בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יזמי האנרגיה הסולארית החדשים של ישראל: הכפרים הבדואיים בנגב

בעידוד ממשלתי, מקווים בכפרים שהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת יסייעו להגיע להסדר על מעמד הקרקעות

תגובות

בשנים האחרונות הוצבו בבתים רבים ביישובים הבדואיים בנגב לוחות סולאריים המשמשים מקור נוסף לאספקת חשמל. הבדואים גילו את הפוטנציאל הכלכלי שיש בניצול אנרגיית השמש לייצור חשמל מעבר לדרישות משקי הבית, והחלו במהלכים להקמת מתקנים בהיקף גדול, כמקור פרנסה. הקמת המתקנים עשויה להוות אחד הפתרונות למחלוקת המתמשכת בין המדינה והבדואים על עתיד הקרקעות בנגב וייעודיהן.

לפני שבועיים ביקרה קבוצה של תושבים וראשי רשויות בדואים בחווה הסולארית שהקימה חברת ערבה פאואר בקיבוץ קטורה בערבה. זאת, כדי לקדם שיתוף פעולה עם החברה להקמת מתקנים דומים ביישוביהם, או על קרקעות שמעמדן החוקי כבר הוסדר. מדובר ביחידות קרקע בשטח ממוצע של 100-250 דונם.

בקטורה מוקם בימים אלה שדה סולארי המשתרע על שטח של 80 דונם, שאמור להפיק בעתיד 4.9 מגוואט חשמל. מדובר בשדה המבוסס על לוחות פוטו-וולטאים המאפשרים ניצול ישיר של קרינת השמש לייצור חשמל.

אחד המבקרים בקטורה היה מוסא אבו קרינאת, תושב הכפר הבדואי אבו קרינאת ליד דימונה שזכה להכרה רשמית על ידי המדינה. אבו קרינאת הוא אחד מחמישה תושבים בדואים שחתמו על הסכם עם ערבה פאואר, במסגרתו ישכירו הכפרים קרקעות בבעלותם להקמת מתקנים סולאריים.

"בכפר שלנו יש תשתית חשמל מסודרת, אנחנו לא צריכים את המתקן הזה לאספקת חשמל לכפר", הסביר אבו קרינאת לאחר הביקור. "המטרה היא להקים על שטח הנמצא בבעלות פרטית של המשפחה שדה סולארי, ואת החשמל שהוא מייצר למכור לרשת האספקה הארצית. נוכל להרוויח כסף מהשכרת השטח וגם לדאוג לפרנסה באמצעות מקומות עבודה הנדרשים לניהול המקום". לדבריו, "השטח הזה מיועד לחקלאות, אבל בשנים האחרונות החקלאות מאד לא רווחית".

מה שמדאיג כרגע את אבו קרינאת, בדומה לגורמים נוספים המעורבים בפעילות הסולארית, הם העיכובים הרבים בתהליכי האישור של המיזם. "כיום זה נמשך לפחות שלוש שנים, אבל אומרים שמנסים לקצר את התהליך ואני מקווה שיצליחו".

גם ביישובים גדולים, יותר כמו העיר הבדואית רהט, מתעניינים בניצול הפוטנציאל הכלכלי של האנרגיה הסולארית. אחד המבקרים במתקן של ערבה פאואר היה ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, המעוניין לקדם הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים גם על גגות מבנים בשטח השיפוט של עירו, ולא רק בשטחים פתוחים.

"הגיע הזמן שגם לבדואים יהיה חלק במכסה שהמדינה נותנת לייצור חשמל מאנרגיית שמש", אומר אבו סהיבן. "ברהט יש שטחים פתוחים שאפשר לנצל אותם וגגות של מבני ציבור. יש לנו מעל 50 מבנים כאלו ואנחנו מעריכים שהשכרת הגגות תכניס לקופת העירייה קרוב למיליון שקלים וחצי בשנה. זה סכום גדול לעירייה שאין לה כמעט שטחי תעשייה ותעסוקה שבהם היא יכולה לגבות ארנונה". סהיבן מספר כי פנה למשרד הפנים כי לקבל אישור מיוחד להשכרת מוסדות הציבור לשימושים אלה.

"נכנסנו לשיתוף פעולה עם הבדואים על בסיס החזון של מייסדי החברה כי יש ליצור שוויון הזדמנויות לכל האוכלוסיות בנגב", אומר ג'ון כהן, מנכ"ל ערבה פאואר. "כמובן שיש פה שיקול נוסף של משבצות קרקע בבעלות הבדואים, הנמצאות במקום נוח ליד רשת הולכת החשמל הארצית".

להערכת כהן, ניתן להגיע לייצור של 100 מגוואט חשמל באמצעות הסכמים עם משפחות בדואיות שבעלותן על הקרקע כבר הוכרה. אם תהיה התקדמות בפתרון הוויכוח בין המדינה והבדואים לגבי הבעלות על שטחים נרחבים נוספים, פוטנציאל ייצור החשמל עשוי להגיע למאות ואף אלפי מגוואטים.

גורמים בדואיים וגורמים ממשלתיים סבורים שניתן להשתמש ברעיון של המיזמים הסולאריים כדי לזרז פתרונות למחלוקת על הקרקעות. מיזמים סולאריים ישמשו תמריץ לבדואים להגיע לפתרון הסדר וגם תמריץ למדינה, מאחר שמדובר במימוש יעד ממשלתי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. הרשות הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב אף הציעה לעודד בדואים התובעים בעלות על הקרקע להגיע להסדר עם המדינה, שבמסגרתו תהיה יחידת קרקע רציפה של כמה משפחות שבה יפותח מתקן סולארי.

עם זאת, בפני היישובים הבדואים ניצבים כמה חסמים ביורוקרטיים המאיימים לעכב את ביצוע הפרויקטים הסולאריים. אחד מהם הוא פרק הזמן הארוך שחולף עד שרשויות המקרקעין מסדירות בפועל את רישום הקרקע בטאבו על שם הבעלים הבדואים. חסם משמעותי נוסף הוא עיכוב בהקצאות מכסות ייצור החשמל מהמדינה עקב ויכוחים שונים בין הרשויות על אופן ההקצאות בין החברות הסולאריות הרבות הפועלות כיום בשוק

ועדת השרים תדון ביום א' בעתיד הענף הסולארי

שלוש שנים לאחר שהחלה המדינה לתמרץ ייצור חשמל עצמי באנרגיית השמש, נדרשת הממשלה להכריע אם להמשיך ולסבסד התקנת מערכות סולאריות נוספות. ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תכונס ביום ראשון לדון בעתיד מכסה של 500 מגוואט להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים גדולים. מכסה זו הוקפאה לפני כחודש בהוראת משרד האוצר, בטענה כי על הממשלה לדון במשמעות הכלכלית של סבסוד ייצור החשמל במתקנים אלה ובהשלכותיו על תעריף החשמל, אשר עשויות להסתכם בייקורו בכ-18%.

מנגד, טוען המשרד להגנת הסביבה כי עלות הסבסוד נמוכה בהרבה - וכי התועלות הסביבתיות והעקיפות של משק חשמל מבוזר באנרגיות מתחדשות מכסות על הפער שבין ייצור החשמל בגז ובפחם לאנרגיית השמש.

במקביל, ידונו השרים במכסת ההתקנות המסובסדת למערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים - מאחר שהמכסה המסבסדת מתקנים אלה כיום רחוקה כמה חודשים ממיצויה. פורום חברות ההתקנה הקטנות יצא בימים האחרונים בקמפיין תקשורתי לאישור מכסות נוספות למתקנים הסולאריים שעל גגות, ואף דרש להפנות לטובת הגגות את המכסה המוקפאת למתקנים הסולאריים הקרקעיים הגדולים. זאת, בטענה כי ביטול המכסות יביא לסגירת הענף ולפיטורי 3,600 עובדים.

לעזרת חברות אלה, יצאו אתמול ארגוני הסביבה, אשר טענו כי יש למצות קודם את פוטנציאל הגגות לפני הקמת המתקנים על הקרקע. תמיכה נוספת הגיעה מכיוון מרכז השלטון המקומי - אשר דואג למכרזי הרשויות המקומיות להשכרת גגות המבנים העירוניים להתקנות.

מאידך, טענו השבוע יזמי השדות הסולאריים כי תוכנית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות שכבר אושרה בידי משרד התשתיות מייעדת את המכסה הנדונה לייצור חשמל במתקנים סולאריים גדולים, וכי מדובר בהבטחה שלטונית. עוד נטען כי רק מתקנים גדולים יכולים להוות חלופה כדאית כלכלית ויציבה לייצור חשמל בגז או בפחם.

אבי בר-אלי וצפריר רינת



מתקנים סולאריים על גגות בתים לאורך כביש דימונה-באר שבע, השבוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו