בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת השרים תדון היום בהצעה להטיל עונשי מאסר וקנסות על כורתי עצים

לראשונה: הצעה לתיקון החוק המנדטורי להגנה על עצים בישראל

תגובות

לראשונה תדון היום ועדת השרים לענייני חקיקה ביוזמה שתאפשר לקבוע עונש מאסר למי שכרת או העתיק ללא רישיון עץ בוגר. היוזמה, שמקדמת שרת החקלאות אורית נוקד, היא חלק משורת תיקונים לפקודת היערות, פקודה מנדטורית משנת 1926 שמטרתה להגן על עצים. בנוסף יקבעו השינויים איזה עצים אסור לכרות ללא רישיון ובאילו תנאים ישנה חובה לשלם פיצויים על כריתת עץ. עם זאת, לדברי גורם בכיר בקק"ל, השינויים יגבירו את הנטל הביורוקרטי ויקשו על פקידי היערות להגן על עצים טבעיים.

התיקונים החדשים אמורים להסדיר בעיות שונות שהתעוררו בעקבות שינוי בחוק התכנון והבנייה, שהגדיר תנאים לגבי אופן הטיפול בעצים בוגרים, אך יצר תסבוכת ביורוקרטית בקרב המנגנונים המספקים רשיונות כריתה. התיקונים יכללו רשימת קריטריונים המגדירה "עצים בוגרים", אותם לא ניתן יהיה להעתיק או לכרות ללא רישיון. יצוין כי חיתוך הגזע המרכזי של העץ הבוגר, ללא הותרת ענפים או פעולה הגורמת למותו של העץ כמו ריסוס, הרעלה, שריפה וחיתוך שורשים ייחשבו לכריתה.

מי שאחראי כיום על הגנת העצים הם פקידי יערות שהוסמכו על ידי משרד החקלאות ורובם פועלים במסגרת הקרן הקיימת. על מנת למנוע את המצב הקיים כיום, שבו הפקידים נאלצים לטפל בבקשת רישיונות כריתה גם לעצים שאין כל צורך בהגנה עליהם - למשל מינים פולשים של עצים או עצי פרי במטעים - קובע התיקון החדש כי שרת החקלאות תקבע באמצעות צו, על סמך המלצות מומחים, אילו עצים ניתן להחריג מתוך רשימת העצים שיש לקבל רישיון כדי לכרות אותם.

בנוסף, החוק כיום קובע כי יש להתנות רישיון לכריתת עץ בוגר בנטיעה חלופית של עצים אחרים, אולם לא הובהר על סמך אילו שיקולים ייקבע מה תהיה אותה נטיעה חלופית ואיך תתבצע. על פי התיקון תקבע שרת החקלאות כללים לקביעת הערך החלופי של עץ שנכרת, ועל סמך כללים אלו יקבעו פקידי היערות כיצד יש לפצות על כריתת עץ בוגר.

אחד הסעיפים החשובים ביותר בתיקון החדש נוגע לענישה. בדברי ההסבר לתיקון החדש נכתב בין השאר: "נוצר מצב שבו קיים כיום איסור על כריתה או העתקה של עץ בוגר ללא רישיון אולם לא נקבע עונש בצדו של האיסור". התיקון החדש קובע שמי שכורת או מעתיק עץ בוגר ללא רישיון מבצע עבירה ויהיה צפוי למאסר של עד שישה חודשים או לקנס.

על הצורך בשיפור ההגנה וההרתעה כדי להגן על עצים בוגרים מעידות הפגיעות החוזרות ונשנות בעצים בעלי ייחוד. לדברי חוקר העצים יגאל סלע, "השבוע גיליתי פגיעה נוספת בעץ החרוב הגדול ביותר בארץ הנמצא באזור גילון. לפני שנתיים נשרפו שני גזעים מתוך שמונת גזעי המשנה של העץ ואתמול מצאתי רק שניים. מדובר על עץ שהיקף שמונת גזעי המשנה שלו היה עשרים מטרים".

לקראת הדיון בפקודה אמרה נוקד כי "שימור יערות נוגע בהיבט אקולוגי וגם בבריאות ואיכות החיים שלנו. השינויים המוצעים יגנו בצורה טובה יותר על עצי ישראל, יקבעו תקנות ברורות ובהירות ויביאו ליצירת נוהל אחיד לטיפול בנושאים שבהם עוסקת פקודת היערות".

עם זאת, לדברי גורם בכיר בקק"ל, "השינויים יגבירו את התסבוכת הבירוקרטית שבה יש רשימה אין סופית של עצים שצריך רישיון כדי לכרות אותם, באמצעות ועדה שבה כל גורם ירצה להגן על עצים שנראים לו חשובים. צריך לקבוע באופן מהיר ויעיל רשימה של עצים מוגנים שאסור לכרות אותם ולהשאיר לפקידי יערות את האפשרות לקבוע באילו תנאים יכרתו עצים ואם צריך למצוא לכך ערך חלופי. היום זו יותר פקודת גננות ולא פקודה להגנת העצים הטבעיים של ארץ ישראל".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו