בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 53 שנה: חוקר היבשות ד"ר פוקס כובש את הקוטב הדרומי

תגובות

מאז יצאה ספינתו של ד"ר ויויאן פוקס מחופי בריטניה לכיוון אנטרקטיקה בנובמבר 1955, עקב העולם בהתרגשות אחר מה שכונה כבר אז, במאמר מאת א. רות ב"הארץ", "אחת ההרפתקאות הגדולות שבכל הדורות, אולי מסע החקר הממשי האחרון על פני כדור הארץ המצטמק והולך".

ד"ר ויויאן פוקס, חוקר אנטרקטיקה מנוסה שביקר בה לראשונה ב-1948, יצא ליבשת הקפואה עם 18 חוקרים אחרים בראש המשלחת הטרנס-אנטרקטית של חבר העמים הבריטי, בהשתתפות בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום-אפריקה. משימתו של ד"ר פוקס וצוותו לא הושגה עד אז: לחצות את אנטרקטיקה יבשתית, דרך הקוטב הדרומי, מבסיס שקלטון שבצדה האחד של היבשת ועד לבסיס סקוט שבצדה השני.

שתי משלחות ניסו לחצות את אנטרקטיקה דרך היבשה לפני כן, אך כשלו. האחרונה שבהן יצאה ב-1914 בראשות ארנסט שקלטון, אך אונייתו נכלאה בקרח וטבעה. שנתיים קודם לכן הצליחה משלחת בראשות הקפטן רוברט סקוט להגיע, לראשונה בהיסטוריה, עד הקוטב הדרומי, אך חברי המשלחת נספו בדרכם חזרה.

הפעם, סיכויי ההצלחה היו גדולים יותר, כיוון שבאוקטובר 1957, עת יצאו פוקס וצוותו משקלטון במסעם היבשתי הקשה, יצא לעברם צוות נוסף מבסיס סקוט שבקצה השני של היבשת. הצוות, בראשותו של כובש האוורסט אדמונד הילארי, אמור היה להגיע לנקודה המרוחקת כ-800 קילומטר מהקוטב, להקים שם מחנה אספקה למשלחת של פוקס ולהמשיך עמו בדרך היבשה בחזרה לבסיס סקוט. אך הילארי, שהקדים להגיע לנקודה המוסכמת, החליט על דעת עצמו להמשיך במסע לקוטב הדרומי. בכך פתח, למעשה, בתחרות עם פוקס. ד"ר פוקס, מצדו, שיגר ב-31 בינואר מברק ובו הכחיש שהשניים מתחרים כעת על תואר האדם הראשון שהגיע לקוטב הדרומי מאז סקוט ב-1912. "הילארי ואני נמצאים באותה משלחת ויש לנו עבודה לעשותה בדרכנו אל הקוטב", כתב.

ב-4 בינואר 1958 הצליח הילארי לגבור על מהמורות הדרך ועל קור עז של 55 מעלות מתחת לאפס, והגיע לקוטב הדרומי. פוקס היה עדיין מרוחק משם יותר מ-500 ק"מ. "על אף סופות השלג ופגעי טבע אחרים עלה בידי הילארי, בראש קבוצה של ארבעה ניו-זילנדים, לזכות ב'מירוץ הקוטב' ולהניף את דגל ארצו בקוטב הדרומי לפני שהגיעה שמה המשלחת הבריטית בראשות ויויאן פוקס", דיווח "הארץ" למחרת. "קצב תנועתו של ד"ר פוקס הואט על ידי קשיים אקלימיים ועל ידי החקירות המדעיות שהוא עורך בדרכו".

חלף שבוע, וד"ר פוקס טרם הגיע לקוטב. סוף ינואר התקרב, ועמו מזג האוויר הקשה. הילארי, בדעה אחת עם מומחים מצבא ניו זילנד ששהו בקוטב, הפציר בפוקס לשוב חזרה. "בין כל האנשים שאתם שוחחתי כאן, לא נמצא אף אחד המחזיק בדעה שפוקס יצליח להגיע למטרתו", אמר קצין ניו-זילנדי בשיחת טלפון ממחנה סקוט.

אבל ד"ר פוקס המשיך, וב-20 בינואר 1958, אחרי 56 ימי מסע על פני 900 מילין, הוא ואנשיו הפציעו מתוך השלג הבוהק של הקוטב. "שמש זוהרת זרחה על פני השלג ושום ענן לא נראה בשמיים בעת שד"ר פוקס קפץ מתוך הטרקטור שלו ולחץ את ידו של הילארי ואת ידו של האדמיראל ג'ורג' דופאק, ראש המשלחת האמריקאית ליבשת הקוטב הדרומי", נכתב ב"הארץ". "דגלים התנופפו מעל לכל כלי הרכב וצלמים של יומני קולנוע", אלו הגיעו בדרך האוויר, כמובן, "התרוצצו מסביב והנציחו את המעמד הזה". יעברו עוד כמה שבועות עד שישלים ד"ר פוקס את המסע אל בסיס סקוט, ב-2 במארס. הוא ואנשיו חגגו "ביין שמפניה את סיום מסעם, הראשון בתולדות האנושות לחציית היבשת האנטרקטית". תמונתו, גלוי ראש וללא מעיל או כפפות, פורסמה בעיתון. באותו יום, בעודו מתקלח בחדרי הרחצה של בסיס סקוט, קיבל מברק מבריטניה ובו הודעה שהוענק לו תואר אבירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו