פרשת הצוללות: מי המעורבים בעסקה ומה החשדות שנבדקים?

מקורב לנתניהו, איש עסקים וממלא מקום ראש המל"ל לשעבר במשרד ראש הממשלה הם שלושה מהחשודים בפרשה. החקירה המשטרתית נסובה סביב עסקאות שהחלו להירקם לפני שלוש שנים בין ישראל לחברת תיסנקרופ הגרמנית

גילי כהן
צוללות הנבנות עבור חיל הים הישראלי במספנות תיסנקרופ בקיל, ב-2013
גילי כהן
עדכונים

באילו עסקאות מדובר?

שתי עסקאות להגדלת הצי של ישראל עומדות במרכז הפרשה: אחת לרכישת שלוש צוללות, והשנייה, לרכישת ספינות טילים שנועדו להגנה על אסדות הגז.

עסקת הצוללות אושרה בשנה שעברה על ידי המועצה לביטחון לאומי בגרמניה עם סעיף שמאפשר לבטלה אם יוכחו טענות לשחיתות בעסקה. עלותן של שלוש הצוללות נאמדת ב-1.5 מיליארד יורו, וגרמניה תממן שליש מהעסקה.

כפי שפורסם ב"הארץ", נתניהו ביקש לכלול בעסקה גם ספינות חדשות נגד צוללות, אולם במערכת הביטחון התנגדו והאפשרות נזנחה. לא ברור עדיין מה יעלה בגורל העסקה בעקבות המלצות המשטרה.

ארבע ספינות הטילים היו עתידות להגיע לישראל החל משנת 2019, ועלותן היא 430 מיליון אירו. 

המאבק על הספינות

מי הדמויות המעורבות?

למעלה, מימין: זנדברג, בר יוסף ושרן. למטה, מימין: מרום, שמרון וברוש

מיקי גנור הוא איש עסקים ישראלי המייצג את התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל. לפי תחקיר בגרמניה, הרווח שלו מעסקת הצוללות מוערך בעשרה מיליון אירו לפחות. גנור, בוגר קורס חובלים, השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן. הוא נחשב לחברו של אבריאל בר יוסף, שכיהן כממלא מקומו של ראש המועצה לביטחון לאומי, משירותו בחיל הים.

גנור החליף כנציג המספנות בישראל את ישעיהו ברקת שהיה בתפקיד 25 שנה. ברקת אמר כי הובהר למנכ"ל המספנות הגרמניות בעת ביקור שלו בישראל כי אם הוא יישאר בתפקיד, לא יוזמנו צוללות נוספות מהחברה. 

ביולי 2017 חתם גנור על הסכם עד מדינה בפרשה, שלפיו ירצה שנת מאסר בפועל וישלם קנס בסך עשרה מיליון שקלים. גנור, הנחשב לעד מפתח בפרשה, העיד על תשלומי שוחד שהעביר לגורמים שונים הקשורים לעסקת הצוללות. 

מיקי גנור בביהמ"ש השלום בראשל"צ, בשנה שעברה

דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וקרוב משפחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג בישראל את מיקי גנור, איש עסקים ישראלי המייצג את התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל. עבור ייצוג זה – שכלל גם ענייני נדל"ן – קיבל שמרון כ-715 אלף שקלים משנת 2012. ביולי 2014, זמן קצר לאחר פרסום מכרז בנוגע לספינות שנועדו להגן על אסדות הגז, התקשר עו"ד שמרון אל היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, אחז בן-ארי, כדי לברר אם המכרז בוטל. לאחר השיחה שלח בן-ארי הודעה למנכ"ל משרד הביטחון ובה כתב כי שמרון "ביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה". שמרון הכחיש כי הזכיר את נתניהו בשיחה עם בן-ארי.

על פי המשטרה, שמרון חשוד פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור שמולם פעל. הוא עשה זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין.

דוד שמרון בכניסה ללהב 443, בשנה שעברה

בתמורה לפעילותו בשליחותו של גנור, קיבל ממנו שמרון על פי החשד תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ-270,000 שקל, כאשר תשלומים אלה ניתנו עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט. המשטרה ממליצה להעמיד אותו לדין על תיווך לשוחד.

בנוסף, שמרון חשוד שפעל בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי. על פי החשד, הוא נכנס לנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה, לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו"ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, שאותה העביר לגנור בקיזוז 20% שכר טרחה, כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה סיפק גנור למשרד עורכי הדין.

אבריאל בר יוסף כיהן כממלא מקומו של ראש המועצה לביטחון לאומי והיה מועמד לתפקיד ראש המל"ל, אך לבסוף מינויו בוטל. הוא נחקר על עבירות שוחד, הלבנת הון והפרת אמונים בחשד שקידם את ענייניהם של אנשי עסקים גרמנים במשק הגז. על פי החשד, בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת, הוא סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל, הוא פעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט, וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - באופן ישיר, באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובאופנים אחרים. המשטרה ממליצה להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.

אבריאל בר יוסף, בספטמבר 2017

תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש הוא מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף. הוא שימש איש עסקים פרטי, כאשר על פי החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלך העסקה לרכישת כלי השיט, על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, על פי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד. המשטרה ממליצה להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון.

אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום כיהן כמפקד חיל הים. הוא חשוד כי פעל ביחד עם בר יוסף על מנת שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת, וכי קידם במסגרת תפקידו את עסקאות הרכש מהתאגיד. על פי החשד, לאחר שחרורו מהשירות הצבאי קיבל כתמורה כספים מגנור, וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לו, בסך מצטבר של כ-600,000 אלף שקלים. המשטרה תמליץ להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ - הוצאת חשבונית שלא כדין.

אליעזר (צ'ייני) מרום, ב-2015

השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג חשוד כי בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל. על פי החשד, הוא ניצל את תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט, בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור, בסך המצטבר לכדי יותר מ-100,000 שקלים. המשטרה תמליץ להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין.

דוד שרן שימש כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של רה"מ בנימין נתניהו. לסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013-2016 סכומי כסף במספר פעימות, ובסך הכל כ-130,000 שקלים. הוא עשה זאת, על פי החשד, באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים אליו, אשר הוצבו על ידו במטרה להסוות ולטשטש את הקשר בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012. המשטרה תמליץ להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.

עו"ד יצחק מולכו הוא שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו וקרוב משפחה של נתניהו. על פי החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלסטינים, נפגש עו"ד מולכו עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון. על פי החשד, במהלך מפגש זה דנו השניים בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שיט ועסקאות כלי שיט עתידיות. עו"ד מולכו נחשד כי לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד ראש הממשלה, בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים, וכי אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלסטינים. עם זאת, המשטרה לא מצאה מספיק תשתית ראייתית נגדו, ולא תמליץ להעמידו לדין בפרשה. 

דוד מולכו בבית המשפט, ב-2008

מהם הטיעונים בעד ונגד רכישת צוללות?

כיום יש לחיל הים חמש צוללות, והוא אמור לקבל אחת נוספת בעוד שנתיים. הגדלת מספרן אמורה לאפשר פריסה רחבה יותר שלהן והפעלה נרחבת. לפי פרסומים זרים, הצוללות מקנות לישראל יכולות "מכה שנייה" בשל יכולתן לשאת טילים בעלי ראשי חץ גרעיניים. עם זאת, בעקבות דיונים שנערכו בנושא ועמדת מערכת הביטחון שאין מקום לצוללות נוספות – נראה כי הסוגיה ירדה בשלב זה מהפרק. בדיונים על התוכנית הרב-שנתית של צה"ל, הציעו בכירי הצבא לקבוע את מספר הצוללות הקיימות לחיל הים על חמש, כך שכאשר תגיע הצוללות השישית מגרמניה, צה"ל יוציא משירות את הצוללת הוותיקה ביותר שבידיו.

מה הוביל לעסקת ספינות המגן?

סטי"ל של חיל הים בחיפה, בפברואר

במשך שנים רצה חיל הים להגדיל את צי ספינות הטילים שלו, שכיום כולל 11 ספינות. השינוי חל עם גילוי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל, ספינות הטילים עברו "שינוי ייעוד" – והפכו להיות אלו שיגנו על אסדות הגז.

בתחילה תוכנן לרכוש את הספינות מגרמניה שגילתה נכונות להעביר לישראל מענק לרכישתן. אולם עם פיצוץ שיחות המשא ומתן עם הפלסטינים, היא החליטה לא להעביר את המענק. לאחר מכן בישראל חשבו לרכוש את הספינות מדרום קוריאה ולרקום עסקת ענק שבמסגרתה ישראל תקבל ספינות, ואילו הדרום קוריאנים ירכשו את מערכת "כיפת ברזל". במשרד התעניינו במספנות מדרום קוריאה, מספרד, מאיטליה ומישראל, אך הגרמנים לא השתתפו במכרז בשל תג המחיר הנמוך יחסית. משרד הביטחון פרסם את המכרז הבינלאומי לרכש הספינות ב-22 ביולי 2014 – היום שבו עדכן היועץ המשפטי אחז בן-ארי את מנכ"ל המשרד דן הראל, בדבר שיחת הטלפון עם שמרון שבה ביקש לדעת האם המכרז נעצר.

לפי מקור במערכת הביטחון, הנציגים הגרמנים נחשפו ליתר הצעות המחיר שהתקבלו מהמספנות הזרות, וכך עלתה מחדש שוב הצעת המימון הגרמני. בעקבות זאת הודיע משרד הביטחון על הקפאת המכרז, לאחר שהממשלה הגרמנית הציעה להעניק שוב סיוע כספי לרכש ספינות המגן. ב-2015 חתם משרד הביטחון על רכש ארבע הספינות, המכונות "סער 6", בעלות של 430 מיליון אירו.

עלות הספינות ממומנת בהסדר חריג יחסית: שליש מתקציב הביטחון, והיתר – מתמלוגי הממשלה ממאגרי הגז. משרד הביטחון נזקק להלוואה לטובת מימוש העסקה וקיבל אותה מבנק דיסקונט.

מה ידוע על החברה הגרמנית?

מטה תיסנקרופ באסן, גרמניה

טיסנקרופ הוא תאגיד ענק שעוסק בתעשייה, בייצור מעליות, וגם בייצור ספינות, המקיים קשרים עסקיים עם המשטר האיראני. בסוף שנות ה-70 החזיקו האיראנים ברבע ממניות החברה הגרמנית, אך צמצמו את אחזקתם בחברה בשנת 2003 מתחת לחמישה אחוזים, בעקבות לחץ שהופעל על טיסנקרופ. בדיווחי טיסנקרופ מוזכר כי החברה ניסתה לפעול בדרכים אחרות כדי לעמוד במגבלות אלו, אך ללא הצלחה.

לכן, בסופו של יום, רכשה החברה הגרמנית בעלות גבוהה חלק ממניות זרוע ההשקעות האיראנית – IFIC  – כדי להקטין את שיעור האחזקה של החברה האיראנית בה. כיום מחזיקה החברה האיראנית 4.5 אחוזים ממניות התאגיד הגרמני. בשנת 2006 קיבלה שלוחת חברת ההשקעות האיראנית בגרמניה דיבידנד של 18.5 מיליון אירו מתיסנקרופ. משרד האוצר האמריקאי מגדיר את השלוחה הגרמנית של החברה כמי שנשלטת ומנוהלת על ידי הממשל האיראני. איראן הרוויחה סכום השקול למאות מיליוני שקלים מהמניות שהיא מחזיקה בתאגיד הגרמני. משרד הביטחון הודה כי ידע על האחזקה האיראנית בטיסנקרופ, לאחר שבמשך כמה ימים טען כי אינו מכיר את המעורבות האיראנית.

למה ישראל שקלה לוותר על החברה הגרמנית, המזכה בהנחה משמעותית?

אחד הסייגים שהעלה יעלון לאורך המשא ומתן עם הגרמנים, היה שישראל הופכת ללקוח שבוי של המספנה. זאת משום שלעסקה הנדונה היו השלכות לא רק על רכש כלי ההשיט עצמם, אלא גם על חוזי אחזקה וחלפים. לפי דיווחים, המספנה ניסתה לקדם את הפרטתם והוצאתם מידי חיל הים. כעת, חלק מהפרשה שנחקר במשטרה עוסק באפשרויות האחזקה של הצוללות. אולם לבסוף הוחלט לרכוש את ספינות הטילים מטיסנקרופ בגלל המענק הכספי. בנוגע לצוללות, גרמניה נחשבת ליצרנית מובילה בעולם, ולא נשקלה אפשרות אחרת. 

עם זאת, בעסקאות נשק צריך להתבונן באופן כללי יותר – אילו שיקולים מדיניים עומדים מאחורי התקשרות עם חברה כזו או אחרת? האם אפשר לחתום על עסקאות נשק ממשלתיות – בהן התעשיות הישראליות יוכלו גם לייצא נשק למדינה? כחלק מהעסקאות הקודמות שנחתמו עם טיסנקרופ, למשל, היא התחייבה לרכש גומלין מחברות ישראליות. ב"הארץ" פורסם כי חרף התחייבות זו, התאגיד הגרמני לא עמד בהתחייבויותיו לבצע רכש בסך מאות מיליוני אירו במפעלים ישראליים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ