פרשנות |

גם להרתעה של צה"ל בצפון יש חדלות פירעון

גופי המודיעין מעריכים כי חיזבאללה עסוק בסוריה ולכן סביר שהשקט בצפון יישמר, בדיוק כפי שהעריכו ערב מלחמת לבנון השנייה ■ בינתיים נסראללה גורף רווחים בלחימה לצד אסד ■ ומה חלקה של איראן בשינוי הכיוון במערכה

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרידי טנקים ישראליים ממלחמת לבנון השנייה במוזיאון של חיזבאללה בדרום לבנון, לפני כחודשיים
שרידי טנקים ישראליים ממלחמת לבנון השנייה במוזיאון של חיזבאללה בדרום לבנון, לפני כחודשייםצילום: MAHMOUD ZAYYAT / AFP
עמוס הראל
עמוס הראל

ב–12 בדצמבר 2005 סיכם הרמטכ"ל הטרי, דן חלוץ, את הערכת המודיעין לשנת 2006. בחודשים הראשונים שלו בתפקיד התמקד חלוץ בהשלמת תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון. זו המשימה שהפקיד בידיו ראש הממשלה אז אריאל שרון, שאפילו קיצר לשם כך את הקדנציה של הרמטכ"ל המכהן משה יעלון, על רקע חששו כי זה לא יישר קו עם הבטחות הממשלה שהיציאה מעזה תביא לשקט בגבול. כעת היה חלוץ פנוי לעסוק בזירות האחרות.

הערכת אמ"ן באשר למצב בחזית הצפונית היתה באותה תקופה אופטימית למדי. בפברואר של אותה שנה נרצח בלבנון ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל־חרירי. ההתנקשות הובילה לגל נרחב של הפגנות, שבסופו החליט נשיא סוריה בשאר אל־אסד, תחת לחץ בינלאומי כבד, לפנות את צבאו מלבנון. אנשי חטיבת המחקר באמ"ן התרשמו עמוקות. הטלטלה, העריכו, עזה דיה כדי לבשר את התפרקות הזירה הצפונית לשתי זירות משנה נפרדות, סוריה ולבנון. לפיכך, אמרו, קיים סיכוי לשינוי חיובי במציאות האזורית.

הרמטכ"ל הלך עוד צעד רחוק יותר ממומחי המודיעין. בסיכום ההערכה השנתית קבע חלוץ כי "ההרתעה הישראלית נגד חיזבאללה אכן אפקטיבית", במיוחד לנוכח חוסר ההצלחה של חיזבאללה בביצוע פיגועים נגד ישראל. הדברים נאמרו שלושה שבועות בלבד לאחר כישלונו של חיזבאללה, בניסיון נועז לחטוף חיילי צה"ל בכפר רג'ר, ניסיון שהסתיים בהריגת ארבעה מאנשיו מירי צלף מחטיבת הצנחנים.

חלוץ לא שעה לאזהרה שקיבל, שלפיה האופטימיות שלו גורפת מדי. הסוף ידוע: שבעה חודשים בדיוק לאחר סיכום הערכת המודיעין בראשות הרמטכ"ל, חטף חיזבאללה את גופות חיילי המילואים אלדד רגב ואודי גולדווסר, בהתקפה ליד מושב זרעית. זו התקרית שהביאה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה — ובהמשך גם להתפטרות ולסיום הקריירה הציבורית של חלוץ.

האם ייתכן שישראל חוזרת על השגיאה בהערכה, כשהיא מנתחת כיום את המצב בזירה הצפונית? החוכמה המקובלת על כל ארגוני המודיעין, גורסת כיום שישנה סבירות גבוהה שהשקט בגבול לבנון יישמר. חיזבאללה שקוע מעל לראשו בקרב ההישרדות של משטר אסד בסוריה ופטרוניו האיראנים מעדיפים שימקד שם את מאמציו. על עוצמת ההרתעה הישראלית כיום ישנן עמדות שונות (התלויות גם במידת מעורבותו של המעריך במלחמת לבנון השנייה). אך גם כאן הנטייה הרווחת היא לשער שחיזבאללה עודנו חושש מסיבוב לחימה נוסף עם ישראל, גם בשל הנזקים שספג ב–2006 וגם משום שהארגון השיעי מבין את השיפור שחל ביכולת ההתקפית של צה"ל מאז.

מבט על לבנון מגבול ישראל, בחודש שעברצילום: גיל אליהו

אבל אין זה סוד שהגדרת ההרתעה היא עניין חמקמק במיוחד ובעצם, אפשר למדוד אותה רק במבט לאחור — משום שתיאורטית, האשראי שנצבר בהרתעה יכול להסתיים בכל רגע נתון. נראה שהצמרת המדינית והביטחונית בישראל צריכה לבחון את הנחות היסוד שלה בחזית הצפונית כל העת. אין ספק שהלחימה בסוריה עומדת בראש מעייניו של חיזבאללה וגובה ממנו מחיר לא מבוטל. להערכת צה"ל, נהרגו בסוריה בארבע השנים האחרונות לפחות 1,600 לוחמי חיזבאללה ויותר מ–5000 נפצעו. אך בה בעת, השקט הארוך בגבול עם ישראל גם יוצר לארגון בעיה, משום שהוא מציב סימן שאלה על התירוץ העיקרי של חיזבאללה להמשיך ולאחוז בנשקו לאחר תהליך פירוקן מנשק של המיליציות האחרות בלבנון — ההגנה על המדינה מפני ישראל.

לכן, קשה לשלול לחלוטין אפשרות שחיזבאללה יחרוג ממדיניות האיפוק הנוכחית שלו, כתוצאה מאחד משני תרחישים אפשריים: מצוקה פוליטית פנימית בלבנון או, בתרחיש הסביר יותר, סדרה של מיס־קלקולציות הדדיות בינו לבין ישראל. זה כמעט קרה בינואר 2015, לאחר שישראל (לפי מקורות זרים וגו') התנקשה בחיי פעיל חיזבאללה ג'יהאד מורנייה וגנרל איראני ברמת הגולן. חיזבאללה הגיב כעבור עשרה ימים במארב טילי נ"ט, שממנו נהרגו קצין וחייל מגבעתי למרגלות הר דב. באותן נסיבות, אותו מארב עלול היה להסתיים ב–12–10 הרוגים לצה"ל, ובמקרה כזה הלחץ הפוליטי על ממשלת נתניהו להגיב בחוזקה היה בוודאי בלתי נסבל.

תיאום ציפיות

הסכם וינה מיולי אשתקד איפשר לישראל הפוגה, שאורכה לא ברור, בהתמודדות המיידית עם איום הגרעין האיראני. האיומים שמציבים חמאס והמדינה האיסלאמית (דאעש) על ביטחון ישראל מוגבלים למדי. פוטנציאלית, האיום הצבאי הנשקף מחיזבאללה הוא המאתגר ביותר מבחינת צה"ל. כל עוד הגבול שקט, זה בדיוק הזמן לממשלה ולצבא לתאם את ציפיותיהם באשר למערכה צבאית העלולה להיפתח בעתיד: מה רוצה ישראל להשיג? האם תבקש להסתפק במהלומה אווירית? האם תפגע הפעם גם בתשתיות האסטרטגיות של מדינת לבנון? (ממשלת אולמרט נמנעה מכך ב–2006, בלחץ ממשל בוש) ואם יוחלט לשלוח את צה"ל לתמרון קרקעי — עד לאיזה עומק בשטח לבנון? ובאיזה מחיר? כל אלה שאלות שבירורן מתחייב כעת, לצד המודעות לאפשרות שעימות עלול לפרוץ גם מבלי שהצדדים ירצו בו בכלל.

נדב פולק, עמית מחקר ישראלי במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון, פרסם בחודש שעבר מחקר רחב היקף על מעורבות חיזבאללה בסוריה. פולק הסתמך על סדרת שיחות ארוכה עם מומחים ואנשי מודיעין בישראל, בארצות הברית ובלבנון. מנקודת המבט הישראלית, המסקנות שלו פחות אופטימיות מאלו של בכירים ישראלים, המתארים בפרוטרוט את המחיר ששילם חיזבאללה בסוריה. לצד המחיר, הוא טוען, חיזבאללה צבר גם הרבה רווחים.

חיזבאללה, כותב פולק, התפתח לאורך השנים מקאדר קטן של פעילים לארגון גרילה גדול ומשם לארגון חצי־צבאי, שהוא גם שחקן אזורי חשוב ושותף חיוני בברית האיראנית־הסורית. לדעתו, חיזבאללה מוכן וכשיר להמשיך ולהילחם בסוריה ואף שהארגון הותש בלחימה, "הוא לא הורד עד כה על הברכיים".

ההערכות המטילות ספק בכושר העמידה של חיזבאללה כעת, מזכירות לפולק השערות דומות שהועלו בישראל לפני המלחמה ב–2006, שגם בה הוכח כי הארגון מסוגל לשרוד. "ברור שחיזבאללה אינו רוצה כעת מלחמה עם ישראל, אך אין זה אומר שהוא אינו יכול לעמוד בלחימה בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת", הוא מסכם.

הכסף האיראני

ה"דיילי מייל" פרסם השבוע כתבה רחבה על המעורבות האיראנית העמוקה במלחמה בסוריה. בימים כתיקונם העיתון הבריטי — ובמיוחד אתר האינטרנט שלו המתמחה בניפוח שערוריות צהובות מרחבי העולם — רחוק מלהיחשב למקור אמין. אבל הפעם נדמה שמישהו — או מי שהם, שהעיתון מציג כ"אקטיביסטים סורים" — דווקא עשה עבודה יסודית למדי.

לפי הדיווח איראן, שלרוב מנסה להפחית מרושם מעורבותה הפעילה בלחימה בסוריה, מפעילה מפקדה חשאית בתוך בניין גדול המכונה "החממה" ליד נמל התעופה הבינלאומי של דמשק. מהמקום מנוהלים מבצעי מודיעין שונים ונאגרים בו מיליוני דולרים במזומן, הנשלחים לדמשק בטיסות ישירות מטהראן.

העיתון טוען שהאיראנים השקיעו מיליארדים במאבק ההישרדות של אסד ושבפועל כפופים למרותם לא פחות מ–60 אלף לוחמים שיעים בסוריה, ובהם אנשי משמרות המהפכה האיראנים, אנשי חיזבאללה וחברי מיליציות נוספות מהמזרח התיכון וממדינות אחרות באסיה. זהו מספר הגדול פי ארבעה מההערכות הקודמות שהעלו מומחים מערביים. הנתונים הללו, גם אם יש בהם מידה של הגזמה, עשויים להסביר חלק מן ההצלחה של משטר אסד בשנה האחרונה, לייצב את מצבו הצבאי חרף הלחימה העזה של ארגוני המורדים.

אסד מתראיין לרשת הטלוויזיה האמריקאית אן-בי-סי, ביוליצילום: Uncredited/אי־פי

ההסבר השני לשרידותו של אסד קשור בסיוע הרוסי המסיבי, שתוגבר בספטמבר אשתקד, עם פריסת שתי הטייסות הרוסיות באזור העלאווי בצפון מערב סוריה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרוצה מהשיפור ביחסי ירושלים עם מוסקבה ומכינון מנגנון התיאום בין צה"ל לצבא הרוסי, שנועד למנוע עימותים לא רצויים בין מטוסים ומערכות הגנה אווירית משני הצדדים. המנגנון אכן עובד בצורה מרשימה למדי ומנע בכמה הזדמנויות את התלקחותן של תקריות מיותרות ומסוכנות.

אבל כל שישראל עשתה היה גיבוש פתרון טקטי, שנועד למנוע החרפה נוספת במצב, לנוכח שינוי אסטרטגי (התערבות רוסיה), שמלכתחילה לא היה בשליטתה. החמימות היחסית שמשדרת מוסקבה בחודשים האחרונים אינה יכולה בשום פנים להתחרות במערכת הקשרים העמוקה שבין ישראל לארצות הברית, ולא לשמש לה תחליף. יותר מכך: תגבור הסיוע הרוסי לאסד היטה את הכף לטובת הברית שבין איראן, סוריה וחיזבאללה, וכנראה הבטיח את הישארותו של הרודן הסורי בתמונה, לפחות לתקופה הקרובה.

ארה"ב עצמה מתאמת כעת במידת מה עמדות עם רוסיה במסגרת המלחמה המשותפת בדאעש ובכך משלימה בעקיפין עם הישארותו של אסד בשלטון.

וגם אחרי הסכם וינה, אי אפשר לטעון שהתחזקות המעמד וההשפעה האיראניים באזור — שמתבטאים גם בניסיון המתמיד של וושינגטון להגיע להבנות עם טהראן — מהווה איכשהו חדשות טובות מבחינתה של ישראל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Businesswoman and businessman HR manager interviewing woman. Candidate female sitting her back to camera, focus on her, close up rear view, interviewers on background. Human resources, hiring concept

לפני ראיון עבודה בזום, היא קיבלה מייל: "מגזר ערבי, גם קושי בשפה"

קניות בגדים באינטרנט

אייפון בשקל: איך זה ששיטה של האקרים מהניינטיז עוד עובדת?

"מערבולת"

למרות שהסוף ברור מראש, הסרט הזה הוא כמו פטיש על הראש

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"