בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסמרים שנמצאו בחפירה מעוררים סערה: האם היו אלה שננעצו בישו?

אחרי שהציג לעולם את קבר ישו, טוען העיתונאי שמחה יעקובוביץ' כי גילה את "מסמרי הצלב"

2תגובות

יער השלום הוא חורשה קטנה של אורנים בין שכונת אבו טור לבין טיילת ארמון הנציב בירושלים. מי שייסע בכביש שחוצה את החורשה יוכל להבחין בצינור ירוק המזדקר מן האדמה ומתנשא לגובה של כשני מטרים. הצינור הזה, אם להאמין לעיתונאי שמחה יעקובוביץ', הוא קצהו של סיפור בלשי-ארכיאולוגי בנוסח "צופן דה-וינצ'י". הצינור הוא העדות היחידה למערת קבורה שנחשפה במקרה בזמן סלילת הכביש ב-1990. בחפירות ההצלה במנהרה נתגלו שתי גלוסקמאות (תיבות חצובות מאבן שבהן הונחו עצמות המת, שנה לאחר המוות, על פי מנהגי הקבורה בסוף ימי בית שני). על אחת התיבות נחרט השם קיפא ועל השנייה יהוסף בר קיפא.

השם קיפא הוא נדיר בתקופת בית שני ולמעשה לא מוכר כלל מתוך ממצאים ארכיאולוגיים. לכן זיהו החוקרים את המקום כמערת הקבורה המשפחתית של קיפא, הכהן הגדול של ירושלים בימי ישו ואחד הגיבורים השליליים בכתבי הקודש הנוצריים. היה זה קיפא שהסגיר את ישו לידי המושל הרומי. דמותו, לצד יהודה איש קריות, היתה לסמל ליהודי הבוגדני, המתכחש לאמת ולמעשה הפכה לבסיס לאנטישמיות הנוצרית כולה".

מלבד הגלוסקמאות נמצאו במערה חפצים נוספים: מטבעות, בקבוק בושם, נר שמן עשוי חרס וגם שני מסמרים חלודים ומכופפים. המסמרים האלו, לטענת יעקובוביץ', הם לא פחות מאשר המסמרים המקוריים שננעצו בכפות ידיו או בפרקי ידיו של ישו כדי להצמידו אל הצלב. אם זה נכון, מדובר כמובן באטרקציה חסרת תקדים לנוצרים. אבל אם להאמין ליעקובוביץ' הרי שיש במסמרים האלו פוטנציאל למהפכה של ממש בכל הנוגע לתפישה שלנו את הנצרות הקדומה, את היהדות שמתוכה צמחה הנצרות ואת היחסים בין שתי הדתות. אלא שקודם לכל זה יש להאמין ליעקובוביץ' ורבים, בעיקר בקרב הארכיאולוגים, אינם מאמינים לו ורואים בו שרלטן.

יעקובוביץ', יהודי דתי חובש כיפה גדולה, הוא בעל מבטא אמריקאי קל שמתפוגג ככל שזעמו על הארכיאולוגים שמזלזלים בו גובר בתוכו. הוא יליד ישראל שחי שנים ארוכות בקנדה והתפרסם בזכות כמה סרטים תיעודיים שעשה, בין היתר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל סחר בנשים. על סרטיו זכה פעמיים בפרס אמי. לצופי ערוץ 8 הוא מוכר בזכות סדרת התעודה "הארכיאולוג העירום". לפני כארבע שנים פרסם יחד עם הבמאי ג'יימס קמרון ("אוואטר", "טיטניק") את סרטו "הקבר האבוד של ישו". הסרט מציג תזה שנויה במחלוקת שלפיה מערת קבורה שהתגלתה בארמון הנציב לפני 30 שנה היא למעשה אחוזת הקבר המקורית של ישו ובני משפחתו.

היום במסיבת עיתונאים בירושלים הוא מתכוון לעשות זאת שוב, הפעם סביב המסמרים של ישו, לקראת סרט חדש שהפיק בנושא בשם: "מסמרי הצלב". הטיעון העיקרי של יעקובוביץ' הוא שיש לחשוב מחדש על דמותו של קיפא. לטענתו ייתכן שקיפא שינה את דעתו על ישו לאחר הצליבה, ויורשיו מצאו לנכון לצרף אליו לקבר את המסמרים בדומה לחפצים אחרים שאמורים לסייע למת בעולם הבא. קיפא אף השתייך ליהודו-נוצרים - יהודים ששמרו על דתם אך ראו בישו משיח ועם זאת דחו את אלוהותו. רמזים לשינוי שעבר קיפא מוצא יעקובוביץ' למשל בסמלים מסתוריים שנחרטו על הגלוסקמה.

הארכיאולוגים של רשות העתיקות לא שוללים את האפשרות שקיפא, המוכר מהברית החדשה, אכן נקבר במערה המדוברת, אך מציינים שסביר גם להניח שזו מערה משפחתית ומדובר בגלוסקמאות של בני משפחה אחרים. הם גם מציינים שלמרות הפאר של הגלוסקמה, המערה פשוטה ולא אופיינית למערת קבורה של הכהן הגדול. את החפירה במקום ביצעו שניים מבכירי הארכיאולוגים, ד"ר צבי גרינהוט, כיום מנהל מעבדות רשות העתיקות, וד"ר רוני רייך, כיום יו"ר המועצה הארכיאולוגית - הגוף הארכיאולוגי הגבוה בארץ.

יעקובוביץ' מאשים, אם כי בזהירות, את השניים בהתעלמות מהממצא החשוב ביותר במערה - המסמרים. בעוד שאר החפצים שהיו במערה הועברו לשימור ואחסון במחסני רשות העתיקות והגלוסקמאות מוצגות לראווה במוזיאון ישראל, הרי שהמסמרים בקושי תועדו בחפירה ונעלמו לאחריה.

המסמרים עוברים בדיקה מיקרוסקופית

הארכיאולוגים מודים שהמסמרים, למרבה הצער, אבדו, אך מסבירים כי אין להם חשיבות יוצאת דופן וכי הם ממצאים שכיחים בחפירות מהתקופה הזו. על כך עונה יעקובוביץ' שאין דינו של מסמר שנמצא באתר בנייה כדין מסמר שנמצא בקברו של קיפא. "בוא נגיד שבעוד 2,000 שנה חופרים בברזיל מערת קבורה שכתוב עליה פלה אבל לא אומרים לאף אחד שמצאו גם כדורגל בתוך הקבר, כי בחפירות מהתקופה הזו מוצאים כל הזמן כדורי-רגל. אבל מצאתם את זה בארון קבורה של פלה ולא חשבתם שאולי זה חשוב?", שואל יעקובוביץ'.

אלא שעל פי מחקר שערכה פרופ' רחל חכלילי מאוניברסיטת תל אביב על מנהגי הקבורה בימי בית שני עולה שמסמרים אינם דבר נדיר במערות קבורה. יעקובוביץ' טוען שגם אם מסמרים נמצאו במערות קבורה, הם מעולם לא נמצאו בתוך הגלוסקמה, כמו שנמצאו אצל קיפא. ד"ר גרינהוט מציג בתגובה דו"ח חפירה ובו עדות על מסמר שנמצא בתוך גלוסקמה בהר הצופים.

הארכיאולוגים מסבירים שהמסמרים שימשו כנראה לחריטת השמות על גבי הגלוסקמה ולאחר מכן הושלכו, לכן אין להם כל חשיבות. "מדובר בבני אדם", עונה על כך יעקובוביץ', "בני אדם כמונו. עכשיו תאר לעצמך בן קובר את אביו, חוזר אחרי שנה ולוקח עם הידיים שלו, רועד, את העצמות ובסוף הוא חורט את השם באהבה ואז הוא לוקח את המסמר וזורק אותו בתוך הארון יחד עם העצמות? זה נראה לך הגיוני?".

פרופ' חכלילי מסכימה שייתכן שלמסמרים במערות הקבורה, כמו לחפצים אחרים, היה ערך רוחני. אך היא גם מזכירה שבמערות שרר "חושך מצרים", "ואז בני המשפחה לא ראו הרבה כשהיו צריכים ללקט את העצמות, אז מדי פעם יכול להיכנס גם משהו אחר".

כדי לחזק את התזה שלו בדבר חשיבותם של המסמרים, פונה יעקובוביץ' לגמרא. במסכת שבת בתלמוד הבבלי מופיע האיסור להשתמש בשלושה חפצים לשם רפואה: "בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב". כמו איסורים אחרים בגמרא ברור שהוא נועד לעקור מנהג קיים, כלומר שמסמרי הצליבה אכן שימשו כקמעות מקובלים. בזמן מותו של קיפא טוען יעקובוביץ', היה אירוע צליבתו של ישו כבר אירוע בעל חשיבות גדולה בחייו של הכהן הגדול ולכן סביר שהוא ייחס חשיבות למסמרים שבעזרתם הוא נצלב.

בסיומו של המסע הקולנועי מוצא יעקובוביץ זוג מסמרים באוספים האנתרופולוגיים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. שם גם שמורה העדות הארכיאולוגית היחידה למנהגי הצליבה - עצם עקב ובה נעוץ מסמר גדול, שנמצאה ב-68' בחפירה בירושלים. כאן נפתחת תעלומה נוספת - האם אלו המסמרים ממערת קיפא. לגרינהוט אין ספק שלא, "אני מודה שהם אבדו לצערי הרב, אבל אני זוכר שהם היו בקופסאות ממוספרות. לא יכול להיות שהם הגיעו לת"א ללא מספור. כל הסרט מבוסס על דברים שלא נמצאו", הוא אומר. יעקובוביץ' מראה באמצעות בדיקה מיקרוסקופית ובהסתמך על זיכרונו של פרופ' ישראל הרשקוביץ, מהחוג לאנטומיה באוניברסיטת ת"א, כי אלו המסמרים המדוברים.

"המסמר שהוביל לאושוויץ"

כאן עולה שאלה נוספת: אם אכן אלו המסמרים איך ומדוע התגלגלו למקומם הנוכחי? הרי אם לארכיאולוגים לא היה ספק שמדובר במסמרים פשוטים מדוע הם נשלחו למעבדה המתמחה בעצמות אדם? "בקבוק הזכוכית שנמצא מועבר לאדם המתאים ברשות העתיקות, המטבע הולך למומחה למטבעות ורק המסמרים מגיעים לאדם שמתמחה בצליבה? למה?", שואל יעקובוביץ'. על כך אין לאיש תשובה.

"מאשימים אותי שאני לא ארכיאולוג. אני מודה, אני לא ארכיאולוג. אני עיתונאי שמשתמש בכלים של עיתונאי כדי לבחון ולבקר", עונה יעקובוביץ' למבקריו, "ברור שהם ינסו להגן על עצמם, אחרי שהם לא הבינו שהם מצאו את הכדור של פלה. אני לא חושב שהם לא ארכיאולוגים טובים, הם מצוינים. אבל לדעתי יש לישראלים חסימה פסיכולוגית בכל הנוגע לנצרות. מצאת את הקבר של זה שעליו בנו 2,000 שנות אנטישמיות ולא הסתכלת על כל הדברים? המסמר הזה הרי הוביל בסופו של דבר לאושוויץ".

"פרי הדמיון"

"התקשורת עוסקת תמיד בדברים המיוחדים, אבל 99.99 אחוז מהארכיאולוגיה זו שגרה משעממת. העולם לא בנוי רק ממלכים, מורדים ונצלבים. אותי מעניינת הוספת ידע על ימי קדם וזה לא מוסיף לנו כלום", אומר ארכיאולוג בכיר. "במלוא הכנות", אומר פרופ' הרשקוביץ שבמעבדתו מוחזקים המסמרים, "אני מכיר עשרות מקרים שאמרו שזה בלתי אפשרי. לפני שהמטוס הראשון המריא מדענים אמרו שאין סיכוי שזה יקרה כי הוא עשוי מברזל שכבד מהאוויר. נכון להיום אין הוכחה שהם המסמרים של ישו ואין הוכחה שהם לא. כל אחד צריך לשפוט בעצמו האם הסרט שכנע אותו או שלא. זו לא שאלה מדעית".

תגובת רשות העתיקות: מערת הקבורה מימי בית שני התגלתה בשנת 1990 במדרון הצפוני של רכס ארמון הנציב בעבודות בנייה. באתר נערכה חפירת הצלה קצרה בניהולו של ד"ר צבי גרינהוט ובה תועדו הממצאים. לאחר החפירה אושר המשך הבנייה בשטח, כמקובל במקרים כאלו, מאחר שמדובר במערה פשוטה האופיינית לקבורה היהודית בימי בית שני, שכמותה התגלו מאות רבות של מערות סביב ירושלים.

האפשרות שמדובר בקברו של יהוסף בר קיפא הכהן הגדול, העולה מזהות השמות, הועלתה בדיונים אך מעולם לא הוכחה באופן חד-משמעי, ולכן אין להתייחס אליה כעובדה מוגמרת, כפי שמוצג בסרט (כך למשל, לא יעלה על הדעת שכל מצבת קבורה שעליה מופיע השם משה דיין, שכידוע נפוץ במקומותינו, תשויך לאותה אישיות שנכנסה אל ספרי ההיסטוריה).

המסמרים שהפכו למוקד הדיון בסרט הם ממצא שכיח במערות קבורה בתקופה זו. לגרסה שעל פיה יש למסמרים כאלו משמעות אחרת אין כל תימוכין והיא פרי הדמיון. אין ספק שהבמאי המוכשר שמחה יעקובוביץ' יצר סרט מעניין שבמרכזו ממצא ארכיאולוגי אמיתי, אך לפרשנות המוצגת בו אין כל אחיזה בממצא או במחקר הארכיאולוגי.



יעקובוביץ' עם אחד המסמרים. ''מאשימים אותי שאני לא ארכיאולוג. אני מודה, אני לא ארכיאולוג. אני עיתונאי''


הגלוסקמה שעליה הופיע שמו של הכהן הגדול קיפא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו