דו"ח מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה כראוי לאיום הרחפנים

בדו"ח שפרסם היום קבע המבקר כי ארגוני הביטחון כשלו בחלוקת האחריות שהטיל עליהם הקבינט לטיפול בנושא, ומחלוקות הנוגעות לתקציב הובילו לעצירת פרויקט פיתוח מערכות הגנה נגד כלי הטיס הזעירים

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גבול לבנון, בשנה שעברה
גבול לבנון, בשנה שעברהצילום: גיל אליהו
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מותח ביקורת חריפה על קצב ההיערכות האיטי לטיפול בבעיית הרחפנים. בדו"ח מעקב המתפרסם היום (שני) קובע המבקר כי ישראל אינה ערוכה "באופן שיאפשר הגנה מספקת מפני איום הרחפנים". הסיבות העיקריות לכך לפי המבקר הן חוסר תיאום בין ארגוני הביטחון והרשויות ובעיות תקציביות.

הדו"ח המתפרסם היום הוא עדכון שביצעו אנשי המבקר לדו"ח שפורסם בנובמבר 2017, בו התריע מבקר המדינה דאז, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מפני קצב היערכות איטי לטיפול בכלי הטיס הזעירים, המופעלים מרחוק וניתנים לרכישה והפעלה בקלות. בדו"ח שנמסר אז לכנסת התייחס שפירא גם לסיכונים הבטיחותיים הנשקפים מהיעדר רגולציה ואכיפה בשימוש האזרחי ברחפנים וגם לאיום הביטחוני הגובר הנשקף, להערכת קהילת המודיעין, מרכישתם בידי ארגוני טרור.

אנגלמן בירושלים, בשנה שעברהצילום: אוהד צויגנברג

לאחר פרסום הדו"ח ב-2017 הוחלט בקבינט המדיני-ביטחוני להסדיר ולחלק את האחריות לטיפול בנושא בין ארגוני הביטחון השונים. בקבינט הטילו אז על צה"ל את האחריות להגנה מפני רחפנים החודרים לשטח ישראל ולמתקנים צבאיים, ועל משטרת ישראל הוטלה האחריות על טיסות רחפנים בתוך שטח ישראל. בדו"ח המתפרסם היום קבע המבקר כי "המשטרה ואגף המבצעים בצה"ל לא קבעו את גבולות הגזרה ונהלים להעברת האחריות ביניהם בהתאם להחלטת הקבינט הביטחוני והמל"ל".

בצה"ל החלו להצטייד באפריל 2019 במערכות הגנה זמניות מפני רחפנים, בכוונה להמשיך במקביל בפיתוח מערכת ייחודית לכך. אלא שסדרי העדיפויות במערכת הובילו לכך שכיום פועלות רק 22% מהמערכות הנדרשות כדי לספק הגנה על מתקני צה"ל. "למחנות צה"ל ולמתקניו אין מענה מיטבי לאיום הרחפנים והם חשופים לאיום זה", קבע המבקר, והוסיף כי "איום הייחוס בנוגע להגנת המחנות בצה"ל אינו כולל התייחסות לאיום הרחפנים, וכי התפיסה להגנת מחנות והפקודות אינם כוללים הנחיות להיערכות להתמודדות עם האיום".

מהדו"ח עולה עוד כי ההיערכות מתעכבת גם בשל מחלוקות הנוגעות לסוגיית חלוקת התקציב בין צה"ל לגופי ביטחון אחרים. בצה"ל דורשים לפתח מערכת הגנה בעלות של כ-2 מיליון שקלים ויותר לכל מערכת, בעוד שבשב"כ, במשטרה ובשב"ס סבורים שהמערכות הקיימות מספקות מענה ראוי בעלות נמוכה יותר, בעלות של בין 350 אלף שקלים ל-1.2 מיליון שקלים לכל מערכת. "בעוד צה"ל ומפא"ת רואים במערכת א' את הפתרון המיטבי, המשטרה והמשרד לבט"פ מעדיפים להשתמש במוצרי מדף, שלדעתם נותנים מענה מספק בעלות נמוכה יותר", קבע המבקר.

הנשיא ריבלין מטיס רחפן בביקור בגבול עם מצרים, ב-2019צילום: קובי גדעון / לעמ

"מחירו של מוצר מדף עשוי להיות זול עד פי שישה ממחירה של מערכת א' הכוללת עלויות פיתוח", נכתב עוד בדו"ח. "תהליכי ההצטיידות במוצרי מדף להגנה מפני רחפנים בשב"כ ובמשטרה, היו קצרים במידה ניכרת מתהליך הפיתוח של מערכת א'". התנגדות גופי הביטחון האחרים לבקשת צה"ל לממן את פיתוח המערכת הביאה על פי הדו"ח לעצירת הפרויקט.

המבקר מציין גם כי התקציב שהוקצה לפרויקט במקור - 150 מיליון שקלים שיועדו לפיתוח מערכת ההגנה וגיבוש הערכות לאיום על ידי הקבינט הביטחוני - קוצץ בפועל ל-87 מיליון שקלים בלבד, דבר שהוביל את צה"ל להפוך את פיתוח המערכת החדשה "הלכה למעשה, לתהליך המיועד לענות על צורכי הגנת הגבולות של צה"ל". זאת אף שהוטל על משרד הביטחון, צה"ל ושאר ארגוני הביטחון "לפתח יכולת טכנולוגית עבור כלל הגורמים הביטחוניים בהתאם לצורכיהם המבצעיים".

על משטרת ישראל מתח המבקר ביקורת על כך ש"לא מימשה את התפיסה המבצעית שגיבשה ולא נערכה באופן שיאפשר הגנה מספקת מפני האיום בהתאם להחלטת הקבינט". לדבריו, משום כך "אין בידיה את היכולות הנדרשות להתמודדות עם האיום באירועים בלתי מתוכננים ובאירועים סדורים". בדו"ח מציינים כדוגמה לכך את אירועי האירוויזיון שנערכו בתל אביב במאי 2019, אז בוצעו 111 טיסות רחפנים בשטח שנקבע כאסור לטיסה.

המבקר התייחס גם לנטיית פעילי וגורמי טרור, ארגוני פשיעה וגורמים פליליים להשתמש ברחפנים כאמצעי להעברת טלפונים סלולריים, סמים ואמצעי לחימה לבתי סוהר, וקבע כי "שב"ס לא הקצה את התקציב לצורך הצטיידות במערכת הגנה". נכון ליוני 2020, בשב"ס מתבססים לדבריו "על אמצעי מיגון פיזיים בלבד שאינם נותנים מענה מספק לאיום".

בחלק בדו"ח המתייחס להיערכות ברשות שדות התעופה האזרחית לאיום הרחפנים ציין המבקר כי בעוד שבנמל התעופה בן גוריון פעלו כדי לגבש תרחישי איום אפשריים ולהצטייד במערכות הגנה, בנמלי התעופה רמון וחיפה לא גיבשה רשות שדות התעופה תרחישים אפשריים ולא הצטיידה במערכות הגנה.

עוד ציין המבקר גם כי בעוד שבמערכת הביטחון נקבע שהסבירות לפגיעת רחפן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון הוגדרה בינונית-גבוהה, "לא מתקיימים בתחנה תהליכי בניין הכוח הנדרשים", וכי בנוסף, בין המשטרה לצה"ל "לא נקבע נוהל העברת האחריות כנדרש בזמן חירום".

על פי הערכת רשות התעופה האזרחית, בישראל פועלים כ-30 אלף רחפנים המשמשים לצורכי פנאי או ספורט, ומספרם צפוי רק לעלות בשנים הבאות. על פי הדו"ח, יותר מ-90 אלף טיסות רחפנים בוצעו באזור גוש דן במהלך 2019. למרות זאת, מדו"ח המבקר עולה כי בשל מחלוקת בין חיל האוויר ורשות התעופה האזרחית (רת"א) מרביתם אינם רשומים, ומרבית המטיסים לא נדרשים לקבל אישור הטסה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מינהלת מגן בחיל האוויר הוגדרה כמנהלת הלאומית לבניין הכוח בנוגע להתמודדות עם איום הרחפנים. המינהלת פועלת בהתאם לצרכים המבצעיים של כל גוף ובחנה את כלל הכלים להתמודדות עם איום הרחפנים שצוינו בדו"ח. בשיתוף הדוק עם מפא"ת בוצעה בחינה מעמיקה לכלל היכולות הקיימות בשוק וגובשה תוכנית המספקת מענה מיטבי לאיום ומציבה את ישראל בחזית היכולות בתחום. במקביל גובשה תוכנית מו"פ שתאפשר התמודדות עם התפתחות האיום בשנים הקרובות. לאחר הבחינה גובשה המלצה להשתמש במערכות המספקות את המענה המיטבי לאיום. צה"ל דוחה את הטענה כי מערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו".

"צה"ל מייחס חשיבות גבוהה ליצירת מנגנון משותף עם משטרת ישראל בנוגע לטיפול באירועי רחפנים ומברך את משטרת ישראל על כתיבת הנוהל הקובע את גבולות הגזרה והנהלים להעברת האחריות בין הגופים באירועים מסוג זה. צה"ל רתום לשיתוף פעולה, ובתוך כך, נקבע נוהל הקובע את האחריות בטיפול ברחפן העובר בין שטחים שבאחריות צה"ל לשטחים שבאחריות משטרת ישראל: צה"ל יוביל טיפול באיום רחפן שחצה את גבול המדינה לתוך שטח ישראל, ואילו משטרת ישראל אחראית על טיפול ברחפן שהתגלה בתוך שטח הארץ. בתוך כך, נקבע כי משטרת ישראל אחראית לטיפול במטיס רחפן שהוגדר כמאיים למתקני צה"ל".

"צה"ל מקבל את המלצת הדו"ח לשלב התייחסות פרטנית לאיום הרחפנים בתפיסת הגנת המחנות, הנמצאת בימים אלו בכתיבה ועדכון ותופץ עד סיום חציון א' 2021. התפיסה תכלול הנחיות לאופן בו נדרש כל מחנה להיערך לאיום וכיצד להתמודד עם אירוע רחפנים מסוגים שונים. בנוסף, ירוכזו כלל הצרכים המשאביים להתמודדות עם האיום. צה"ל מפנה את המשאבים הנדרשים להגנה על בסיסים על פי תעדוף פנים צבאי, ונותן מענה נקודתי בהתאם לצורך בתיאום עם מ"י".

מהמשטרה נמסר: "לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בנושא בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל - מבצע האירוויזיון). גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר.

"המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ