ישראל השיבה לבית הדין בהאג: חסר סמכות לחקור פשעי מלחמה בגדה ובעזה

לישראל ניתנו 30 ימים להשיב להחלטת בית הדין לפתוח בחקירה נגדה על פשעי מלחמה. ביום רביעי השבוע כינס נתניהו דיון ראשון בנושא עם גנץ ואשכנזי

ג'ודי מלץ
ג'ודי מלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית הגין הפלילי בהאג, ב-2019
בית הגין הפלילי בהאג, ב-2019צילום: Peter Dejong/אי־פי
ג'ודי מלץ
ג'ודי מלץ

ישראל השיבה אתמול (שישי) לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי היא דוחה לחלוטין את הטענה שביצעה פשעי מלחמה, והבהירה כי אין לבית הדין הסמכות לפתוח בחקירה נגדה על ביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה. אתמול היה היום האחרון שבו ישראל יכולה היתה להשיב להחלטת בית הדין לפתוח בחקירה נגדה ונגד חמאס. ביום רביעי השבוע כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון ראשון בנושא, בהשתתפות שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי.

בית הדין הודיע על החלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל וחמאס ב-3 במארס, והודעה בכתב בנושא הועברה לצדדים שישה ימים לאחר מכן. מאז עמדו לרשות ישראל 30 ימים להודיע אם בכוונתה לפתוח בחקירה עצמאית של החשדות נגדה.

בהודעת משרד ראש הממשלה ביום חמישי שהתייחסה לתשובת ישראל נכתב כי "הוחלט לאמץ את המלצות הצוות הבין-משרדי שבראשות המטה לביטחון לאומי, שהמליץ לא לשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי, אך לא להשאיר את מכתב התובעת ללא מענה - אלא להשיב ולהבהיר כי בית הדין פועל בהיעדר סמכות. כמו כן, יובהר כי ישראל היא מדינת חוק שיודעת לחקור את עצמה".

לפי הודעת התובעת היוצאת בבית הדין, פאטו בנסודה, החקירה תעסוק בהתרחשויות שקרו באזור מ-13 ביוני 2014. בחוות דעת שפרסמה בסוף 2019 התייחסה בנסודה לשלושה סוגים של פשעי מלחמה אפשריים: כאלה שביצעו ישראל וחמאס בזמן מבצע צוק איתן בקיץ 2014; כאלה שביצעה ישראל בהפגנות ההמוניות ליד גדר הגבול שבין ישראל לרצועת עזה, החל במארס 2018; וכאלה שביצעה ישראל מכוח התיישבותם של אזרחים ישראלים בשטחים שכבשה.

בשלב הראשון של חקירת בית הדין הבינלאומי ייגבו עדויות מקורבנות הפשעים לכאורה. ההערכה היא שישראל לא תאפשר לנציגי בית הדין להיכנס לשטחה, כך שהעדויות ייגבו בהאג או במדינות אחרות. לאחר מכן, תבקש התביעה לגבות עדויות על נהלי הפתיחה באש ואופן יישומם מארגוני זכויות אדם, מומחים ואולי גם מחיילים לשעבר בצה"ל.

עד שהחקירה תגיע לשלב של צווי מעצר, אם בכלל, יכולות לחלוף כמה שנים. צווי מעצר כאלה מוצאים בדרך כלל בחשאי, והמדינות החברות בבית הדין מתבקשות ליישם אותם. במערכת הביטחון כבר גיבשו רשימה של מאות בכירים ישראלים שעלולים למצוא את עצמם בחקירה, כשמדובר בעיקר במקבלי החלטות בממשלה ואנשי הדרגים הבכירים בצה"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ