בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת משרד הפנים מגלה כי בישראל יש די שטחי בנייה ל-20 השנים הקרובות

השבוע יוצגו הנתונים ובהם בשורה משמחת לארגונים הירוקים: בשנים הקרובות ייפתחו פארקים חדשים בסמיכות לערים הגדולות

תגובות

בישראל יש די עתודות קרקע מאושרות לבנייה המספיקות עד שנת 2020 ואף עשור מאוחר יותר, ואין צורך לאשר לבנייה עתודות קרקע נוספות. כך עולה מבדיקות שערך משרד הפנים במסגרת מעקב אחר יישום תמ"א 35, תוכנית המתאר הקובעת את יעדי הבנייה בישראל. המשמעות היא שניתן לשמור על שטחים לא מועטים ירוקים ושבשנים הקרובות אף צפויים לקום כמה פארקים חדשים. עוד התברר בבדיקה, כי פעמים רבות הקשיים במימושן של תוכניות בנייה נובעים דווקא מהעדפת יזמי הנדל"ן לחכות לעליית ערכו של השטח במקום לבנות על קרקע שהוקצתה.

בבדיקה התברר, שבשנים האחרונות הצליחה מדיניות התכנון הארצית שגיבש משרד הפנים להשיג את היעד של ציפוף הבנייה באזורים העירוניים תוך הימנעות מבנייה בשטחים פתוחים. מחרתיים יוצגו הממצאים האחרונים של עבודת צוות המעקב של יישום תמ"א 35, בוועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

צוות המעקב בראשות המתכננים מוטי קפלן, ירון טוראל וארי כהן, ניתח את מגמות הבנייה בישראל בשנים 1998-2007, וגיבש לפי מגמות אלה הערכה לגבי צורכי הבנייה לעוד עשור ואף שני עשורים. על פי הנתונים שהם אספו, בתקופה זו גדל השטח הבנוי בישראל בהיקף של 80 קילומטרים רבועים (שטח גדול במחצית משטחה של תל אביב שהוא כ-55 אלף ק"מ רבועים), ורוב הבנייה התמקדה ביישובים עירוניים או צמוד להם.

כיום נותרו 410 קילומטרים רבועים של עתודות קרקע מאושרות לבנייה. הערכת הצוות היא שעד שנת 2020 ינוצלו רק 30% משטחים אלו, זאת גם אם לוקחים בחשבון שרק חלק מהשטחים מתאים לבנייה בגלל מגבלות שונות כמו קשיים טופוגרפיים.

משמעות הדבר, על פי הצוות, היא שיש עתודות קרקע מאושרות לבנייה המספיקות גם עד שנת 2030 ואף מעבר לכך. אחד הממצאים של הצוות הוא שחסמים למימוש תוכניות בנייה לא נובעים מבירוקרטיה בוועדות תכנון כפי שנטען לאחרונה במשרד ראש הממשלה. חסמים אלו נובעים דווקא מגורמים כמו חברות נדל"ן המרכזות עתודות קרקע מבלי לבנות וממתינות לעלייה במחירי הדירות. גורם נוסף הוא מחלוקות בין משרדי ממשלה המעכבות ביצוע תוכניות של מתקני תשתית חיוניים, כמו כבישים ומערכות הובלה וטיהור שפכים. ללא הקמת מתקנים כאלו לא ניתן לאשר באזורים מסוימים את הביצוע של תוכניות בנייה למגורים.

תמ"א 35 קבעה שרוב הבנייה בישראל תתרכז ב-43 מוקדים עירוניים (המכונים מרקמים) המשתרעים על 9% משטח המדינה, שהם כשני מיליון דונמים. את השטחים במרקמים אלו חילקו לשלושה שטחים שווים - האחד כבר בנוי, השני מיועד לבנייה ואילו השלישי מיועד להישאר שטח פתוח: חלקו חקלאי וחלקו האחר מיועד לשימושים כמו פארקים ואזורי תיירות. במוקדים עירוניים אלו יגורו 90% מאוכלוסיית המדינה, ורובה המכריע נכלל בארבעת המטרופולינים של ישראל: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. תוכנית המתאר קבעה את צפיפות הבנייה המותרת לכל יישוב ויישוב בישראל. מבדיקת צוות המעקב עולה שהרחבת הבנייה במרקמים העירוניים לא הביאה לפגיעה משמעותית בשטחי החקלאות הסמוכים להם או ביישובים חקלאיים הצמודים להם. בכך נדחו טענות של מועצות אזוריות שקיימת סכנה שהאזורים העירוניים יתפשטו אל תוך שטחים חקלאיים ויביאו לפגיעה בשטחים אלו ובישובים הסמוכים להם.

התברר שערים רבות הצליחו לצופף מאד את הבנייה, בין השאר באמצעות בנייה לגובה, הרבה מעבר לתחזיות שהיו בעבר. צוות המומחים ממליץ לאפשר לצופף עוד יותר את הבנייה בערים, מעבר למה שהוצע בתוכנית המתאר. השטחים הפתוחים שלא ינוצלו לבנייה במרקמים יוכלו לשמש פארקים, בין השאר, ובכך לשפר את איכות החיים בערים ולמשוך אליהן עוד תושבים. בהתייחסו לעתודות קרקע נוספות שעדיין אינן מיועדות לבנייה, ציין הצוות: "השטחים האמורים יישמרו ככל הניתן כמרחב פתוח, הכולל שימושי חקלאות טבע ופנאי. תפקידי השטח במרקם העירוני נועדו בין השאר לשמש לרווחתם של תושבי העיר ושיקולים אלה יעמדו ביסוד תכנונם".

כיום כבר מקודמות תוכניות להקמת כמה פארקים מטרופוליניים גדולים. הגדול שבהם הוא פארק אריאל שרון בדרום תל אביב, שבו סוכלו תוכניות בנייה גדולות. בחיפה אמור לקום פארק מטרופוליני גדול בסביבות נחל קישון, ובאזור באר שבע יוקם פארק ליד נחל באר שבע בדרום העיר. בירושלים הושגה הצלחה בשימור פארק עירוני בעמק הצבאים בדרום העיר. עוד מקדמת העירייה הקמת שני פארקים מטרופולינים ממערב לעיר.

צוות המעקב של תמ"א 35 מצא שלא כל יעדי התוכנית אכן התממשו והכשלונות הבולטים הם בעיקר ביישובי הפריפריה וביישובים ערביים ודרוזיים. בקשר ליישובי פריפריה כמו ירוחם, דימונה, קרית שמונה ומצפה רמון, מציין הצוות שעיקר הביקוש בהם הוא לבתים צמודי קרקע ולכן הוא מציע לאפשר צפיפות בנייה נמוכה יותר, כדי למשוך יותר תושבים.

לגבי היישובים הערביים והדרוזיים קבעה תוכנית המתאר שיש לעבור בהם לבנייה צפופה יותר כדי לנצל טוב יותר את הקרקע. אולם צוות המעקב מצא שגישה זו נחלה כשלון. "הכוונה לצופף את הבנייה ביישובים הדרוזיים ולהקצות מגרשים משותפים נתקלת בסירוב והעדר ביקוש מצד האוכלוסייה", מציין הצוות. גם לגבי יישובים ערביים מצוין כי נערכו כמה ניסיונות לשווק קרקע לבנייה קבלנית (בניגוד לבית שמוקם בנפרד על ידי כל משפחה כיום), אך ללא הצלחה, למעט בעיר נצרת.

לאור ממצאים אלו טוען צוות המעקב שיש לתת הקלות בדרישות צפיפות הבנייה גם במגזרי המיעוטים. לטענתו יתרחש ביישובים אלו תהליך הדרגתי של הצטופפות שיביא לכך שהם יעמדו בסופו של דבר בדרישות שקבעה תוכנית המתאר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו