בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר מראה: כשאת בוכה את לא מושכת

דמעות מכילות מסרים כימיים

תגובות

מחקר חדש שנערך במכון ויצמן למדע מטיל אור על ההיבט הביולוגי של תופעת הבכי בקרב בני אדם, ומראה כי החשק המיני של גברים פוחת כאשר הם מריחים דמעות של נשים. ממצאי המחקר, שפורסמו אמש באתר של כתב העת Science, מראים כי הדמעות משגרות איתותים שמקודדים בפרומונים הכלולים בנוזל הדמעות עצמו.

הניסוי הראשון במחקר נערך על ידי התלמידות שני גלשטיין ויערה ישורון יחד עם עמיתיהן מקבוצתו של פרופ' נועם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון. הנבדקים הגברים בניסוי לא הצליחו להבדיל בין ריח הדמעות, שנלקחו מנשים שצפו בסרטים מרגשים, לבין צנצנת זהה שהכילה תמיסת מלח. גם כאשר הנבדקים דירגו עד כמה מוכרים להם הריחות, לא נמצא בתוצאות כל הבדל בין הדמעות לבין מי המלח.

בניסוי המרכזי הוצגו לנבדקים תמונות של נשים, והם התבקשו לדרג עד כמה הן עצובות, ועד כמה הן מעוררות מינית. בזמן הדירוג הונחה מתחת לאפם של הנבדקים מדבקה שנטבלה בדמעות הנשים, או לחלופין בתמיסת מלח. החוקרים גילו כי הסנפת הדמעות לא השפיעה על הערכת הגברים לגבי מידת העצבות או האמפתיה שמביעות הנשים בתמונות. עם זאת, למרות שהנבדקים כלל לא ידעו מה הם מריחים, ולא הצליחו להבדיל בין ריחות החומרים שניתנו להם, כשהנבדקים הריחו את הדמעות הם דיווחו על משיכה מינית פחותה כלפי הנשים המוצגות.

בניסוי עוקב התברר כי הרחת הדמעות הובילה לירידה בטמפרטורת העור ובקצב הלב, הקשורים להתעוררות מינית, וגם לירידה משמעותית ברמת הטסטוסטרון. פרופ' סובל ושותפיו חזרו על הניסוי, ועקבו אחר פעילות המוח של הגברים הנבדקים בזמן אמת באמצעות סורק fMRI. המדענים גילו כי לאחר הרחת דמעות הנשים חלה ירידה משמעותית בפעילות באזורי המוח הידועים כמעורבים בעוררות מינית.

בסך הכל השתתפו בכל הניסויים יותר מ-100 גברים; ניסויים דומים לא נערכו עם נשים, שכן, לדברי ישורון, לא היו מספיק גברים שהסכימו לתרום את דמעותיהם לניסוי.

לדברי ישורון, "הממצא המרכזי הוא שבדמעות יש משהו שנקרא פרומונים - מולקולת ריח, שחיה אחת מפרישה לעבר חיה אחרת, ושמשפיעה על ההתנהגות. עד לפני כמה שנים חשבו שזה לא קיים אצל בני אדם עד שמצאו שגם בזיעה גברית יש פרומונים. המחקר הזה מראה שגם בדמעות, שלהן, בניגוד לזיעה, אין כל ריח, יש סיגנל כימי שמועבר בדמעות. וההשפעה היא הורדת התעוררות המינית".

לדברי פרופ' סובל, "המחקר מעלה מספר שאלות מעניינות. למשל, מהו החומר הכימי האחראי לתגובה הזו? האם סוגים שונים של מצבים רגשיים שולחים לסביבה איתותים שונים? האם הרכיבים שבדמעות נשים שונים מאלה שבדמעות גברים, או ילדים? המחקר הזה מחזק את הרעיון שאיתותים כימיים - גם כאלה שאיננו מודעים להם - שמשגרים בני אדם, משפיעים על התנהגותם של בני אדם אחרים".



המעצבים דולצ'ה וגבאנה מנחמים את נעמי קמפבל הבוכייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו