בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אגודת מורי הכימיה: מספר התלמידים פוחת, יש סכנה שהמקצוע ייעלם

פרופ' קינן: לדורות של תלמידים אין מושג מהו מדע

תגובות

"מספר התלמידים הבוחרים ללמוד כימיה פוחת והולך, ויש סכנה שלימוד המקצוע ייעלם בקרוב" - כך מזהירים חברי "אגודת מורים לכימיה בישראל", במכתב ששלחו לפני כחודש ליו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, צבי צמרת.

המכתב משרטט תמונה מדאיגה לעתיד המקצוע, ומותח ביקורת קשה על מדיניות משרד החינוך, המעודד מקצועות כמו ביו-טכנולוגיה, רובוטיקה או ביו-רפואה - על חשבון מקצועות המדע הבסיסיים. עד היום לא קיבלו המורים, חלקם בעלי ותק של שנים רבות, שום תגובה ממשרד החינוך למכתבם.

לפני כשלושה חודשים אמר ל"הארץ" נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, כי "מצב הוראת המדעים בישראל נמצא בקריסה", וכי בעשור האחרון נרשמה ירידה ברורה ברמת הידע של הסטודנטים שמתקבלים לטכניון. אל ביקורת זו מצטרפים גם יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, פרופ' אהוד קינן, ומי שהיתה עד לאחרונה האחראית על לימודי הכימיה במשרד החינוך, ד"ר ניצה ברנע.

משרד החינוך סירב למסור נתונים על מספר הנבחנים בכימיה. לפי מסמכים פנימיים, לפני שלוש שנים מספר הנבחנים בשלוש יחידות לימוד כימיה כ-10,000. אשתקד עמד המספר על כ-9,000. בבחינה בחמש יחידות לימוד כימיה נרשמה ירידה קלה של 70 תלמידים.

לדברי ד"ר ברנע, היציבות בנתון האחרון נובעת בעיקר מעלייה בחלקם של תלמידי המגזר הערבי, המכסה על הירידה במגזר היהודי. בשנת הלימודים האחרונה היו התלמידים הערבים כ-47% מכלל הניגשים לבחינות הבגרות בכימיה, לעומת כ-44% שנה קודם לכן.

מכתבם של המורים לכימיה נולד מבקשה של צבי צמרת עצמו, לפני כמה חודשים. צמרת ביקש לסכם בעבורו חלק מבעיות המקצוע. "למרבה הצער, משרד החינוך מנסה זה שנים רבות להקל על התלמידים במקום שבו צריך להקשות", כתבו המורים, "נוצר כדור שלג: ככל שהתלמידים מתקשים יותר בלימודים, גוברות ההקלות. אלה מייתרות את הצורך להתמודד עם הקשיים, הכישורים יורדים, ואז יש צורך בעוד הקלות. ההידרדרות היתה בלתי נמנעת, ואנו נמצאים כבר נמוך למדי במדרון".

עוד ציינו המורים כי יש "תלמידים שמגיעים לתיכון אחרי תשע שנות לימוד עם השכלה רדודה, היעדר כל ניסיון באתגרי חשיבה, הבנת הנקרא גרועה, הכשרה מתמטית נמוכה וחוסר סקרנות בולט".

יהושע סיוון מצפת, חבר אגודת המורים לכימיה, מלמד את המקצוע יותר מ-25 שנה. לדבריו, סיבה נוספת לירידה בלימודי המדעים היא "ריבוי מקצועות הבחירה לבגרות, שהופך את הלימודים בתיכון לתקופת בילויים, ולא לשלב בדרך לרכישת השכלה. רבים ממקצועות הבחירה הם ברמת לימודי העשרה במתנ"ס. כשהמדד להצלחה של בית ספר הוא בשיעור הזכאים לבגרות, ולא בסוג הבגרות או באחוז הבוגרים במדעים, גם המנהלים מעודדים בחירת מקצועות קלים".

"המכתב מבטא את רחשי הלב של מורים רבים", אומר יו"ר ועדת המקצוע פרופ' קינן, "מקור הבעיה במשרד החינוך, אבל ראשי המשרד בוחרים לא לעשות דבר. ישראל מפסידה דורות של תלמידים, שאין להם מושג מהו מדע".

על המגמות הטכנולוגיות החדשות אומר פרופ' קינן כי מדובר ב"תוכניות פופוליסטיות, שיוצרות אשליה כי זהו חינוך מדעי. התלמידים שם לא יודעים מהי מולקולה".

משרד החינוך לא מסר את תגובתו לדברים. היום ישתתף שר החינוך, גדעון סער, בטקס ההכרזה על הזוכים בתחרות מדענים צעירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו