בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משדרים ומצלמות יסייעו לשמור על ציפורי הנגב

תגובות

הקטה הסנגלית היא ציפור עדינה שאופיינית לאזור הנגב והערבה, ובהיותה דוגרת על הקרקע ורגישה לכל הפרעה סביבתית, מקפידים אנשי רשות הטבע והגנים לשמור ממנה מרחק. אולם בשבוע שעבר זכתה קבוצת קטות לתשומת לב מיוחדת, עת אנשי הרשות עקבו אחריה במיוחד במטרה ללכוד כמה מהן ולשחררן בחזרה כשהן מצוידות במשדר קטן שהוצמד לגופן.

הצבת המשדרים על הקטות - על ידי אקולוג הציפורים של הרשות, אוהד הצופה, והצפר פרנסיס ארגייל - הנעשית בשיתוף מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע היא חלק ממאמץ מתמשך של אנשי הרשות להתחקות אחר תנועותיהן. כך יכירו את התנהגותן ויבינו טוב יותר את הסיבות לצמצום במספריהן. בנגב מצויים כמה מינים של עופות הדוגרים על הקרקע, והקטה היא אחד מהם.

להצבת המשדרים על הקטות קדם ניסוי חדשני שנערך לפני כמה שבועות ובו הופעלו מגוון אמצעים כדי לעקוב אחר גורל הקנים המונחים על הקרקע. במסגרת ניסוי זה רכשו אנשי הרשות ביצי שלו המיועדות לאכילה והניחו אותן בתוך קני דמה שהכינו בעשרות אתרים בנגב. האתרים נבחרו לפי סוגי שטח שונים, משדות חקלאיים מעובדים ועד לשטחים טבעיים. זאת על מנת לנסות ולהבין מה עולה בגורל הקנים.

"הצבנו מצלמות ליד חלק מהקנים כדי לראות מה מתרחש בהם, והכנו שבילי טשטוש כדי שנוכל לזהות עקבות של בעלי חיים נוספים באזור", מספר אסף צוער, האקולוג של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "מה שמצאנו הוא שאחרי 25 ימים, תקופה דומה לתקופת הדגירה, רק 16% מהקנים שרדו" .

התיעוד המצולם וניתוח העקבות הראו שרבים מהקנים נפגעו מטריפה של בעלי חיים כמו עורבים ותנים. אחוז הישרדות גבוה יחסית היה דווקא בשדות חקלאיים נטושים. אחת הסיבות לכך היא כנראה העובדה שבשדות אלו היה פחות מזון לבעלי חיים כמו עורבים ולכן הם התרחקו מהם.

צוער מציין שמדובר במחקר ראשוני בלבד וייתכן שיש הסברים נוספים לאחוז ההישרדות הנמוך של הקנים, וכן איומים נוספים ובהם הרס שיטתי של בית הגידול המדברי כתוצאה מהפיכת שטחים נרחבים בנגב לשטחים חקלאיים. "סביר להניח שציפורים הדוגרות על הקרקע גם יודעות להסוות את הקנים יותר טוב מאתנו", הוסיף צוער. "אבל לעשות מחקר על קנים אמיתיים זה מאוד מסובך ודורש הרבה אמצעים וכוח אדם". עם זאת הנתונים שנאספו עד עכשיו גרמו לכך שאנשי הרשות שוקלים להפעיל אמצעים כמו גידור קנים כנגד טורפים. כמו כן הם שוקלים לפנות לחקלאים ולבקש מהם להקצות לתקופה מוגבלת שטחים שבהם לא יהיה עיבוד של השדות, ובהם יוכלו ציפורים להניח את ביציהן בבטחה יחסית.



ציפור מסוג קטה סנגלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו