חלק מהיעדים בעזה מופצצים בלי לבדוק בזמן אמת נוכחות אזרחים

בעקבות התקיפה שבה נהרגו בני משפחת א־סווארכה, ל"הארץ" נודע כי יעדים שהוגדרו תשתיות טרור מופצצים בשיטת "שגר ושכח", כשהטייס אינו רואה את המטרה, ובלי מודיעין עדכני

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המכתש שנוצר במקום שבו שכן בית משפחת א-סווארכה בדיר אל-בלח, לפני כשבועיים
המכתש שנוצר במקום שבו שכן בית משפחת א-סווארכה בדיר אל-בלח, לפני כשבועייםצילום: Khalil Hamra/אי־פי
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

שבועיים בדיוק עברו מתקיפת חיל האוויר בדיר אל־בלח, שממנה נהרגו תשעה בני משפחת א־סווארכה כששהו במבנה שהוגדר "תשתית טרור" של הג'יהאד האיסלאמי. בזמן שצה"ל עוד חוקר מדוע לא ניתן האישור לתקיפה על סמך מידע עדכני, בדיקה שערך "הארץ" מעלה כי ההתנהלות הזאת אינה חריגה בצבא: לפי גורמים במערכת הביטחון, צה"ל מרבה להפציץ יעדי טרור בעזה שנכנסו ל"בנק המטרות" זמן רב לפני התקיפה, בלי לבדוק אותם בזמן אמת כדי לוודא שאין אזרחים במקום או שהמקום לא הוסב למגורים.

חשיפת "הארץ": בית המשפחה שנהרגה בעזה היה ב"בנק מטרות" לא מעודכן ולא נבדק מודיעינית לפני ההפצצה

לפי שעה, בצה"ל מוסיפים לטעון כי המבנה שהותקף אכן היה "מתקן אימונים" של הג'יהאד, וגורמים ביטחוניים המכירים את פרטי המקרה אומרים כי לא מדובר בבית משפחה, אלא בצריפים עם סוללות עפר וגדרות המקיפות מתחם אימונים. עם זאת, תצלום המבנה מלפני עשרה חודשים שהגיע ל"הארץ" מראה כי מדובר בצריף פח קטן, מוקף גדר קרועה המאפשרת גישה חופשית למקום, בלי סוללות עפר כמקובל במתחמים של ארגוני טרור (אך מנגד לא נראו פריטים המזוהים עם משפחות, כמו חפצי ילדים). לאחר שפורסם כי המידע על המבנה לא עודכן לפני תקיפתו, בצבא טענו כי נעשתה בדיקה נוספת ימים ספורים לפני ההפצצה. אולם בהמשך התברר כי הבדיקה האחרונה עסקה בתנאים לתקיפה ובמגבלות שמוטלות עליה — וכי מצב המבנה בשעת התקיפה ומידע מודיעיני עדכני לא נבדקו. שכני המשפחה אמרו אחר כך כי בשנים האחרונות אוכלס המבנה באזרחים.

מפקד פיקוד הדרום, האלוף הרצי הלוי, אמר השבוע על התקיפה: "דברים כאלה יכולים לקרות. לא הופתענו מזה, מצד שני זו לא התוצאה שרצינו". בריאיון לגלי צה"ל שב הלוי על הטענות שלפיהן המתחם "משמש את הג'יהאד האיסלאמי כבר מספר סבבים לפעילות צבאית מובהקת", ו"אנחנו נוהגים בדקדקנות". הלוי הוסיף: "אנחנו יודעים לתקוף לאט וזהיר יותר, אך התפקיד שלנו להסתכל על המשוואה כולה. אם אנחנו תוקפים לאט ופועלים בזהירות יתר, זה עלול לפגוע בנו. הדילמה היא בין אזרחי הדרום לאזרחי עזה. אם אתה יודע שאתה חי סמוך לתשתית טרור, תעזוב את המקום בתחילת סבב הסלמה". 

טענת המיקום עלתה בימים האחרונים גם בדברי גורם ביטחוני, שאמר כי אם הצבא מסווג מקום מסוים כ"תשתית טרור" יש מגבלות מעטות מאוד לתקיפתה, בפרט כשהיא נמצאת באזור חקלאי או במרחק מאזור מגורים. התקיפה, לדבריו, נעשית מתוך הנחה שבמתקנים צבאיים לא אמורים להיות אזרחים, ולכן הפגיעה תהיה בפעילי טרור השוהים במקום. במבצע חגורה שחורה שבמהלכו התרחשה התקיפה, הוסיף, היתה דרישה מבצעית לגבות מחיר בנפש — ולכן לא נבדקו בזמן אמת מגבלות נוספות לתקיפה: "מטרות כמו מחסן אמצעי לחימה צה"ל לא תמיד בודק לפני תקיפה, אין סיכוי שצה"ל יצליח לבדוק את זה. אי אפשר לדפוק להם על הדלת". הגורם הוסיף כי מאחר שבמלחמה תוקפים אלפי מטרות ביממה, אי אפשר להסתכל בכל מטרה בזמן אמת או לתעד לפני תקיפה. לטענתו, רוב תשתיות הטרור מופצצות בשיטת "שגר ושכח", כשהטייס כלל אינו רואה את המטרה. 

במערכת הביטחון הבינו כבר בתחקיר הראשוני כי יש לבחון מחדש את תהליך קבלת ההחלטות של צה"ל לפני תקיפת יעדים. "בנק המטרות" של צה"ל נוצר למקרי מלחמה שבהם הצבא נדרש לתקוף את האויב בעוצמה גבוהה ובאינטנסיביות. כל "גל תקיפה" במצב כזה כולל עשרות או מאות מטרות טרור, ולטענת מקור הבקיא בהליך המיון שלהן, כבר בהגדרת מטרה חדשה נקבעות ההנחיות לאופן תקיפתה. עם זאת, מבצע חגורה שחורה לא היה דומה למלחמה או לסבבי השנתיים האחרונות בעזה (חרף מאות הרקטות שנורו לשטח ישראל), ולכן לא ברור מדוע היה צורך לצאת ל"גל תקיפות" מהיר בלי בדיקה מעמיקה — על אחת כמה וכמה כשצה"ל ניהל את המערכה בדיוק רב, בלי איום של הג'יהאד על חיל האוויר ובזמן שהוא עושה ככל יכולתו כדי להימנע מפגיעה בראשי חמאס.

כמות במקום איכות

"בנק המטרות" הוא השם המוכר לתוכנית תקיפת היעדים (תת"י) של צה"ל, שבה נכלל גם המבנה שהופצץ בדיר אל־בלח. לאחר התקיפה הבהירו בצה"ל כי מטרות תשתית של ארגוני טרור הותקפו בכל הסבבים האחרונים בעזה, ולטענתם לא היה במהלכם מקרה דומה. דובר צה"ל בערבית הפיץ הודעה שלפיה ביקש הצבא להתנקש בפעיל הג'יהאד שגר במקום, אך לאחר מכן העלתה בדיקת צה"ל כי המטרה היתה פגיעה בתשתית הארגון. גורם צבאי אומר כעת כי כמה מגורמי המודיעין עדיין סבורים שהאזור משמש מתחם אימונים לאנשי הג'יהאד, אך למרות טענה זו ודומות לה, כגון "הפללת המטרה ותכנון התקיפה נעשו בהתאם להוראות המחייבות" — בצה"ל מסרבים לפרט מה הן "ההוראות המחייבות", בטענה ש"מדובר בתהליכים מבצעיים ובשיטות פעולות מודיעיניות שלא ניתן לחשוף מטעמי ביטחון מידע". 

בשנה שעברה, בתום דיון משפטי בדרישת פעילי זכויות אדם לקבל מצה"ל את נוהלי תקיפת המטרות בגדה ובעזה, הורה שופט המחוזי בתל אביב שאול שוחט להעביר לפעילים עיבוד של הנהלים — בלי סוגיות שהפרקליטות הצבאית טענה כי הן רגישות מבחינה ביטחונית. במסמך שקיבל עו"ד איתי מק כתוב כי "מפקד המשימה נדרש לוודא, על בסיס הערכת מצב הנערכת גם בזמן אמת, כי תקיפת מטרות תיעשה מתוך עמידה בעקרון האבחנה, בעקרון המידתיות ובחובה לנקוט אמצעי זהירות". המשפט המשמעותי ביותר במסמך נמצא בשתי שורותיו האחרונות: "יועצים משפטיים משולבים בחלק מן המשימות של תכנון תקיפת המטרות, בדגש על הליך האישור של מטרות המתוכננות מראש" — כלומר היועצים בודקים את המטרה כשהיא נכנסת לבנק, ולקראת אפשרות של תקיפה לא מחויבים לבדוק תמיד מידע חדש שהתקבל.

מקור ממשלתי, שהשתתף בשנים האחרונות בפורומים ביטחוניים על "בנק המטרות", אומר כי בשיחות סגורות לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן, מתחו גורמי ביטחון ביקורת קשה על כך שצה"ל לא היה ערוך עם בנק מטרות גדול —  שהיה יכול לחזק את יכולת ההרתעה של צה"ל בזמן מלחמה ממושכת. לטענת גורמי הביטחון, הוסיף המקור, צה"ל החל לייצר לעצמו מטרות באופן מלאכותי כדי להתמודד עם הביקורת, כך שמספר המטרות שסומנו לא בהכרח העיד על איכותן. גורם ביטחוני נוסף אמר כי מאחר שהופעל לחץ על הדרג הצבאי להציג בנק מטרות גדול, במקרים רבים קיבלו בניינים של ארבע קומות או מתקני תשתית קטנים מעמד של "מטרות איכות", שהפריז בערכן. לדבריו, בעזה אין אלפי מטרות טרור — בוודאי לא מטרות שערכן הביטחוני גבוה — ולכן יצירת בנק מטרות כדי להדוף ביקורת אינה נכונה, ולעתים אף באה על חשבון איכות המודיעין שמתקבל על היעדים. 

לדברים אלו מצטרף גורם ביטחוני בכיר לשעבר שהיה במרכז העשייה של צה"ל בשנים האחרונות, ומכיר היטב את תהליך בחירת המטרות ואישורי התקיפה. הגורם אמר ל"הארץ" כי כשהמטרה נכנסת לבנק, לא מעדכנים את התנאים המבצעיים לתקיפה שלה — שנקבעים בזמן שהיא נכנסת למודיעין. לדבריו, הבדיקה הנוספת שנעשית לפני תקיפה כוללת את בחינת המגבלות המקוריות, ואת יכולת הצבא לעמוד בהן. הגורם הבהיר כי הוא אינו בקיא בפרטי התקיפה בדיר אל־בלח, אך ציין כי "טעויות קרו גם בעבר — ומסיבות שונות". לדבריו, חלק מהמידע על המטרות מגיע ממקורות שפועלים משיקולים לא מקצועיים, כמו ריב שכנים או סכסוך עסקי. "צריך לעשות הכל כדי לבחון את המידע, אבל להגיד שתמיד אפשר לעשות את זה — זה לא יהיה מדויק", הוסיף.

הבכיר לשעבר אינו הראשון שמציע כי המידע על המבנה בדיר אל־בלח הגיע ממקור לא אמין, שהעביר מידע שגוי במכוון. לאחר התקיפה העבירה חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה) שאילתה לסגן שר הביטחון אבי דיכטר, ובה ביקשה לדעת מהו נוהל קביעת המטרות, מהי תדירות בדיקת הרלוונטיות שלהן, אם צה"ל הפציץ מטרות שאינן מעודכנות ואם אין בכך בזבוז כסף ופגיעה ביעילות הצבא. גם דיכטר ציין את האפשרות שמקור התקיפה אינו מהימן, והוסיף: "לפעמים מטרות נבנות לא רק על סמך מודיעין של צה"ל, ולכן אני מציע להמתין לתחקיר. לפעמים יש מגבלות בבדיקת תוקף המטרות, וצריך להחליט אם תוקפים למרות שחלף זמן. במצב כזה מוותרים או לוקחים סיכון. זה לא המקרה הפעם". 

דובר צה"ל מסר בתגובה: "כפי שכבר נמסר על ידי צה"ל, באירוע הותקפו מבנים שהופללו כמטרת תשתית של הג'יהאד האיסלאמי. מבנים אלה הופללו כמטרה צבאית לראשונה לפני חודשים ספורים, וגורמי המקצוע תיקפו הפללה זו פעם נוספת כמה ימים לפני התקיפה. מתחקיר ראשוני, הפללת המטרה ותכנון התקיפה נעשו בהתאם להוראות המחייבות בצה"ל. בהתאם למידע שעמד לרשות צה"ל בעת ביצוע התקיפה, לא היה צפוי שאזרחים בלתי מעורבים ייפגעו מהתקיפה. צה"ל מצר על כל פגיעה באזרחים בלתי מעורבים ונוקט דרך קבע מגוון מאמצים, מודיעיניים ומבצעיים, כדי להימנע ככל הניתן מפגיעה בהם אגב תקיפה של מטרות צבאיות. צה"ל מתחקר את האירוע על היבטיו השונים, ובכלל זאת גם את סוגיית הימצאות אזרחים בלתי מעורבים במתחם שהותקף".

"הארץ" הפנה לדובר צה"ל שאלות נוספות, בהן "האם המבנה בדיר אל־בלח הותקף בסבבים קודמים", "האם צה"ל יודע בוודאות שבחודשים האחרונים שימש המתקן לאימונים" ו"האם הבדיקה הנוספת שצה"ל טוען כי נערכה ימים לפני התקיפה כללה ממצאים מודיעיניים עדכניים של תצפית ותיעוד", אך בתגובה עליהן נמסר: "לא ניתן להשיב על שאלות אלה בשלב זה, מאחר שהתחקור טרם הושלם וחלק מהשאלות נוגעות בתהליכים מבצעיים ובשיטות פעולה מודיעיניות שאי אפשר לחשוף מטעמי ביטחון מידע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ