בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לב של עכברים יודע לתקן את עצמו

לבבות עכברים בני יומם התחדשו לאחר שהוסרו 15% מרקמתם

תגובות

חוקרים אמריקאים הראו כי ללבם של עכברים בני יומם יש יכולת התחדשות טבעית מלאה: כשהסירו חלק מהלב בניתוח, הוא גדל בחזרה והתרפא בתוך זמן קצר. בעבר כבר זוהתה יכולת התחדשות איברים מתקדמת יחסית בקרב זוחלים ודגים, וידוע שגם בקרב ולדות יונקים ובהם בני אדם יש יכולת התחדשות מוגבלת.

במסגרת המחקר האמריקאי, שממצאיו פורסמו בסוף השבוע בכתב העת Science, הוסרו 15% מלב ולדות העכברים; ואילו בתוך שלושה שבועות צמחה רקמת הלב ונרפאה. עם זאת, התברר שיכולת ההתחדשות הטבעית נעלמת זמן לא רב לאחר לידת העכברים: בניסוי שני שערכו החוקרים מאוניברסיטת טקסס, רקמה שהוסרה מלבם של עכברים בני שבוע לא התחדשה באופן דומה.

לדברי ד"ר האשם סאדק, ממובילי המחקר, "גילינו שהלב של ולדות יונקים יודע לתקן את עצמו. הוא פשוט שוכח כיצד לעשות זאת כאשר הוא מתבגר. האתגר כעת הוא למצוא דרך להזכיר ללב הבוגר כיצד לתקן את עצמו".

חוקרים נוספים שהשתתפו במחקר הם ד"ר אריק אולסון, ד"ר אנזו פורלו ופרופ' אחמד מחמוד, כולם מאוניברסיטת טקסס.

פרופ' יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר הלב במרכז הרפואי שיבא, אומר כי "זה מאמר מרגש ומעניין מאוד, שבא מאחת מהמעבדות הטובות בעולם בתחום זה. אמנם ידוע שתאי שריר הלב יכולים להתרבות בצלחת, אבל פה אנחנו רואים שהלב עצמו, in vivo (בגוף החי, אש"ט) בשבוע שלאחר הלידה, שומר באופן טבעי על היכולת הזאת של התחדשות. דברים דומים נעשו בעיקר בזוחלים ודגים, אבל המרחק בינם לבין בני אדם הוא גדול. זה צעד קדימה לכיוון האדם: אם נוכל להבין מאיפה יכולת ההתחדשות הזאת באה ולשמר אותה בחולה המבוגר, נוכל לחדש את לבבות החולים שלנו".

מנגד, ד"ר אבי טרבס מהמרכז הרפואי שיבא, העוסק במחקר ובפיתוח של תאי גזע וביישומים קליניים שלהם, ציין כי לא התרשם מההשלכות הקליניות של המחקר: "כבר ראינו מחקרים שמפיקים במעבדה תאי שריר הלב גם מתוך עכבר מבוגר, ומראים יכולת התחדשות".

כך או כך, המחקר הנוכחי אפשר למדענים ללמוד על מקור ההתחדשות התאית באזור הפגיעה. לדברי פרופ' ליאור, "עד לפני כמה שנים היה קונצנזוס שללב אין שום יכולת להתחדש וכל נזק שקורה לו הוא בלתי הפיך. בשנים האחרונות ישנם ממצאים שגם אצל בני אדם יש יכולת התחדשות חלשה מאוד, אבל מדענים האמינו שהיא נבעה מתאי גזע. כעת ברור שלא מדובר בתאים אלה. החוקרים השתמשו במערכת אלגנטית של סימון תאים בצורה גנטית, שהראתה שהתאים שהגיעו למקום שבו הורידו את חתיכת הרקמה ותרמו להתחדשות שלה אינם תאי גזע אלא תאי שריר שכנים. התאים האלה עוברים רגרסיה, נהיים יותר פרימיטיביים ומתחילים להתחלק במרץ וכך תורמים להתחדשות הרקמה".

פרופ' ליאור מסביר כי התאים עוברים תהליך הפוך לתהליך ההתמיינות לתאים מסוגים שונים. "הם מאבדים את המבנה המיוחד שמאפשר לתאי שריר לב להתכווץ והופכים למצב שדומה לתאי גזע. זה אומר שיש לנו מנגנון קדום להתחדשות שאני מאמין שקיים גם בבני אדם. האתגר הוא לנסות ולהפעיל אותו גם בחולים הקשישים, כדי לאפשר ריפוי אלגנטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו