בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוניברסיטת תל אביב והעברית במלחמת חפירות

עולם הארכיאולוגיה סוער: חוקרים מאוניברסיטת ת"א מאשימים את עמיתיהם מהעברית בשוד עתיקות, על רקע ויכוח ישן לגבי קיום ממלכת דוד

תגובות

תל שכה מוכר לרוב כ"גבעת התורמוסים", גבעה קטנה בעמק האלה, שמכוסה בימים אלה בפריחה סגולה ומשכרת של תורמוסים ומושכת מטיילים רבים. אבל הגבעה הזו היא גם זירת המאבק החמה ביותר בארכיאולוגיה הישראלית כיום: המאבק ניטש בין הארכיאולוגים של אוניברסיטת תל אביב לבין הקולגות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. העילה המיידית היא השאלה מי יקבל מרשות העתיקות את רישיון החפירה בגבעה הפורחת, אבל הרקע למאבק הוא הוויכוחים האידיאולוגיים שנמשכים עשרות, ואולי אפילו אלפי שנים - מימי דוד המלך. שיאו הגיע לפני כחודש וחצי, במכתב ששלח ארכיאולוג בכיר מאוניברסיטת תל אביב, פרופסור עודד ליפשיץ, לרשות העתיקות ובו האשים את פרופסור יוסי גרפינקל מירושלים בלא פחות משוד עתיקות.

מעצמה אזורית או כפר

בין שני החוגים החשובים ביותר לארכיאולוגיה בישראל שוררת תחרות כבר עשרות שנים. בקווים גסים ניתן לתאר את הוויכוח העקרוני בין שתי קבוצות החוקרים כוויכוח בין החוקרים הירושלמים, הרואים בתנ"ך כלי פרשני טוב לממצאים הארכיאולוגיים ומוצאים ממצאים המחזקים את הכתוב במקרא לעתים קרובות; לבין הקבוצה התל אביבית, בהנהגתו של הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין, המכונה "המינימליסטיים", שרואה בתנ"ך במקרה הטוב מניפסט פולחני ופוליטי שנכתב מאות שנים לאחר האירועים ולא אחיזה של ממש במציאות ההיסטורית.

כך, למשל, הקבוצה הירושלמית רואה בחשיפת ארמון דוד וחומת שלמה בירושלים, ובחפירת ערים מבוצרות כמו מגידו, עדות לעוצמת הממלכה המאוחדת. באותו אופן כתובות חרותות בחרס מעידות על אדמיניסטרציה פעילה. נקודת המחלוקת המובהקת ביותר היא שאלת עצם קיומה של הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה במאה העשירית לפני הספירה כמעצמה אזורית, כפי שהיא מתוארת במקרא.

לעומת החוקרים מהאוניברסיטה העברית, לדעת החוקרים מתל אביב הממלכה המאוחדת היתה לכל היותר מספר כפרים שנשלטו מכפר גדול בשם ירושלים. "אני לא חושב שיש עוד מקום אחד בעולם שהיתה בו עיר שהתשתית החומרית שלה היתה כל כך עלובה ושהצליחה ליצור סחף כזה לטובתה כמו ירושלים", הסביר פרופסור פינקלשטיין בראיון ל"הארץ" ב-2008 את עיקרי התזה המינימליסטית. "אפילו בימי גדולתה היתה (ירושלים) בדיחה, בהשוואה לערי אשור, בבל או מצרים. כפר הררי טיפוסי". עם זאת, חשוב לציין שבשתי האוניברסיטאות יש חוקרים המאמינים דווקא במגמה ההפוכה מזאת השלטת בסביבתם.

הוויכוח הזה כולו מתנקז בימים אלה אל אותה גבעה בעמק האלה, בשולי הרי יהודה. שני מפעלים ארכיאולוגיים גדולים התנהלו בשנים האחרונות בעמק: חפירה אחת בחרבת קייאפה על ידי גרפינקל מירושלים, וסקר אחר בתל עזקה על ידי ליפשיץ מתל אביב. כל אחד מהם מצא אישושים לתאוריה שבה הוא תומך בחפירה שלו, ועתה הם מתקוטטים על הרישיון לחפור באתר השלישי, שעשוי להכריע בוויכוח. ברשות העתיקות אומרים כי לא זכור מקרה שבו שני חופרים ביקשו רישיון לאותה חפירה. מי שייאלץ להכריע בוויכוח הוא מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן.

החפירה של פרופסור גרפינקל בתל קייאפה עלתה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות. באוקטובר 2008 פרסמו החוקרים הירושלמים בקייאפה כי מצאו חרס ועליו מלים שניתן להגדירן ככתב העברי הקדום ביותר. ממצאים נוספים העלו כי בקייאפה עמדה מצודה חזקה. הממצאים חיזקו, על פי תפישתו הירושלמית של גרפינקל, את עובדת קיומה של ממלכה חזקה הנשלטת מירושלים במאה העשירית לפני הספירה, קרי בשיא תקופת דוד ושלמה. המצודה, לדבריו, עמדה על קו הגבול המערבי של הממלכה הירושלמית. הממצאים האלה, לדברי גרפינקל, העלו את חמתם של הקולגות מתל אביב. "על פי המסורת, האוניברסיטה העברית לא חפרה באזור יהודה. תל אביב התמחו באתרים האלה, ופתאום אני הגעתי לחרבת קייאפה ובתוך שנה אחת הרסנו להם את כל התיאוריות המינימליסטיות כי מצאנו עיר מבוצרת", מספר גרפינקל, "מאז הם מנסים להתנכל לי ובמקום שיהיה ויכוח מדעי הם משתמשים בטריקים מלוכלכים".

מתל אביב נראים הדברים אחרת. פרופסור ליפשיץ דווקא מחמיא לעבודה המקצועית של גרפינקל וגם מצהיר שהוא מסכים לרוב המסקנות שלו. "אין ויכוח שהיתה שם מצודה. השאלה היא אם האתר הזה מוכיח את קיומה של ממלכת יהודה וקיומה של אדמיניסטרציה או שזה אתר ששייך למרחב השפלה", אומר ליפשיץ. הכתב שעל פיסת החרס, על פי ראייתו של ליפשיץ, הוא כתב פרוטו-כנעני, שהקשר בינו לבין העברית ובינו לבין ירושלים רופף עד לא קיים. "דווקא אוסטרקונים (חרסים) כאלה לא נמצאו בהר אלא בשפלה", אומר ליפשיץ. התזה של ליפשיץ היא שהאתר היה שייך ליישות מדינית קטנה באזור השפלה, בעלת תרבות כנענית.

מכתב לרשות העתיקות

ליפשיץ ואנשי אוניברסיטת תל אביב מנהלים פרויקט ארכיאולוגי נרחב וארוך שנים באזור עמק האלה. הפרויקט כלל את החפירה בתל עזקה, סקר בתל שכה, סקר באמצעות לוויינים, מחקר של הטרסות באזור על פי מפות עות'מניות ועוד. לכן גם טבעי בעיניהם היה לקבל את אישור החפירה בתל שכה. "ההפתעה שלנו היתה שבמקביל ירושלים הגישו בקשה לחפור שם. גם לא נהוג שארכיאולוג חופר שני אתרים גדולים במקביל, ויוסי עוד לא סיים לחפור בקייאפה. אבל אין בינינו מלחמה. אם גרפינקל יקבל את האישור לחפור, אנחנו נצטער אבל נגיד אוקיי, ונמשיך הלאה", אומר ליפשיץ.

ואולם, הסכסוך האמיתי פרץ לאחר שליפשיץ האשים את גרפינקל בחפירה ללא רישיון ולמעשה בשוד עתיקות באתר בשכה. במכתב ששלח ליפשיץ לראש תחום סקר וחפירות ברשות העתיקות, ד"ר גדעון אבני, הוא כתב כי מסיור באתר עולה שבוצעו בו חפירות ארכיאולוגיות לא מורשות. את האצבע המאשימה הוא מפנה לירושלמים. הממצא המרשיע היה בקבוק מים שעליו שמו של אחד משותפיו של גרפינקל, שנמצא באחת החפירות. "אני מבקש להזכיר לך שרישיון סקר לא מקנה כל חזקה על האתר ולא מאפשר חפירה בתל. אני רואה בכך הפרה בוטה של תנאי הרישיון ודורש שרשות העתיקות תנקוט את כל האמצעים כדי לבדוק איך מתקיימת הפרה כה בוטה של תנאי הרישיון. אני שומר לעצמי את האפשרות לנקוט אמצעים נוספים כנגד העבירה הבוטה הזו על חוק העתיקות...", כתב ליפשיץ לאבני.

שני הצדדים קיבלו מרשות העתיקות רישיון לבצע סקר, שמשמעו מיפוי ואיסוף ממצאים מעל פני השטח ללא חפירה. לטענת ליפשיץ, הירושלמים בראשות גרפינקל הפרו את הרישיון וחפרו. "אני הקפדתי שלא לעבור את רמת המגרפה", אומר ליפשיץ, "אבל כשעברתי שם ראיתי שמישהו חפר ריבועים ופניתי לרשות כדי שיבררו מי עשה את זה".

גרפינקל ואחרים באוניברסיטה העברית דוחים את הטענות בתוקף ומסבירים שהחפירות נעשו על ידי שודדי עתיקות שבאו מהשטחים. "עודד ליפשיץ לא יודע להבחין בין חפירה לבין שוד", אומר גרפינקל בזעם. "הוא טוען שעשינו חפירות לא חוקיות כי הוא ראה שחפרו באתר, אבל מי שחפר זה שודדים כי האתר הזה קרוב למקום שבו מסתיימת גדר ההפרדה. הדברים שהם מפיצים זו פשוט הוצאת דיבה, מגוחך שתל אביב משחקים את הקוזק הנגזל".

גם אבני מרשות העתיקות דחה את הטענות וקבע במכתב תשובה לליפשיץ כי מדובר בחפירות של שודדי עתיקות. "על פניו נראה לי שקביעתך המוחלטת שמדובר בחפירות שבוצעו על ידם תוך הפרה של תנאי הרישיון הנה נמהרת וחסרת בסיס עובדתי", כתב אבני בתשובה למכתב.



פרופסור גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, על רקע תל שכה בעמק האלה. האתר עשוי להכריע ויכוח של עשרות שנים לגבי עצם קיומה ומידת גודלה של ממלכת דוד ושלמה


פרופסור עודד ליפשיץ
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו