בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "וס מיירס, כור תת קרקעי ירגיע את הציבור?"

שיחת היום

תגובות

התקלה הגרעינית המתמשכת ביפאן הגבירה עוד יותר את העניין בהרצאה שהתקיימה בשבוע שעבר במכון הגיאולוגי בירושלים, ותוכננה זמן רב קודם לאירועי הצונאמי. לפני קהל של מדענים וגורמים בכירים במשרד התשתיות, הציג הגיאולוג האמריקאי, ד"ר וס מיירס, חלופה תת-קרקעית לכורים גרעיניים, שאמורה להפוך אותם להערכתו לבטוחים יותר לא רק בעיני מומחים אלא גם הציבור. מיירס, מדען בכיר לשעבר במעבדה הלאומית לוס אלמוס בארצות הברית, שבה חוקרים את השימושים השונים באנרגיה גרעינית, ניתח את האפשרויות השונות לבנות כורים עמוק מתחת לפני הקרקע וגם להקים בהם מתקנים לטיפול בפסולת הגרעינית. הוא הדגיש שמדובר ברעיון שהוא מנסה לחקור ולקדם ולא בתוכנית שאומצה על ידי גורמים בממשלת ארצות הברית. ההרצאה עוררה עניין מיוחד בישראל מאחר שנראה שהחלופה המקומית המעשית ביותר להקמת כור גרעיני לייצור חשמל, אם יוחלט להקים כור כזה, תהיה תת קרקעית בגלל סיבות בטחוניות.

מהן הסיבות שהביאו חוקרים לבדוק כבר לפני שנים רבות חלופות אחרות להקמת כורים גרעיניים?

"כורים גרעיניים יוצרים בעיות בטיחות בפעילותם השוטפת. אבל יש בעיות נוספות, כמו: כיצד לטפל בפסולת הרדיואקטיבית הנוצרת בהן, כיצד להתמודד עם חששות הציבור, בעיקר של תושבים המתגוררים רחוק מהכורים. אחד הדבר המעניינים שהתבררו במחקרים הוא שדווקא אנשים הגרים ליד כורים פחות חוששים מהם. בין השאר, הם מספקים להם תעסוקה או שהם מכירים אנשים שעובדים שם. מה שזירז את העניין בחלופות נוספות היה אירועי 11 בספטמבר 2001, שעוררו חשש להתקפת טרור על מתקן גרעיני. כמו כן נוצר צורך לבדוק פתרונות לטיפול בפסולת גרעינית".

מה הרעיון שהחלטת לחקור ולבדוק?

"אני ועוד כמה מדענים מעוניינים לקדם בדיקה יסודית ומפורטת של האפשרות להקים כור שימוקם תת קרקעי, בתוך שכבת סלע שתהיה מתאימה לכך בתכונותיה. הכור ימוקם בעומק שיכול לנוע ממאה מטרים ועד שלוש מאות מטרים. תהיה אליו גישה באמצעות מנהרה מיוחדת. ייתכן שחלק מהמתקנים יהיו מעל הקרקע, אבל ליבת הכור תהיה עמוק באדמה. כמובן שיהיה צורך באמצעי איטום מיוחדים בפתח הגישה אליו".

מה היתרונות של כור כזה לעומת הכורים הפועלים כיום?

"הכור הזה יהיה בטוח יותר מפני תקלות מסוגים שונים או ניסיונות לפגוע בו. הוא כמובן יהיה מוגן יותר מפני התקפת טרור, אבל גם בטוח יותר במקרה של תקלה. אני מעריך שאפילו במקרה של תקלה החמורה ביותר, הסיכון לפליטת חומרים רדיואקטיביים בכמות משמעותית קטנה הרבה יותר כאשר מדובר בכור תת קרקעי. שכבת הקרקע היא זו שתאטום ותעטוף אותו. כמו כן, יהיה לציבור קל יותר לקבל קיומו של כור כזה".

איך ישולבו כורים כאלה במשק לייצור חשמל?

"אני מדבר כיום על דברים שהם ברמה קונספטואלית עדיין, וברור שיש לערוך עוד בדיקות רבות, הנדסיות וכלכליות. מדובר על כך שהכור הממוצע יפיק חשמל עד 300 מגוואט. יש גם רעיון להקמת פארק תת קרקעי של כורים גרעיניים שבו מקבץ של כורים, מתקן לאחסון מוטות דלק משומשים, ומתקן לאחסון וטיפול בפסולת הגרעינית".

האם יש כורים כאלו שכבר פועלים או נוסו בעבר?

"היה כור תת קרקעי שהפיק חשמל לעיר בברית המועצות לשעבר, כך שיש דוגמה לכור שעבד. במדינת קליפורניה נבחנה הקמת כור כזה מבלי להקים אותו בפועל, והמסקנה היתה שהוא יוריד באופן משמעותי את הסיכונים. המחקר בקליפורניה הופסק כי אז התחוללה תקלה בכור בארצות הברית וכל העניין בפיתוח כורים הוקפא".

מהם המחסומים העיקריים בדרך להקמת כור כזה?

"המחסום העיקרי הוא העלות הגבוהה של הקמת מבנה כזה בתוך הקרקע, וייתכן בהחלט שגם בעתיד בדיקות כדאיות כלכלית יביאו לפסילת הרעיון. אבל אנחנו כבר הראינו שיש אפשרות לחסוך בעלויות. אחד מאמצעי החיסכון העיקריים הוא שמתחת לקרקע לא צריך את כיפת המגן שיש מסביב לכורים כיום ועלותה גבוהה. כמו כן אנחנו חוסכים הוצאות בשינוע וטיפול של פסולת גרעינית, וקיימת גם אפשרות של עיבוד הפסולת כך שאפשר יהיה להשתמש בה שוב להפעלת הכור. אמצעי החפירה הולכים ומשתכללים ויש אפשרות שהעלות של פעולות אלה תפחת. עוד צריך לזכור שכיום צריך לפרק כל כור המסיים את פעילותו, ואילו הכור הזה יוכל להישאר קבור מתחת לאדמה".

מה לגבי מידת העמידות של כור כזה ברעידת אדמה?

"גם בהיבט הזה אני מעריך שכורים תת קרקעיים יהיו בטוחים יותר, עקב תכונות שכבת הסלע בעומק הזה בעת רעידה. כמו כן, יש אפשרות למקם מערכות מים לקירור מתחת לקרקע כך שגם במקרה של אירוע גדול במיוחד, המערכת תוכל להמשיך ולתפקד".

עד כמה כור כזה יכול להיות רלבנטי לישראל?

"אני לא בקי בפרטים לגבי ישראל אבל אני חושב שאם יימצא כאן סלע מתאים, באזור שאין בו חשש לסיכון מי תהום, אפשר להקים כמה כורים כאלו שיוכלו לספק חשמל בכמות משמעותית של אלפי מגוואטים".

האם מה שקורה בימים אלו בפוקושימה יכול להגביר את העניין בכור תת קרקעי?

"בהחלט קיימת אפשרות שאנשים יגלו בזה יותר עניין. יש אמנם בתכנון דור חדש של כורים הנקראים דור 4, ואני מאד התרשמתי מהתכנון שלהם ואמצעי הבטיחות שיש בהם לעומת כורים קיימים. אבל צריך לזכור שגם כורים אלו שיהיו על פני השטח מתוכננים למתווה מסוים של אירועים. אם יקרה משהו שלא נלקח בחשבון בתכנון, אז אם זה קורה מתחת לקרקע, אתה נמצא במצב יותר טוב".



וס מיירס. 'בקליפורניה נבחנה הקמת כור תת קרקעי מבלי להקימו בפועל, והמסקנה היתה שהוא יוריד באופן משמעותי את הסיכונים'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו