בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאיץ החלקיקים הגדול עצר מלכת לכבוד הנשיא פרס

במרכז לחקר הגרעין בשווייץ שוקלים לצרף את ישראל כחברה מלאה, אך דמי החבר הם 15 מיליון דולר בשנה ולא ברור מי ישלם

תגובות

בפינות השונות של חדר הבקרה של מאיץ החלקיקים הגדול בעולם שבשווייץ, LHC, ניתן למצוא בקבוקי שמפניה ריקים המסודרים בשורות. העובדים פתחו מספר בקבוקים כאשר האיצו במנהרות התת-קרקעיות את החלקיקים התת-אטומיים הראשונים; עם בקבוקים אחרים הם חגגו את ההתנגשות העוצמתית הראשונה של הפרוטונים ואת הגברת האנרגיה המשמעותית, שאפשרה את התחלת הניסויים לא מזמן. "כעת אנחנו מחכים לאירוע נוסף כדי להגדיל את האוסף", אומר פיזיקאי צעיר שעובד במקום.

האירוע שהוא מדבר עליו עשוי להיות גילוי חלקיק ההיגס המפורסם, שאמור להעניק לכל החלקיקים הידועים את המסה שלהם, ואשר לדברי מנהלי המאיץ אמור להתגלות או להתברר כלא קיים בתוך שנתיים; ואולי יהיה זה גילוי של חלקיק אקזוטי אחר, שיפתח פרק חדש בפיזיקה המודרנית.

אתמול, בכל אופן, הציגו עשרות הצגים התלויים לאורך קירות חדר הבקרה, ועוקבים אחר פעילות המאיץ - קו שטוח, סטטי: האצת החלקיקים במאיץ הופסקה לרגל ביקורו של הנשיא שמעון פרס במקום, יחד עם משלחת של מדענים ובכירים אחרים מישראל. לאירוח מסוג זה, בתוך המנהרות הנמתחות לאורך 27 קילומטר מתחת לאדמת שווייץ וצרפת, זוכים נשיאים וראשי ממשלות בלבד: לא ניתן לבקר באתר באופן יומיומי בשל המתח הגבוה במקום והסכנה מתקלות.

הנשיא פרס במאיץ יחד עם מנכ''ל הפרויקט, אתמול. תצלום: CERN

כמאה מטרים מתחת לאדמה סקרה פמליית הנשיא את גלאי "אטלס" (ATLAS) אדיר הממדים, המתנשא לגובה של כשש קומות ומתפרס לרוחב 45 מטרים. זהו אחד מארבעת הגלאים המודדים את תוצרי ההתנגשויות של החלקיקים המואצים, בתקווה לזהות אבני יסוד חדשים של החומר ביקום, שאינם ידועים לאדם.

משלחת הנשיא, שכללה גם את שר המדע דניאל הרשקוביץ, הפיזיקאים פרופסור אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ופרופסור גיורא מיקנברג העובד במאיץ, סקרה בעיקר את התרומות הישראליות למחקר הבינלאומי: בגלאי עובדים כעת 50 חוקרים ישראלים השוהים באופן קבוע במרכז האירופי לחקר הגרעין (CERN).

הגלאי עוטף את תעלת הוואקום שבה נעים החלקיקים התת-אטומיים (לרוב פרוטונים) במהירויות הקרובות למהירותו של האור.

מאיץ החלקיקים בז''נווה. ''ככל שהחלקיקים קטנים יותר, ההשלכות המחקריות גדולות יותר'', אמר פרס. תצלום: בלומברג

מבחוץ ניתן לראות בעיקר את התרומה של התעשייה הישראלית למחקר: ארבעה גלגלים אדירי ממדים ובהם שכבות של גלאי חלקיקי מיואונים.

אטלס עוד לא הוביל לפתיחת פרק חדש במדע, אך בתהליך הכיול שלו הוא הצליח לשחזר תגליות רבות של הפיזיקה המודרנית.

לדברי פרופ' רבינוביץ, "כדי לכייל את הגלאים, אתה צריך להיות מסוגל לשחזר תוצאות שגילית במאיצים באנרגיות נמוכות יותר, וזה מה שנעשה בחצי השנה הראשונה של המאיץ. עשרות שנים שנדרשו לתגליות המודל הסטנדרטי - נעשה פה בתקופה קצרצרה".

סיור הנשיא אתמול, אותו ליווה מנכ"ל CERN רולף הויר, בא על רקע החלטת 20 המדינות החברות במרכז לחקר הגרעין להתחיל את הליך צירוף ישראל לארגון כחברה מלאה.

"CERN נמצאת בחזית העולם החדש והקידמה המדעית", אמר פרס. "ככל שהחלקיקים שחוקרים קטנים יותר, כך ההשלכות המחקריות גדולות יותר". הנשיא הודה על אירוח המדענים הישראלים "שמרגישים כאן כמו בבית". "אני מקווה שבקרוב תוכל ישראל לשדרג את מעמדה ולהפוך לחברה מהמניין", הוסיף.

המהלך לצירוף ישראל היה טעון פוליטית - עם התנגדות ממדינות שונות ובהן בריטניה וצרפת, כשהאחרונה, על פי חברים במשלחת הנשיא, חששה כנראה שהדבר יוביל לפתיחת מכרזים להשתתפות ישראל ולנגיסה של תעשיית ההיי-טק בתעשייה הצרפתית.

מדינה נוספת שהביעה התנגדות היתה שווייץ, ככל הנראה בשל מדיניות ישראל בשטחים. "אנשים פה אולי מחייכים, אבל לא כולם מתלהבים מישראל", ציין אחד מחברי המשלחת.

אלא שכעת השאלה היא מי ישלם את דמי החבר, כ-15 מיליון דולר בשנה, וזו כבר סוגיה פנים-ישראלית.

בארוחת צהריים חגיגית שנערכה לאחר הסיור באתרים השונים במאיץ סיפר שר המדע הרשקוביץ על הסתייגותו המפתיעה של עמיתו, שר האוצר יובל שטייניץ, מההשקעה במיזם המדעי הגדול. לטענת הרשקוביץ, שטייניץ שאל אותו: "איך אתה יכול לשכנע אותי שלא ייווצר במאיץ חור שחור?". הפיזיקאי הבריטי הבכיר ג'ון אליס, שנכח בארוחה, החוויר כששמע את הדברים.

כלי תקשורת ברחבי העולם העלו לפני כשנתיים טענות ספקולטיביות, לפיהן במאיץ עלולים להיווצר חורים שחורים מיקרוסקופיים, עד כדי היסטריה אפוקליפטית ("שלא יבלע אותך חור שחור" היתה ברכת דרך לה זכה כותב שורות אלו לא אחת), אך מאז הבהירו אנשי CERN פעם אחר פעם שאין סיבה לדאגה: כדור הארץ לא ייבלע על ידי חור שחור.

המנכ"ל הויר, שנכח גם הוא בארוחה, הציע בנדיבות שאולי מאחורי דברי שר האוצר עמדו טיעונים כלכליים במסווה של חורים שחורים.

בלשכת שר האוצר הגיבו בביטול לדברי השר הרשקוביץ ואמרו כי "שר האוצר תומך בהשקעה ב-CERN ורואה בכך חשיבות גדולה". אך שר המדע התעקש: שטייניץ מאמין בדבריו. אליס הפיזיקאי הניע את ראשו בתדהמה.

הנשיא פרס: "מוח זה מה שיש לנו"

תוכנית מחקר חדשה לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמכון המחקר EPFL בלוזאן, הושקה ביום שני בערב התרמה מפואר בהשתתפות נשיא המדינה שמעון פרס. התוכנית, בה יושקעו 10 מיליון דולר, תכלול חמש קבוצות מחקר שיתמקדו בטיפולים לאלצהיימר ופרקינסון; ממשקי אדם-מכונה; בניית סימולציות למוח; מיפוי אנטומי ופיזיולוגי של המוח ו"תחליפים חושיים".

פרס ציין כי הוא מעוניין להפוך את ישראל למרכז עולמי לחקר המוח, לא פחות. בשיחה עם "הארץ" אמר כי "אין לנו מים, אין לנו אדמה, מוח זה מה שיש לנו. ישראל צריכה לבחור נישות ואנחנו בחרנו שתיים: ממשקי אדם מכונה וריפוי מוחי. המוח הוא הדבר הכי פחות ידוע שישנו. הסיבה היא שהוא עשוי מחלקים כל כך עדינים שכל המכשירים שהיו בידינו עד כה כל כך וולגריים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו