אחרי ימים של רגיעה, שורת אירועים עלולה להצית מחדש את העימותים בירושלים

עשרת הימים האחרונים של הרמדאן, יום ירושלים בשבוע הבא ומחאות נגד פינוי משפחות בשייח ג'ראח מגבירים את הדריכות בעיר. המשטרה הודיעה לפעילי הר הבית שההר ייסגר לכניסת יהודים בימים הקרובים

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פלסטינים בשער שכם, בשבוע שעבר. עשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן נחשבים מתוחים בכל שנה
פלסטינים בשער שכם, בשבוע שעבר. עשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן נחשבים מתוחים בכל שנהצילום: אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון

שבוע אחרי הסרת המחסומים המשטרתיים בשער שכם, ולאחר ימים של רגיעה יחסית בעימותים בין שוטרים לפלסטינים באזור, המתיחות במזרח ירושלים שוב מתגברת. הסיבה לכך הפעם היא החשש מכניסת מתנחלים לבתים בשכונת שייח ג'ראח, לאחר שמשפחות פלסטיניות רבות מהשכונה ספגו שורה של תבוסות משפטיות ונמצאות בסכנת פינוי מיידית מבתיהן. ישנו שיח ער בנושא ברשתות החברתיות וברחוב, ובימים האחרונים פיזרה המשטרה בכוח הפגנות של פלסטינים בשכונה ועצרה כמה מפגינים. הלילה נערכה הפגנה גדולה באזור והפלסטינים מדווחים על 10 פצועים, שניים נעצרו. בהפגנה אחרת שלשום בערב, יהודי תושב העיר נפגע מאבן שהושלכה על ראשו ונזקק לטיפול רפואי.

אך המתיחות הזו אינה היחידה שעשויה להצית מחדש את החיכוכים בעיר. שורת אירועים - חלקם כבר התרחשו ואחרים יצוינו בימים הקרובים - מגבירים את הדריכות באזור. אתמול החלו עשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן, שנחשבים מתוחים בכל שנה. כאמצעי זהירות, המשטרה הודיעה לפעילי הר הבית שההר ייסגר לכניסת יהודים בימים האלה - מלבד ביום ירושלים שיצוין ביום שני. זהו יום נוסף שמגביר את המתיחות באזור בשל "מצעד הדגלים", שבו עשרות אלפי צעירים יהודים דתיים יצעדו ברחובות העיר העתיקה, ויעברו גם ברובע המוסלמי. לצד זאת, בשבוע הבא יציינו המוסלמים את לילת אל-קאדר, שבו לפי המסורת ניתן הקוראן לנביא מוחמד, ובו מתאספים מדי שנה מאות אלפי מתפללים בהר הבית. גם הודעתו של הנשיא מחמוד עבאס על דחיית הבחירות לפרלמנט הפלסטיני מוסיפה למתחים.

עימותים בשער הפרחים, לפני כשבועיים. הודעתו של עבאס על דחיית הבחירות מוסיפה למתחיםצילום: אוהד צויגנברג

המחצית הראשונה של הרמדאן עמדה בסימן החלטת המשטרה לסגור במחסומים את המדרגות המובילות לשער שכם, שבהן נוהגים לשבת יחד מאות פלסטינים בלילות הרמדאן. הצעד הזה, שהוסבר ברצון לווסת את תנועת הולכי הרגל לעיר העתיקה, עורר כעס במזרח ירושלים, ורבים ייחסו לו את העימותים שפרצו בשבועות האחרונים באזור. במשך כעשרה ימים השתמשה המשטרה בהתזת נוזל בואש, בפרשים וברימוני הלם ועצרה רבים מהפלסטינים שמחו. בכמה מקרים אף תועדו שוטרים מכים שלא לצורך עצירים פלסטינים. במקביל, אירעו כמה תקיפות של פלסטינים נגד יהודים ושל יהודים נגד פלסטינים, כששיא המתיחות הגיע בהפגנה של ארגון הימין הקיצוני להב"ה ברחובות העיר.

בשבוע שעבר החליט מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, על הסרת המחסומים ופתיחת המדרגות. ההחלטה נתפסה כניצחון גדול של הרחוב הפלסטיני בירושלים. השמחה על הניצחון והנפת דגלי פלסטין במקום הובילו להמשך החיכוכים עם המשטרה, אך אלה התחלפו בימים האחרונים בחגיגות עממיות של רמדאן. במקביל, עיריית ירושלים החלה לערוך במקום אירועי תרבות במאמץ להביא להרגעת הרוחות.

עם זאת, לצד החגיגות נשמעו בימים האחרונים גם קריאות להרחבת המאבק העממי, ולניצול תנופת הניצחון בעניין המחסומים לקידום סוגיות אחרות שעל סדר יומם של תושבי מזרח העיר. קריאות דומות נשמעו גם לאחר העימותים סביב מכשירי המגנומטר שהוצבו בכניסות להר הבית ב-2017. לאחר שישראל אולצה להסיר את המגנומטרים, עלו קריאות להשתמש במחאה העממית שהתגבשה במטרה למחות נגד הריסות בתים ופינוי משפחות בשכונות מזרח העיר לטובת מתנחלים.

פרש משטרה באזור שער שכם, בחודש שעבר. לצד החגיגות על פתיחת המדרגות נשמעו קריאות להרחבת המאבק העממיצילום: אוהד צויגנברג

אלא שאז הניסיון נכשל והמחאה לא פרצה מעבר לתחומי העיר העתיקה ומהדרישה להגן על הסטטוס-קוו באל-אקצא. בימים האחרונים בשייח ג'ראח נראה שהניסיון להרחבת המחאה מצליח מעט יותר. בשבת הפגינו במקום פעילים ערבים מאום אל-פחם וממקומות נוספים נגד פינוי המשפחות. שלשום בבוקר התפרסמו קריאות להגיע לשייח ג'ראח לאחר תפילת הרמדאן באל-אקצא ומאות נענו והגיעו למחות בשכונה.

במקביל, שלשום נערך בבית המשפט העליון דיון בבקשת רשות ערעור של ארבע משפחות משייח ג'ראח נגד פינויין מבתיהן לטובת מתנחלים. השופטת דפנה ברק-ארז לחצה על הצדדים להגיע להסכמה ברוח הסדר שנערך בין התושבים לארגוני הימין בשנות ה-80. ההסכמה אז כללה הכרה של הפלסטינים בבעלות היהודית על הבתים, ובתמורה הכירו התובעים בדיירות המוגנת של הפלסטינים שם. כלומר, שלא ניתן לפנותם עד למותם של הדיירים המקוריים.

ההסדר הנוכחי אמור היה לכלול מרכיבים דומים - הכרת הפלסטינים בבעלות היהודית על בתיהם בתמורה להכרה בזכות הדיירות המוגנת שלהם. הסכם כזה יכול לדחות את הפינויים הצפויים, אך לחזק בטווח הארוך את האחיזה היהודית בשכונה. השופטת ברק-ארז דרשה מהצדדים לנסות להגיע להסכמות עד ליום חמישי, אולם ניסיונות הידברות בין עורכי הדין של הצדדים לא צלחו עד כה, וככל הנראה לא יושג הסכם. ביום חמישי תכריע ברק-ארז אם לאפשר לפלסטינים לערער על החלטת המחוזי לפנות אותם מביתם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ