בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כנסיה, פסיפסים וקבר עתיק התגלו בחפירות ארכיאולוגיות בפארק עדולם

בחפירות רשות העתיקות שבוצעו בשל פעילות שודדים באזור פארק עדולם נחשפו כנסיה, פסיפסים וייתכן שגם קברו של זכריה

תגובות

בחפירות הצלה שביצעה רשות העתיקות בחורבת מדרס שבפארק עדולם, בשפלת יהודה, התגלתה כנסיה ביזנטית מהמאות ה-6-7 לספירה ובה רצפות פסיפס מרשימות שהשתמרו היטב. מתחת לכנסיה התגלו מחילות ובהן מטבעות, כלי אבן, נרות וכלי חרס מהמאות ה-1 וה-2. החוקרים מעריכים כי המחילות שימשו את תושבי היישוב היהודי הגדול בעת מרד בר כוכבא בתקופת השלטון הרומי.

התגלית הארכיאולוגית הייחודית נחשפה באופן מפתיע, בעקבות פעילותם של שודדי עתיקות באתר. למעשה, עד שזוהתה פעילות השודדים באזור לא התקיימו בו חפירות ארכיאולוגיות, למרות שכבר בשנות ה-80 גילו ארכיאולוגים משקוף גדול ומעוטר שביצבץ מעל לפני האדמה. בשל היעדר תקציבים, המבנה ורצפות הפסיפס שבו לא נחשפו עד היום.

בחודשיים האחרונים נערכו באתר חפירות אינטנסיביות בעלות של למעלה מחצי מיליון שקל, במימון רשות העתיקות ובניהול אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות. הארכיאולוגים הסירו ארבעה מטר של אדמה מעל הכנסיה, המתפרשת לאורך 20 מטר ולרוחב 16 מטר, ואשר התקיימה ככל הנראה מסוף המאה ה-5 עד המאה ה-7 לספירה.

לפי אחת ההערכות, מלבד הפסיפסים התגלה גם קברו של זכריה. תצלום: מיכל פתאל

מרבית רצפות הכניסה מעוטרות בשטחי פסיפס צבעוניים, צפופים ומורכבים בעיצובם, עם אבנים בגודל 7-8 מ"מ. לדברי גנור, "זהו אחד הפסיפסים היפים שהתגלו בישראל בשנים האחרונות".

מרבית משטחי הפסיפס השתמרו היטב והם מעוטרים בדגמי צמחים וחיות שונות כמו לביאה, נמר עם חברבורות, שועל, דב ועוד. באתר ניתן לראות גם שלבי בנייה שונים של הכנסייה שנבנתה בשלביה האחרונים בתוכנית של בזיליקה, כשבחזיתה חצר התכנסות רחבה מרוצפת בלוחות אבן שממנה ניתן להיכנס למסדרון מבוא. באולם בפנים ניצבו שמונה עמודי שיש קורינתיים עם כותרות מפוארות שיובאו מאסיה הקטנה.

על פי השערות החוקרים, המבנה ננטש לאחר הכיבוש המוסלמי ובמאה ה-8 נהרס המבנה ברעידת אדמה; גם היום ניתן לראות שקירות המבנה והעמודים נפלו בשל הרעש באופן אחיד, בכיוון צפון.

ממצא נוסף שהתגלה באתר הוא קבר תת קרקעי מרוקן, שבו, לדעת כמה חוקרים בהם ד"ר עוזי דהרי ופרופ' יורם צפריר, קבור זכריה, וזאת על בסיס מפת מידבא שהתגלתה בירדן.

המבנים במקום נהרסו כתוצאה מרעידת אדמה. תצלום: מיכל פתאל

מפה זו של האזור בתקופה הביזנטית, הוכחה כמדויקת במקרים מסוימים, כמו למשל בציון מונומנטים שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות בירושלים, אולם במקומות אחרים היא לא הוכחה כיעילה במיוחד. "במפה מופיע באזור זה מונומנט שנקרא קבר זכריה הנביא והכנסייה מופיעה במפה לצד מבנה בצורת פרסה. כשנכנסו לאתר ראינו שהקבר הקדום שנמצא מתחת לכנסייה ממוקם בתוך מבנה בצורת פרסה". עם זאת, גנור סייג ואמר שזוהי השערה אחת מבין רבות ושהנושא נמצא בבדיקה.

לדברי גנור, אם אכן מדובר בקבר זכריה, יהיה זה הסבר מספק לכך שבניגוד למרבית הכנסיות הביזנטיות המוכרות בארץ, שהינן מפוארות מבפנים אך פשוטות יותר מבחוץ, כנסיה זו מעוטרת מבחוץ בפריטי אבן מגולפים עם צלבים ועיטורים אחרים.

גנור ציין שהסבר נוסף לפאר היחסי של הכנסייה הוא כי מדובר בתוצר של תחרות ראווה בין הארכיבישוף של בית גוברין לבין הארכיבישוף של ירושלים.

אתר חורבת מדרס מוכר כיישוב יהודי חשוב מתקופת הבית השני ועד לחורבנו במרד בר כוכבא בשנת 135. סימנים להתיישבות בתקופה זו התגלו מתחת לכנסיה הביזנטית. גנור ציין כי "אחת ההפתעות הגדולות ביותר באתר היא שהמבנה בנוי כאלתור של מבנה קדום יותר מהתקופה הרומית. מתחת למבנה ישנן מערכות מסתור תת-קרקעיות שאופייניות למאה ה-1 וה-2 לספירה. כרגע אנו סבורים שהשלב הראשון של הבניין היה גם הוא מבנה ציבורי גדול מהתקופה הרומית. יכול להיות שהוא היה מבנה קהילתי או איזשהו מבנה פולחני".

בשבועיים הקרובים יכוסו רצפות הפסיפס במטרה להגן עליהם, ולאחר מכן תכין רשות העתיקות תוכנית לשימור האתר, כדי שניתן יהיו לפתוח אותו בשלב מאוחר יותר לציבור הרחב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו