ואף מלה על עזה: צה"ל הקים דיסנילנד שמספק הצצה לצבא בלי אויבים - מדיני ביטחוני - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואף מלה על עזה: צה"ל הקים דיסנילנד שמספק הצצה לצבא בלי אויבים

לכתבה
חיילים הוחלפו בבובות ראווה חנוטות במדים, כאילו הם מוצעים למכירה מגד גוזני

בהיכל "טוטו" בחולון תוכלו לטוס בשמיים ללא איומים ולהפציץ עיר שאין לה שם; תוכלו להיכנס לעולם שבו לנשק אין מטרות, לפלסטינים אין זכר - ולצבא יש הרבה נשק ורמקולים ומעט לוחמים

64תגובות

תערוכת "צה"ל שלנו" בהיכל "טוטו" בחולון איננה מצעד צבאי. בניגוד לנהוג באיראן, רוסיה או צפון קוריאה, בחולון לא נערך מפגן ראווה - חיילים צועדים, תותחים נוצצים, דגלים מתבדרים. הצלילים, משחקי הווידאו, מתחם הצעצועים והתורים המתארכים בהיכל "טוטו" מזכירים יותר את דיסנילנד מאשר את הכיכר האדומה. עד 1973, לפני ההישגים והחרפה של מלחמת יום הכיפורים, נערך אמנם בישראל מצעד צבאי מדי שנה. אפשר שאחרי המלחמה הקשה הפנימו קברניטי המדינה שהחזקים לא זקוקים למפגני כוח, או שאחרי יום הכיפורים וששת הימים התגנב לצה"ל רגש שלא היה קיים בו קודם: בושה.

בשלטי המידע שהוצבו ליד כל נשק ורכב, נכלל הלוגו של החברה, כמו לוחית עם שם האמן במוזיאון

ילדות מטפסות על האמר ודורשות תמונה; גבר עם כיפה וחולצת 'ריק ומורטי' גורר 5 ילדים לראות יד רובוטית

התערוכה - שחללה הממוזג וכרטיסיה החינמיים פיתו עשרות אלפי משפחות שילדיהן חסרי מעש בחופשת חול המועד סוכות - איננה מצעד, אבל היא כן מפגן כוח. היא מציגה את מיטב הכלים והטכנולוגיות שיש לצבא להציע במתחם שמחולק לארבעה: יבשה, ים, אוויר וסייבר (מתחם שזכה לשם המפרגן "המוח האנושי"). המראות אינם מפתיעים: ילדות בגיל בית ספר יסודי מטפסות על האמר ודורשות שיצלמו אותן; גבר עם כיפה וחולצת 'ריק ומורטי' גורר אחריו חמישה ילדים לראות יד רובוטית; ילדים חובשים משקפי מציאות מדומה ומעמידים פנים שהם צנחנים. בערב מופיע ארקדי דוכין. הכל חלק ממציאות ישראלית מוכרת שבה הצבא הוא חלק בלתי נפרד ממרקם החיים ורכב משוריין שמשגר פגזים לא נתפס ככלי הריגה אלא כחליפת מגן. התערוכה מושקעת, עשויה בקפידה ומלהיבה בקלות את מאות הילדים שמסתובבים בה.

תערוכת "צה"ל שלנו" בחולון, אתמול
מגד גוזני

התערוכה נפתחת במופע אור-קולי שסוקר את מלחמות ישראל וכמה מבצעים נבחרים, בהם כמובן מבצע יונתן. מלחמת לבנון השנייה היא האחרונה שנמנית בשמה ולמבצעי עזה – עמוד ענן, עופרת יצוקה וצוק איתן – אין זכר. היעדרותה התמוהה של רצועת עזה, שבה הצבא משקיע רבים ממאמציו וזמנו, מורגשת גם בתערוכה עצמה. סימולטור הטיסה, שנבנה בתוך תא הצוות של מטוס מנוסר, מאפשר לילדים לטוס בשמיים שאין בהם אויבים ולהפציץ עיר שאין לה שם (גם גבר כבן 40, רחב יותר מכל אדם אחר בתור, התעקש להיכנס לקוקפיט). ארגז החול הדיגיטלי מציג אזור בנוי שלא גר בו איש. במשחק בסגנון "space invaders" יכול כל ילד להגן על עיר חסרת זהות מרקטות שמגיעות משום מקום. שני ילדים, ככל הנראה אחים, התחרו ביניהם מי "השמיד" יותר טילים. אדם שמבקר בתערוכה עשוי להתרשם שלצה"ל אין אויבים ושלנשק שבו הוא משתמש אין מטרות ממשיות.

תערוכת "צה"ל שלנו". צילום: מגד גוזני

צבא ההגנה לישראל מודל 2018, כפי שהוא מציג את עצמו בתערוכה, רוצה יותר מכל להיות חברת פיתוח אמצעי לחימה. בשלטי המידע שהוצבו ליד כל נשק ורכב, נכלל הלוגו של החברה שייצרה אותו, כמו לוחית עם שם האמן במוזיאון. אלביט, תעשייה אווירית, United Defense - הנשקים וחוזי המכירה והקנייה השמנים עומדים במרכז, ואילו מפעיליהם והמטרות שלהם הועלמו. לפלסטינים אין קצה קצהו של סימן ואיתם נעלמו גם השריונרים, התותחנים, שוטרי המג"ב, הצנחנים והטייסים. החיילים הוחלפו בבובות ראווה חנוטות במדים, כאילו הם מוצעים למכירה, ושלטים: חובל, צוללן, טייס. עמדות מידע ברחבי החלל מספרות על ההיסטוריה של התפתחות האמל"ח, עמדת ה"יזכור" נדחקה החוצה, אל מסדרון שמוביל למזנון. סמוך לה הודפסו על הקיר הסמלים של כל יחידות צה"ל. אב עמד לצד בנו הקטן וניסה לאתר את הסמל שהוא ענד על מדיו לפני אי-אלו שנים. הבן נראה משועמם ומבטו פזל לסימולציית הצניחה.

ילדה על טיל בתערוכה בחולון, אתמול
מגד גוזני
תערוכת "צה"ל שלנו" בחולון, אתמול
מגד גוזני

אחת הקצינות במקום הסבירה שצה"ל הוא של כולם ומכאן השם שנבחר לתערוכה – "צה"ל שלנו". לפי דובר צה"ל, למקום צפויים להגיע עד תחילת אוקטובר יותר מאלף מבקרים בכל שעה. אם היה ספק כלשהו, הנה הוכחה נוספת שצה"ל היה ונותר הקונצנזוס הרחב ביותר בחברה הישראלית. אבל זהו צבא אחר מזה שמוצג במופע האור-קולי, שכובש את החרמון ואת ירושלים, מציל בני ערובה ממטוס ומגן על ישראל מכיליון. זהו צבא שלא הצליח להציג בתערוכה מטרות הרואיות או אויבים כבדי משקל, צבא שגאה בכוחו אבל מעדיף לא להסביר איך ואיפה הוא מפעיל אותו. בדרך החוצה רמקולים גדולים השמיעו מחרוזת שירי להקות צבאיות, גם הן שריד של צבא שלא קיים עוד. מה שכן, השירים יפים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות