בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיור שורשים ברמת אביב

בעקבות החמציץ, החרצית והחובייזה

תגובות

לא פחות מחמישים משתתפים באו לסיור ליקוט צמחי בר בתל אביב, שהתקיים אתמול ברמת אביב הירוקה. בשיחה המוקדמת, חשדה המארגנת שיש לי מטרות נבזיות, בשל הדימוי העירוני שלי. היא לא ידעה שאני בן של מורה לביולוגיה, שילדותו חלפה בין מגדירי צמחים לספרים בהם יובשו צמחים, שמדי פעם לכלכו את הסלון. כך שליקוט שום משולש הוא שמי השני.

המספר הגדול של המלקטים החובבים כפה חלוקה לשתי קבוצות. בחרתי בקבוצה שבה היה מישהו שניגן לעצמו בחליל ובחור עם חולצה ועליה הכיתוב "ככה נראה פמיניסט".

מכיוון שהעיריות נוהגות לרסס בקוטלי עשבים, צמחי הבר לא נבטו במשך שנים וגם רוב פרות משה רבנו הוגלו מתל אביב. אולם הודות ללחץ "פורום תושבים למען הטבע העירוני", הופסק הריסוס בכמה גינות לדוגמה, ומהאדמה בקעו כמאה מינים. המסע הקולינרי, במסגרת "בר בעיר" נועד לחבב עלינו את העשבים החדשים, הסביונים והסרפדים למיניהם, ולהבין שלא הכל זה פרחים מצועצעים.

המסע נפתח בחורשה רמת אביבית שוממה למדי ("זה האזור שבו גרים ששי קשת ויונה אליאן", תיאר נהג המונית היהיר את המתחם. "הם נסעו אצלי כמה פעמים, הזוג היחיד שלא מתגרש"). אלון אלירן המדריך המזוקן, מהנדס אלקטרוניקה בדימוס שניזון היום מליקוט עשבי העיר, מניף עלה של צמח בשם כף אווז. "מי מתנדב לטעום?", הוא שואל. "לא אני", אמרו הילדים וברחו, אך אט אט שבו.

ברגעים הראשונים, כולם בהיסטריה מסכנת ההרעלה הנשקפת מטעימת אחד מהעלים, תוצאה של מסע שטנה ציבורי רב שנים נגד עשבים שוטים. אבל אלון מסביר שרוב העשבים בשטח, כמעט שמונים אחוז, לא רעילים כלל. השיטה שהוא מציע היא פשוט לשים את העלה על הלשון ולהרגיש אם יש תחושת צריבה או בחילה. "הצמחים האלה הם המאכל הכי בריא שיש", הוא אומר על עלה נפול שאחד הילדים מביא לו לבדיקה.

שמם של שלושת עשבי המאכל הנפוצים ביותר בעיר מתחיל בח', החלמית, המכונה חובייזה, החמציץ והחרצית, שאלון טוען שהוא נוהג להפוך את השורש שלה למסטיק. באופן אירוני, הריסוס שלאורך שנים ארוכות חיסל את העשבים, יצר מצב בו כל מין יכול לשגשג בקלות, בלא שצמחים מסוימים יהפכו לדומיננטיים - וכיום הוא מסייע לגיוון המינים בתל אביב.

כל הקונספט הוא אופטימי. יש נטייה של אנשים מחוץ לתל אביב לראות את העיר כמנוכרת ועוינת, דבר שהוא השמצה. הטיול הזה מציג שוב את גיוונה של העיר היפה. נעים לדעת שבדרך לבית קפה או לבר, תמיד אפשר לרדת על חמציץ או מרור גינות שמבצבץ בחריץ המדרכה. אלון אפילו מרוצה מכך שהפיקוסים בעיר מטילים את פירותיהם, הוא מושיט יד לפיקוס ומתחיל לכרסם מהפירות הבשלים. אני שואל סבתא נחמדה שלקחה את הילדה והנכדים לסיבוב (יש דיל למשפחות), מה היה הכי טעים בטיול והיא אומרת: "הסנדביץ'".

אנחנו מגיעים לגן לא מטופל ליד בית מגורים. "זו גינה שמכונה מוזנחת", אומר אלון ומסביר כי דווקא אלו הגינות המוצלחות ביותר, שבהן, גם אם מתוך עצלנות, לא חיסלו את צמחי הבר. "אנשים חושבים שרק מה שהאדם יצר יפה. כל השאר נחשב כהזנחה", הוא אומר בעצב. אני שואל אותו מה הוא אומר על הביטוי "עשב שוטה". הוא מתנגד, אבל תומך בביטוי "עשב שותה, באות ת'".

בשיא הטיול, שתי הקבוצות מתאחדות לסעודה שמבוססת על עשבי הבר שליקטנו. לצד הסלט שנחתך, אנחנו כותשים פסטו מעולה שנמעך מתערובת עלים של כף אווז, ירבוז ירוק-שיבולת וסרפד. "פסטו מייד אין רמת אביב", מספרת המדריכה של הקבוצה המתחרה.

אחת הנשים נבהלת לגלות רמש קטן ונחמד מטייל על עלה הירבוז. ואז שואל אותה מישהו: "את יודעת מה קורה כששמים תולעת במים פושרים?". היא שואלת מה, והאיש אומר: התולעת נרטבת. הבדיחה כלל לא מרגיעה את האשה. אך כולם כבר דוחפים ידיים לכרסם את הקינוח, מעדן תמרים מפירות שלוקטו באוניברסיטת תל אביב. סוף סוף משהו טוב יצא מהאקדמיה. עוד שבועיים טיול דומה בשכונת הדר יוסף.



סיור ליקוט צמחי הבר ברמת אביב, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו