בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יפאן: סכנה נשקפת בעיקר לתושבי הסביבה הקרובה

תקלות רבות באזור מצומצם

תגובות

מומחי בטיחות גרעינית ברחבי העולם ובהם ד"ר אלי שטרן, ממכון גרטנר בבית החולים שיבא, המשיכו לעקוב אתמול אחר המאמצים המתמשכים של היפאנים לייצב את הכור הגרעיני שבו עדיין יש סכנה ממשית של פליטת חומרים רדיואקטיביים לסביבה, ואף אפשרות שפליטה כזו תימשך תקופה ארוכה.

ד"ר שטרן, מה ההתרשמות שלך ממידת השליטה של היפאנים במתרחש במתקן הגרעיני?

"ההתרשמות העיקרית היא שהמצב שם נזיל ביותר ויכול להשתנות לכאן או לכאן. בבוקר דיווחו היפאנים על חיבור כל ארבע יחידות תחנת הכוח למקור חשמל חיצוני וזה יכול לאפשר ייצוב של רמת מי קירור. אבל לאחר מכן היה דיווח על פיצוץ של מימן באחד המאטמים (כיפת הבטון האוטמת את הכור). המאטם, שהוא מחסום ההגנה האחרון, אמנם לא נפרץ, אבל זה אירוע שאי אפשר להתעלם ממנו".

האם היה בעבר מצב שבו כל כך הרבה יחידות של כור סבלו מתקלות באותו זמן?

"לא היה מעולם מקרה כזה וזה מקשה על הטיפול במצב. אבל צריך לזכור שלא כל היחידות באותו מצב. אחת הבעיות של הקהילה הבינלאומית ובכלל זה גם של הסוכנות לאנרגיה אטומית, היא שהיפאנים ממעטים לדווח ולכן התמונה לא ברורה".

עד כמה יש סיכונים בריאותיים וסביבתיים בפליטת החומרים הרדיואקטיביים שהיתה עד עכשיו?

"מהמידע שהגיע עד כה לא ניתן ללמוד מה היו רמות הקרינה שנמדדו על אנשים. ככל הנראה לא נפלטו כמויות של חומרים רדיואקטיביים שגרמו לחשיפות משמעותיות. אבל לא ברור איפה החשיפה ובאילו רמות".

מהי המשמעות של הדיווחים על קרינה שנמדדה בכלי שיט וטיס של הצי האמריקאי שעברו באזור?

"צריך לזכור שמכשירי מדידת הקרינה הם רגישים ביותר והם יכולים למדוד גם כמויות קטנות ביותר של חומרים רדיואקטיביים הנפלטים לסביבה. בישראל נמדדה קרינה שמקורה היתה באסון שאירע בזמנו בכור בצ'רנוביל. לכן האמירה הזאת על מדידת קרינה בכלי שיט שחלף באזור, בפני עצמה, לא אומרת כלום".

מה יקרה אם יתפתח מצב שבו לאורך תקופה ממושכת היפאנים נאלצים לפרוק לחצים בתוך הכור לסביבה, ומשחררים בכך גם חומרים רדיואקטיביים לאוויר?

"צריך לזכור שאם פריקה כזאת נעשית באופן נכון ומתוכנן, זה קורה באופן שבו החומר שנפלט עובר לפני צאתו לסביבה דרך מסננים, שסופחים אליהם את החומרים הרדיואקטיביים. כמו כן יש אפשרות לבצע פעולות כאלה במצבים מטאורולוגיים שבהם פיזור החומרים לא יהיה לכיוון ריכוזי אוכלוסייה".

מה לגבי ההשלכות של התרחיש הגרוע יותר שבו יש התכה בליבת הכור ואף פריצה של המאטם?

"במצב של התכה עדיין יש אמצעים שמקטינים את הלחץ ומסלקים חומרים רדיואקטיביים. במצב שבו המאטם נפרץ או נשבר, עלולה להיות פליטה של כמויות משמעותיות של חומרים רדיואקטיביים לסביבה, ואז זו תקרית שהיא בשורה התחתונה דומה למה שקרה בצ'רנוביל. יש כמה תרחישים אפשריים במקרה כזה ואחד מהם הוא שרמות גבוהות של קרינה יסכנו בעיקר יישובים קרובים לכור, אבל יישובים אלו כבר פונו. במרחק גדול יותר סביר להניח שאנשים לא ייחשפו לרמות גבוהות מאוד של חומרים רדיואקטיביים אבל יהיה צורך לעקוב ולמדוד ולראות מהי ההשפעה על הסביבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו