האלוף עוזי נרקיס בעדות אחרי מלחמת ששת הימים: "אפשר לטאטא הגדה תוך 72 שעות" - מדיני ביטחוני - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלוף עוזי נרקיס בעדות אחרי מלחמת ששת הימים: "אפשר לטאטא הגדה תוך 72 שעות"

לכתבה
משמאל לימין: רבין, דיין, זאבי ונרקיס ליד הכותל, 7 ביוני 1967 ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

משרד הביטחון פרסם היום חלקים מעדויותיהם של אלופי צה"ל כחלק מהתחקיר הצבאי. הרמטכ"ל יצחק רבין: "אם היו שואלים אותי במאי, הייתי מטיל ספק שתפרוץ מלחמה ביוני"

35תגובות

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרסם היום (ראשון) את עדויותיהם של חלק מאלופי המטה הכללי לאחר מלחמת ששת הימים. האלופים העידו במסגרת תחקיר שערך הצבא כדי לסכם את אירועי המלחמה ולהפיק לקחים. גם היום, 49 שנים לאחר הקרבות, קטעים מעדויותיהם נמחקו, ודפים שלמים הוצאו מהן מטעמי ביטחון.

הרמטכ"ל יצחק רבין מתאר בעדותו כיצד ריכוז הכוחות המצריים ב-17 למאי הביא למסקנה ברורה בקרב אנשי הביטחון כי נוצר מצב חדש במזרח התיכון. "הסתמנה יותר ויותר תמונה שהצד הערבי נכנס לאקסטזה מחשבתית, ולא רק מחשבתית, בעקבות מה שנראה לו הצלחות על עצם הריכוז (של הכוחות)... והטמפרטורה המזרח-תיכונית עלתה, אם אינני טועה, לשיא מאז 1956", אמר רבין בעדות שנגבתה ב-1969. "בעצם, מה שנותר לראות, בשלב הזה, באיזו מידה ההתלהבות הזו תביא לידי נקיטת מהלך שאפשר לקרוא לו אקט של מלחמה".

הרמטכ"ל רבין, מפקד חטיבה 7 גונן ומפקד אוגדה 84 טל במסדר ניצחון, 10 ביוני 1967
ג'בל ליבני / באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בימים שלאחר מכן חששו בצה"ל מכך שצבא מצרים יבחר באחת משתי האפשרויות: פגיעה בדימונה או חסימת מיצרי סנאפיר וטיראן. בהמשך עדותו אמר רבין כי תיאורטית היו יכולים להתפתח שני תסריטים: הראשון - "כל צבאות ערב עומדים כך ושוברים אותנו כלכלית, וזה היה מכריח אותנו לתקוף"; השני - "אינרציה- שגם אם לא היה תכנון (למלחמה), היתה מביאה אותנו למהלכים תוקפניים ולו גם מקומיים". בהמשך העדות הוסיף רבין: "אני לא חושב שזה היה נגמר והיינו הולכים הביתה - וכל מה שישראל היתה מפסידה, זה רק המיצרים. אני משוכנע שזה לא היה נגמר כך".

רבין מתאר כי נקודת המוצא של צה"ל היתה כי תהיה מלחמה, אך הוא עצמו לא חשב במאי כי תהיה מלחמה ביוני. "תמיד צה"ל יצא מההנחה הארגונית שהוא צריך להיות מוכן בכל עת למלחמה. למרות זאת, על עצמי אני מוכרח לומר, אילו שאלו אותי בתחילת מאי (ונדמה לי ששאלו אותי) אם תהיה מלחמה, ב-5 ליוני 67', הייתי מטיל ספק בכך". הוא הוסיף כי העריך שיש בכוחו של צה"ל לגבור על הצבא המצרי אך אמר: "חשבתי שזה יהיה קרב יותר קשה. קרי, שהמחיר והזמן שבו נשיג זאת יהיה יותר ארוך מכפי שהיה".

מפקדי אוגדות בפיקוד דרום - משמאל לימין: אברהם יפה, ישעינו גביש, אריאל שרון, ישראל טל, 6 ביוני 1967
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

"עוד תהיה ראש העיר המאוחדת"

עדות נוספת שפורסמה היא של האלוף עוזי נרקיס, מפקד פיקוד המרכז במלחמה. בעדותו הוא אמר כי בצה"ל נערכו לכיבוש הגדה המערבית בתוך שלושה ימים. נרקיס נזכר כי לפני המלחמה אמר לקציני מילואים מחטיבה 4: "אני לא יודע אם יהיה משהו, אבל אם יהיה משהו, לא יעברו 72 שעות ואנחנו נטאטא את כל הערבים מהגדה". ב-5 ביוני קיבל אלוף פיקוד המרכז פקודות לקראת הלחימה. כאשר בפיקוד עורכים סידורים אחרונים לקראת היציאה למשימה, החליט נרקיס להתקשר לראש העיר ירושלים טדי קולק. "זו מלחמה, הכל תקין", אמר, לפי עדותו, לקולק. "אתה עוד תהיה ראש עיריית ירושלים המאוחדת. יש לנו הצלחות מצוינות. השיריון כבר נכנס פנימה".

הצנחנים שרים התקווה ליד הכותל, שני משמאל בכובע מצחייה - מפקד פיקוד מרכז עוזי נרקיס, 7 ביוני 1967
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

עדותו של נרקיס מראה כיצד פעל כדי שהצבא ייכנס אל העיר העתיקה. לאחר שהוקצו לפיקוד גדודי צנחנים ומפקד חטיבה 55 מוטה גור בא אליו כדי לקבל פקודות, אמר לו נרקיס: "תזכור שאתה מושך ימינה לכיוון רוקפלר (בניין במזרח ירושלים), על מנת שאם יהיה צורך ומתי שיהיה צורך, אנחנו נוכל להיכנס לעיר העתיקה". הוא גם הסביר את השיקולים שעמדו לנגד עיניו: "כיוון שאני ירושלמי ויודע את הדבר הזה ויודע מה זה המושג בכייה לדורות... אני אומר כי זו השעה שלנו לקחת את ירושלים".

מהעדות עולה כי נרקיס נערך לקראת הכניסה אל העיר העתיקה. הוא סיפר כיצד אמר לרב שלמה גורן בפגישה שהיתה ביניהם: "תכין שופר". לדבריו, הרב ענה לו: "אתה תעשה היסטוריה, בדרום זה לא חשוב. העיקר העיר העתיקה והר הבית".

בבוקר ה-6 ביוני אמר שר הביטחון משה דיין כי "אין להיכנס לעיר העתיקה", אך ב-7 ביוני, בשעה 6:15, הורה לסגור את העיר העתיקה ולהיכנס לתוכה. ההנחיה: לא להיכנס עם כוחות לאזור מסגד אל-אקצה והכותל. נרקיס שחזר בעדותו שיחה עם סגן הרמטכ"ל חיים בר לב, שאמר לו: "יש סכנה של הפסקת אש. מוכרחים לגמור את המבצע, לכתר את ירושלים ולהיכנס לעיר העתיקה". נרקיס הזכיר בעדותו גם את החשש מפני ביזה במקומות הנטושים. כך, למשל, אמר כי בעת הדיון בצמרת מערכת הביטחון האם צ'יץ (שלמה להט) הוא זה שמתאים לשמש כמפקד העיר העתיקה, עלתה השאלה: האם הוא המפקד שיירה על יהודים שיבוזו ביזה? התשובה היתה חד משמעית: כן.

ראש הממשלה לוי אשכול בא לטקס ברמת הגולן, לידו הרמטכ"ל רבין, מאחוריו מפקד פיקוד צפון אלעזר, יולי 1967
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

נרקיס שיחזר כיצד בשעה 9:50 הודיע גור בקשר כי נגמרה הפגזת הרובע המוסלמי. "הגענו לפינה הרחוקה של שער האריות, בדרך תפסתי את הרב גורן. הצעתי לו טרמפ. הוא סרב, הוא רץ ברגל, כאשר ספר התורה היה בשמאלו והשופר בימינו, עם רגליים מדדות". בשעה עשר בבוקר הם הגיעו לפינה הצפונית-מזרחית של החומה. נרקיס זרק רימון עשן כדי שהחיילים יוכלו לעבור בקלות לכיוון שער האריות ולהיכנס לעיר העתיקה. מוטה גור הודיע: "הר הבית בידינו".

נרקיס תיאר גם את השתלשלות העניינים לאחר מכן: דיין מארגן את עצמו לצילום, אך אחר כך "הוא חושב והוא רואה כי הוא בעצם לא בסדר, ומביא את הרמטכ"ל לידו". אחר כך ביקש שגם נרקיס יצטרף לצילום - התמונה המפורסמת לאחר כיבוש העיר העתיקה. "הגענו, עלינו, היה ביקור בתוך המסגד. אחר כך בכותל. דיין דוחף את הפתק "לו יהא שלום על ישראל", נותן לי הוראה לפתוח פיזית את שערי העיר העתיקה ולסגור אותם רק בשמירה של חיילים, כדי שלא תהיה תנועה חופשית". בהמשך, סיפר נרקיס, "הגיעה משלחת שלמה של כל הרוטשילדים האפשריים. אני אומר להם באנגלית: 'זוהי אחת המלחמות הגדולות של היהודים. מן הניצחונות הגדולים שהיו אי פעם".

משמאל לימין: רבין, דיין, זאבי ונרקיס ליד הכותל, 7 ביוני 1967
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות