בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הירוקים מציגים: הרשויות הכי סביבתיות בישראל

הערים הבולטות בביצועיהן הן המבוססות כלכלית

תגובות

טיפול בפסולת עירונית, שימור שטחים פתוחים וחיסכון באנרגיה הם נושאים שעד לאחרונה זכו להתעלמות מהרשויות המקומיות בישראל. אולם מדד חדש להערכת המצב הסביבתי ברשויות שפורסם אתמול, חושף כי חל שינוי ביחס של הרשויות שהפסיקו להתעלם מהבעיות הסביבתיות והחלו לטפל בחלקן, אולם לפניהן עוד דרך ארוכה.

מהמדד - שפרסמו אתמול מרכז השל למנהיגות סביבתית וארגון הגג של הירוקים, "חיים וסביבה" - עולה כי הערים הבולטות בביצועים סביבתיים בעלי מגמה חיובית הן ערים בעלות יכולת כלכלית כמו תל אביב, מודיעין וכפר סבא. את המדד החדש מרכיבים עשרה היבטים בפעילות הרשויות כמו חיסכון באנרגיה ומים, מיחזור פסולת, שימור שטחים פתוחים וטיפוח חינוך סביבתי. כל תחום דורג על פי רמות שונות של איכות ההישגים והוענק ניקוד לביצועי הרשויות.

בתחום הטיפול בפסולת ומיחזורה כפר סבא ומודיעין הן הרשויות הבולטות, מאחר שהן כבר יישמו באופן מלא תוכנית ראשונית להפרדת פסולת למרכיבים יבשים ורטובים בשני פחים, לשם העברתה למיחזור. לעומת זאת, בערים כמו אילת, ראשון לציון ורחובות עוד אין תוכניות כאלו. בתל אביב החלה לפעול תוכנית ראשונית להפרדת הפסולת. יש לציין שעל פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, באחרונה הגישו עשרות רשויות מקומיות בקשות לסיוע לקידום פרויקטים להפרדה ומיחזור פסולת, בעלות יותר מארבע מאות מיליון שקלים. זאת בשעה שלרשות המשרד עומד בינתיים תקציב של כמאתיים מליון שקלים בלבד.

בתחום פיתוח תשתיות תחבורה סביבתיות ונגישות כמו שבילי אופניים ורכבות קלות, זוכה תל אביב לציון המרבי בזכות פיתוח מערכת שבילי אופניים קיימת, והתכנון להרחבה נוספת של מערכת השבילים. עם זאת, צוין במדד כי ישנם פרויקטים שעומדים על סף מימוש, ובהם הרכבת הקלה בירושלים והמטרונית (אוטובוס רב קיבולת) בחיפה. התמונה הכללית שעולה מהנתונים היא שאין כיום ולו עיר אחת בישראל, שבה קיימת מערכת תחבורה ציבורית ושבילי אופניים, ברמה דומה לזו הקיימת במדינות אירופה.

המדד המפתיע ביותר הוא צריכת המים לשימושים עירוניים כמו גינון ציבורי ושימוש במים במוסדות ציבור, חינוך וספורט. התגלה כי המוניטין הבזבזני שיצא לרשויות המקומיות בתחום זה אינו מוצדק, ורובן הצליחו לחסוך כמות גדולה של מים, במידה רבה הודות למכסה שקבעה להן רשות המים. ההישגים המרשימים ביותר הם של בת ים וכפר סבא שהצליחו לחסוך קרוב ל-40% בצריכת המים העירונית בין השנים 2008 ו-2009. לעומת זאת הערים אשדוד ומודיעין כשלו במשימה זו ועל פי נתוני המדד, צריכת המים בהן הוסיפה לעלות בתקופה זו.

גם בתחום שימור שטחים פתוחים חלה התקדמות, והדוגמאות הבולטות הן שיקום מדרון החוף ביפו שהיה אתר פסולת והפיכתו לפארק, והקמת רשת של גינות קהילתיות בירושלים. המדד הסביבתיבדק את מספר העצים בשטחים ציבוריים ביחס למספר התושבים, ומתברר שהערים מרובות העצים הן רעננה, חיפה ותל אביב, שבה יש עץ לכל ארבעה תושבים. לעומת זאת בירושלים יש עץ לכל 7.4 תושבים, ובאשדוד עץ אחד בלבד לכל 14 תושבים.

למרות ההתקדמות בתחומים מסוימים, מציינים הגופים שהכינו את המדד שלרוב העיריות אין עדיין תוכנית כוללת לשיפור המצב הסביבתי, ומנגנוני שיתוף הציבור הם עדיין אקראיים ומצומצמים. קיים מחסור בנתונים כמו פריסת השטחים הפתוחים, והעיריות אינן משתמשות באמצעים כמו רכישת מוצרים ירוקים או העברת צי התחבורה העירוני לכלי רכב ידידותיים יותר לסביבה.



חיפה


תל-אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו