בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התגלה אנזים שמשפר זיכרון לטווח ארוך

חוקרים ממכון ויצמן: חולדות שכמות האנזים במוחן גדלה דחו משקה שגרם להן לבחילה בעבר

תגובות

חוקרים ממכון ויצמן למדע גילו שאפשר להגביר זיכרון ארוך טווח באמצעות אנזים שתורם לחיזוק הקשרים בין תאי העצב במוח. במסגרת המחקר, שממצאיו מתפרסמים היום בכתב העת Science, נתנו החוקרים לחולדות מים עם סוכרזית - מהמשקאות המועדפים עליהן - וכחצי שעה לאחר מכן הזריקו להן חומר שגורם לבחילה. באופן זה יצרו התניה שלילית למים המומתקים, כפי שאדם שסבל מקלקול קיבה ממאכל מסוים עשוי להימנע ממנו לזמן מה.

כשבוע לאחר מכן, הגדילו החוקרים את כמות האנזים zeta-PKM במוח של חלק מהחולדות באמצעות החדרת וירוס עם גן שמקודד את האנזים. בחלוף שבוע נוסף הם הציעו לחולדות מים רגילים ומים מומתקים זה לצד זה; במהרה התברר שהחולדות שבמוחן שפע האנזים גילו רתיעה חזקה יותר מהנוזל המתוק - האהוב בדרך כלל - בהשוואה לחולדות שלא קיבלו את האנזים. אלה הרשו לעצמן להתענג על מי הסוכרזית במידה רבה יותר. על בסיס תוצאות אלה העריכו החוקרים שהאנזים הגביר את זיכרון הבחילה שממנה סבלו החולדות.

המחקר הנוכחי הוא המשך ישיר לעבודה שהתפרסמה לפני קרוב לארבע שנים בכתב העת Science, שאותה ביצעו אותם החוקרים: סטודנטית המחקר רעות שמע ופרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, יחד עם טוד סקטור מאוניברסיטת מדינת ניו יורק (SUNY). הפעם השתתפו במחקר גם ד"ר אלון חן וסטודנטיות המחקר שירי רון ושרון הרמתי ממכון ויצמן למדע.

העבודה החלה מתגליתו של סקטור שהאנזים zeta-PKM חשוב בשמירה ובחיזוק הקשרים בין תאי העצב במוח, הידועים כסינפסות, ובכך העלה לראשונה את הרלוונטיות של האנזים לזיכרון: "מחקרים קודמים כבר הראו שהשינויים שמתחוללים במוח בלמידה וזיכרון קורים בסינפסות", מסבירה שמע.

בהסתמך על תגלית זו, בדקו החוקרים כיצד ישפיע עיכוב האנזים על הזיכרון ארוך הטווח. לאחר שיצרו התניה שלילית למים המומתקים, בדומה למחקר הנוכחי, הם הזריקו חומר שמעכב את האנזים במוחן של החולדות, לעתים חודשיים-שלושה לאחר יצירת ההתניה. בניסוי זה התברר שהחולדות שלא קיבלו את החומר המעכב העדיפו להימנע מהמים המומתקים בשל הזיכרון של הבחילה, בעוד אלו שלמוחן הוחדר החומר המעכב שתו ממי הסוכרזית "כאילו הן לא זוכרות שזה משהו שרע להן", אומרת שמע.

אלא שהעובדה שעיכוב האנזים פוגע בזיכרון ארוך הטווח לאו דווקא מעידה על תרומתו החיובית להגברת הזיכרון אם יופיע בכמויות גדולות מהרגיל: "תהליכים רבים דורשים כמות מדויקת של חומר - והגברת הכמות שלו יכולה לפגוע בהשפעתו", מסבירה שמע. מסיבה זו בוצע המחקר הנוכחי.

לדברי שמע, "אנחנו חושבים שהתהליך הזה קורה בבני אדם אבל להתעסק אתו יהיה בעייתי. מצד שני המחקר הזה לימד אותנו רבות על איך זיכרונות נשמרים וככל שנצבור יותר מידע על איך הדברים האלה קורים נוכל ללמוד להשתמש בהם".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו