בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טכנולוגיות של צוללות יסייעו לזהות אתרים ארכיאולוגיים

תגובות

מאז נוסדה ב-1964 האגודה לסקר ארכיאולוגי של ארץ ישראל, ארכיאולוגים ומתנדבים חרשו ברגליהם כבר כרבע משטח המדינה. כיום יש כ-30 אלף אתרים גלויים בישראל, אך ארכיאולוגים מעריכים כי 20 אלף נוספים עדיין מחכים להתגלות.

כעת, פריצת דרך חדשה נושאת הבטחה לפשט ולהאיץ את הגילוי, אשר נתון במרוץ מתמיד להקדים את דחפורי הבנייה והתשתיות. קבוצת חוקרים בראשות ד"ר לב אפלבאום מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוני' תל אביב הצליחה ליצור שיטה חדשה לאיתור של עצמים הקבורים עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע.

השיטה, שהתפרסמה באחרונה בכתב העת Advances in Geosciences, מתבססת על הבדלת צפיפות העצם הקבור מצפיפות החומר הסובב אותו, תוך שימוש בשבע טכנולוגיות חישה שונות: תהודה מגנטית, תדרי רדיו המשמשים לתקשורת ימית בין צוללות, מדידת טמפרטורה ועוד.

חלק מהטכנולוגיות משמשות כבר היום בחקר ארכיאולוגי, אך ייחודה של השיטה החדשה הוא ביכולת להתגבר על הפרעות רבות שעומדות בדרכן של תשדורות ממעמקי הקרקע. אלה, הסביר ד"ר אפלבאום ל"הארץ", "מופרעות על ידי רעשים שמקורם בעצמים לא רלוונטיים, כמו תשתיות. גם קיטוב השדה המגנטי ומשטחים משופעים מקשים על איתור עתיקות". אחרי 15 שנים של פיתוח, הצליח ד"ר אפלבאום יחד עם שני חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר לאוניד אלפרוביץ וד"ר ולרי ז'לדב, לנסח אלגוריתם אשר מאחד נתונים מכל שבע שיטות האיתור הגיאופיזיות ומנטרל את הרעשים. "כך שאם אחת או יותר מהשיטות נכשלת, עדיין ניתן להשיג תוצאות טובות בעזרת ניתוח הנתונים שהתקבלו בשיטות האחרות", הסביר ד"ר אפלבאום.

לפי שיטתו של ד"ר אפלבאום, שנוסתה כבר באתרים ארכיאולוגיים שונים בארץ, החיישנים השונים יותקנו על מזל"ט המרחף מעט מעל פני הקרקע אשר יקלוט את האותות. מעט מאוד שימוש בציוד כזה נעשה כיום בחקר הארכיאולוגיה בישראל. "אנחנו לא משתמשים במערכות מתוחכמות", מבהיר ד"ר שלמה בונימוביץ, ארכיאולוג מאוניברסיטת תל אביב. "משתמשים ברדאר חודר קרקע, המאתר תוואי קירות תת-קרקעיים על ידי זה שהוא שולח גלי קול ומשרטט קו, אך לא עושים זאת על פני עמק שלם". צילומי לוויין או טכנולוגיית אינפרה-אדום "יכולים לסייע באיתור קווי מתאר מתחת לגידולי צמחייה עבותים, אך לא הרבה מתחת לפני השטח". על פי רוב, "פשוט הולכים מטר מטר ביחידת שטח", אמר, "מסתכלים על פני הקרקע ומחפשים שרידים שונים כמו חרסים, מזהים ומתארכים אותם, ובאמצעותם מקבלים מפה ארכיאולוגית. "אנחנו מנתחים את השינויים שקורים במפות ואז מחליטים אם לחפור אתר מסוים".

את שיטת הסקר הארכיאולוגי ייסדו הבריטים בסוף המאה ה-19, ובארץ היא נהוגה מאז שנות ה-30. האם השיטה החדשה שפיתח ד"ר אפלבאום תשנה את חקר הארכיאולוגיה? מוקדם לומר. רשות העתיקות סירבה בשלב זה לומר אם תאמץ את השיטה, וד"ר אפלבאום חושש שהיעדר ריכוז הפעילות הגיאופיזית-ארכיאולוגית בישראל עשוי להיות בעוכריה. "לפחות עשר שנים יש הסכמה בגופים שונים העוסקים בארכיאולוגיה שיש להקים מרכז לחקר גיאופיזיקה", אמר ד"ר אפלבאום, "אך בינתיים לא נעשה דבר בעניין".

ד"ר בונימוביץ מעריך שהשיטה החדשה תהיה שימושית "למשל כשאנחנו באים לאזורים שיש בהם חשש שכיסתה על האתרים קרקע-סחף, או בקו החוף של ישראל שבו אתרים כוסו על ידי הים". אבל יהא אשר יהא עתידה של השיטה החדשה בתחום הארכיאולוגיה בישראל, ד"ר אפלבאום רומז שבתחום אחר היא כבר מתקדמת לעבר יישום: התחום הצבאי-ביטחוני, שישתמש בה לאיתור מנהרות הברחה בעומק של עשרות מטרים מתחת לקרקע.



כנסייה מהתקופה הביזנטית שנחשפה בחפירות בחרבת מדרס. החיישנים יותקנו על מזל''ט


כנסייה מהתקופה הביזנטית שהתגלתה בחרבת מדרס. ד''ר בונימוביץ: אין כיום מערכות מתוחכמות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו