בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפקט הפרפר נוסח ולדימיר נבוקוב

תיאוריה של הסופר המפורסם והצייד החובב על מקורו של זן פרפרים התבררה כנכונה

תגובות

לסופר הנודע ולדימיר נבוקוב היתה לצד הכתיבה אהבה גדולה נוספת: פרפרים. "ההנאות והגמול שבהשראה הספרותית הם כאין וכאפס לעומת האקסטזה שבגילוי איבר חדש במיקרוסקופ או מין שלא סווג על צלע הר באיראן או בפרו", כך כתב הסופר בשנת 1967 בכתב העת Paris Review.

"אין זה בלתי סביר שאילולא המהפכה הרוסית, הייתי מקדיש את חיי באופן בלעדי ללפידופטרולוגיה (תורת הפרפראים) וכלל לא כותב רומאנים", הוסיף.

נבוקוב ידע כיצד לשלב בין שני העולמות. בעת שכתב את "לוליטה", הרומאן שהקנה לו הכרה עולמית, היה יוצא למסעות ציד פרפרים ברחבי ארצות הברית.

בשנות ה-40 מומחיותו האוטודידקטית הקנתה לו את משרת האוצר של אוסף הפרפרים במוזיאון לזואולוגיה השוואתית באוניברסיטת הארוורד.

נבוקוב התמחה בפרפרים דרום אמריקאיים מהסוג פולימאטוס (Polymmatus), ממשפחת הכחליליים.

ב-1945 פרסם מאמר שבו שיער, על בסיס בדיקה של איברי המין שלהם, שמקור הפרפרים הללו בדרום-מזרח אסיה. לטענתו, הפרפרים התפשטו משם לעולם החדש דרך מצר ברינג, שעל פי השערות שונות חיבר בעבר בין סיביר לאלסקה בגשר יבשתי. על פי נבוקוב, הפרפרים המשיכו להתפשט לדרום אמריקה בחמש תקופות שונות במשך מיליוני השנים האחרונות.

המאמר של נבוקוב לא זכה להתייחסות רצינית לאורך השנים. רק באחרונה, עשרות שנים לאחר פרסומו, גילתה נעמי פירס, המאיישת כיום את התפקיד שבו עבד נבוקוב במוזיאון, כי הסופר צדק כנראה לחלוטין.

פירס ועמיתיה, בהם חוקר הפרפרים הישראלי דובי בנימיני, השתמשו בבדיקות גנטיות כדי לסווג את הפרפרים, שאותם אספו במסע באזור האנדים.

במחקרם, שממצאיו התפרסמו באחרונה בכתב העת Proceedings of the Royal Society, הופתעו החוקרים לגלות כי נבוקוב צדק הן לגבי מקורם של הפרפרים והן לגבי התארוך של כל אחת מחמש תקופות ההתפשטות שלהם.

לדברי עוז ריטנר, חוקר פרפרים במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "פרפרי הפולימאטוס במשפחת הכחליליים היו האהובים ביותר על נבוקוב. הוא עבד עליהם במשך שנים רבות וכתב על אודותם מאמרים רבים".

"ההנחה של נבוקוב היתה הגיונית ביותר", אמר. המחקר שמאשש את השערתו של נבוקוב "נערך כדי להבין את הסטטוס של כל אחד מהמינים במשפחת הכחליליים".

לדבריו, "קשה מאוד להכניס סדר בקבוצות משפחה זו. המחקר עצמו בודק את הקשרים הגנטיים של קבוצות הכחליליים, ומחפש למצוא את היחסים הגנטיים בין קבוצות מאזורים שונים בעולם. על דרך זו ניתן היה לבנות ?עץ חיים' ולהבין דרכו מי הגיע מאיפה והפך למה".



נבוקוב צד פרפרים בשווייץ, 1975. עבד כאוצר אוסף פרפרים במוזיאון לזואולוגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו