות מדבריהם של שניים מהפרופסורים שניסחו את מסמך רוח צה"ל שהצבא הכניס לתוקף ב–2001, דני סטטמן ונעם זוהר. לוינשטיין, כמו אנשי לביא, משוכנע שחיילים רבים נהרגו במערכות האחרונות בשל סיכונים מופרזים שלקח על עצמו צה"ל, בהשפעת ארגוני השמאל ומחשש לביקורת בינלאומית. זו פרשנות הפוכה לטענות בקהילה הבינלאומית, שנוסחו בהפרזה קיצונית בדו"ח גולדסטון, על מדיניות הרג חסר אבחנה שמפעיל צה"ל בלחימה בפלסטינים ובלבנון.

בפועל, נדמה שלטענות מימין היה בסיס בעיקר בפרשת הקרב במחנה הפליטים בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" ב–2002. משפחות 13 חיילי המילואים שנהרגו במחנה שאלו אז מדוע הקריב הצבא את חיי בניהן בקרבות מבית לבית, ולא הפציץ את המחנה מן האוויר. בניגוד לטענות הראשונות שהשמיעו פלסטינים על הקרב, במחנה ג'נין לא התחולל טבח. פער האבידות בקרב לא היה קיצוני. 23 חיילי צה"ל נהרגו בקרב לעומת 53 פלסטינים, שלפי נתוני הצבא היו ביניהם רק חמישה אזרחים. הדברים השתנו מאוחר יותר. במערכות האחרונות בעזה ובלבנון כבר הותקפו אזורים עירוניים שבהם התבצרו אנשי חמאס וחיזבאללה ומאות אזרחים נהרגו. התגובה הציבורית הקשה להרוגי צה"ל בלבנון ב–2006 הובילה את צה"ל לאמץ מדיניות אש מתירנית יותר כעבור שנתיים וחצי, ב"עופרת יצוקה" בעזה. ואף שרשמית הצבא דגל באותם כללים שהדריכו אותו בעבר, בפועל ננקטה ביחידות רבות גישה של "מינימום סיכונים" (היו שפירשו אותה כ"אפס סיכונים") כדי למנוע אבידות בקרב הלוחמים. ביטוי נוסף לכך ניתן בקרב ברפיח, ב"יום שישי השחור" לפני שנתיים, כשהניסיון למנוע מחמאס להחזיק בחייל חטוף הוביל לשימוש אינטנסיבי באש, תוך הרג אזרחים פלסטינים ונכונות לסיכון חיי החטוף עצמו. בדיעבד התברר שהחטוף, סגן הדר גולדין, נהרג כנראה כבר בשלב מוקדם של החטיפה.

עיקרי מדיניות הפעלת הכוח הצה"לית מובאים במסמך רוח צה"ל, בערך "טוהר הנשק". זו פרשנות מקומית לדין הבינלאומי: מהחייל נדרשת הכרחיות (הפעלת כוח רק בכפוף למשימה), אבחנה (ירי רק על מי שנוטלים חלק פעיל בלחימה) ומידתיות (כשאין מנוס מפגיעה בבלתי מעורבים בעת ביצוע המשימה, יש לבחור את האמצעי והשיטה באופן שיצמצם את הנזק). זה מה שמבדיל, גם לפי הדין הבינלאומי, בין לחימה מותרת לבין פשעי מלחמה. ובמלים של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בפרשת החייל היורה מחברון, מה שמפריד בין צבא לכנופיה. לא חסרים, כמובן, צבאות שמתנהגים אחרת.

קריאת התיגר על המדיניות משתלבת גם בערעור על עקרון הממלכתיות, המדריך את פעולת צה"ל. במכתב ההבהרה שהכתיב הרמטכ"ל לרב הצבאי הראשי המיועד, אלוף־משנה אייל קרים, כלולה ההכרה בצבא כגורם מאחד, ממלכתי, שהחיילים והחיילות שלו באים מזרמים שונים וזכאים ליחס שווה ומכבד. ההתקפות מימין על צה"ל, ששיאן בפרשת אזריה, הופכות אותו לכלי ניגוח אידיאולוגי. המערכת הפוליטית — ובתוכה גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, עד כניסתו לתפקיד — הבינה שמשתלם לתקוף את צה"ל גם על רקע האתוס הבסיסי של טוהר הנשק. בעקבותיה, באות ההתקפות החדשות של פעילי ימין. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא פעל כדי לבלום את המגמה הזו בראשיתה, איפשר בכך את מה שמתרחש עכשיו.

הסרטון, מסמך ליב"ה, נאום לוינשטיין — כל אלה משקפים ביקורת נרחבת יותר בזרם החרדי־לאומי (חרד"לי) בימין ובהתנחלויות. חלקים ממסמך רוח צה"ל נתפסים שם כערכי אליטה מתבוללת שחטפה את הצבא והשליטה עליו את האתוס שלה, בזמן שבניה נעדרים ברובם מהיחידות הלוחמות, שאליהן מתנדבים קצינים וחיילים דתיים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. לביא, ליב"ה ולוינשטיין מנהלים, לתפיסתם, מלחמה בהחלשת צה"ל, שאליו הסתננו ערכים ליברליים והשקפות הומניסטיות פסולות. במקומם, הצבא צריך להישען על מקורות יהודיים, "אתיקה צבאית יהודית", כשם ספרם של הרבנים עדו רכניץ ואלעזר גולדשטיין שיצא לאור לפני כשנתיים. שותפו של לוינשטיין במכינת עלי, הרב אלי סדן, נוהג לומר בהרצאותיו שישראל יכולה להסתמך על המערב בתחום הטכנולוגיה ובעניינים טכניים, משום שליהודים אין ניסיון רב בניהול מדינה, אך לא בסוגיות ערכיות.

גולן וליברמן בדרום הר חברון, בחודש שעברצילום: דנה שרגא / משרד הביטחון

המחלוקת הזו השתקפה גם בדיון שהתקיים בסדנת מחצבי"ם באפריל השנה. סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, הרצה בפני קצינים מאוגדת מילואים של פיקוד הדרום, זמן קצר לפני הסערה שחולל נאום יום השואה, שבו הזהיר מפני תהליכים הדומים לאלו שהתרחשו בגרמניה הנאצית. גולן ניתח את "דף המפקד" השנוי במחלוקת שהוציא מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ עופר וינטר, לחייליו בתחילת "צוק איתן". אך סגן הרמטכ"ל לא התעכב על הביטויים שבהם השתמש וינטר בפסקה הראשונה של מכתבו, שעוררו עליו זעם בשמאל — וביקורת מקיר לקיר בפורום מטכ"ל — כשדיבר על "האויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף (את) אלוהי מערכות ישראל". גולן התמקד דווקא בפסקה הבאה, שבה הודיע וינטר כי החטיבה תפעל תוך "שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו ובכל העוצמה שתידרש". האלוף, בהסתמך על ערך טוהר הנשק במסמך רוח צה"ל, טען שהן מנקודת המבט המקצועית והן מזו המוסרית, הצבא צריך להפעיל במלחמה את מינימום הכוח הדרוש לביצוע המשימה ולצמצם ככל האפשר פגיעה באזרחים. דבריו קוממו כמה מקציני המילואים והשקפת גולן תוארה אחר כך באחד מעלוני בתי הכנסת כ"סרטן מוסרי" המאיים על צה"ל.

מי באמת מייצג את רוח צה"ל הנוכחית? סגן הרמטכ"ל, הקצינים שהתווכחו אתו, או בכלל החייל היורה, אלאור אזריה, שדווקא העמדתו לדין עוררה כלפיו תמיכה רחבה בציבור, וגם בקרב הלוחמים? מפקד חטיבה בצה"ל אמר ל"הארץ" כי הוא מוצא עצמו מתחבט בסוגיות הללו לעתים קרובות בחודשים האחרונים. "אני מדור אחר, מרקע אחר. הפארודיה של ארץ נהדרת על הקיבוצניקים והגבעטרון? זה עליי", אומר המח"ט שמודה כי נתקל בקשיים לשכנע את כל המ"פים שלו בצדקת מהלכי הפיקוד הבכיר בפרשת אזריה. "ברור שלמטה, בדרג החיילים עצמם, ישנם לוחמים רבים שסבורים אחרת. יש לנו אתגר יותר משמעותי היום, לחבר את החיילים לרוח צה"ל בהקשר של מדיניות הפתיחה באש והיחס לאויב. בשוליים, אנחנו עלולים לראות כתוצאה מכך יותר אירועים חריגים, כמו פרשת אזריה".

אלה שאלות המונחות לפתחו של הרמטכ"ל איזנקוט, המנהל קרב בלימה להגנת הערכים הישנים, בעודו מזהיר שהאיום הגדול ביותר על צה"ל טמון באובדן אמון מצד הציבור הישראלי. הסקרים התקופתיים אינם מצביעים לפי שעה על ירידה באמון. אולם, קצין בכיר במטכ"ל אומר שיחסי הצבא והחברה הם כיום "האירוע המרכזי שמעסיק את הרמטכ"ל. הוא לא עוזב לרגע את המוכנות והכוננות למלחמה אפשרית בצפון או בשטחים, אבל הסיפור הזה הוא הדבר הכי אסטרטגי בעיניו. אין לו ברירה אלא לעסוק בכך, גם אם אחדים מקודמיו העדיפו להתרחק מהמחלוקות הללו משום שחששו לחטוף אש פוליטית".

כל ילדי הנשיא

התזכורות על עוצמת המחלוקות לא מפסיקות להגיע. בנאומו בתחילת יולי, התרעם הרב לוינשטיין על חיל האוויר, המחייב פרחי טיס להתנדב במועדון של נוער להט"בי. הוא אפילו התגאה בכך שהביא להפסקת המנהג המסוכן. השבוע חשפה כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית של קול ישראל, פרשה דומה. בשנים האחרונות מתנדבים חיילים בבית הספר למודיעין, בה"ד 15, בעמותת "אליפלט" המסייעת לילדי פליטים ועובדים זרים בדרום תל אביב. ההתנדבות עוררה כעס של פעילי שכונות ואנשי ימין, שטענו כי "אליפלט" היא עמותת שמאל קיצוני והזעיקו את סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי). הרב בן דהן פנה לרמטכ"ל והפעיל לחצים על חיל החינוך. מפקד הבה"ד, שאולי נרתע מהמהומה הפוליטית, הודיע על השעיית ההתנדבות. קצין חינוך ראשי, תת־אלוף אבנר פז־צוק, הורה לבדוק מחדש את כל פעילות ההתנדבות החברתית ביחידות צה"ל.

במקומות שבהם הצבא נבהל מעצמו, טוב שישנו נשיא המדינה כדי להזכיר מהי הגינות בסיסית. הנשיא ראובן ריבלין, שבעבר העניק לעמותת "אליפלט" את אות המתנדב מטעמו, ניצל הופעה פומבית ביום הפרסום בטקס השבעת שופטים חדשים, כדי לנזוף בעדינות בצבא. ריבלין אמר כי "אין זה חטא שחיילי צה"ל יושיטו יד לחסרי ישע, כמו ילדי פליטים". ייתכן שההורים הפרו את החוק, אמר הנשיא, אבל אז הוסיף את המובן מאליו: הילדים לא אשמים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"