בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רובוט-תמנון, יש חיה כזאת?

רובוט דמוי תמנון שמסייע בחילוץ והצלה ובניתוחים מורכבים נשמע רעיון מופרך? לא בעבור מדענים אירופאים שהשיגו תקציב של עשרה מיליון יורו לצורך המיזם

תגובות

מדענים באיחוד האירופי מבקשים לפתח רובוט גמיש דמוי-תמנון, שעשוי לשמש כאמצעי חילוץ והצלה וככלי עזר בניתוחים. האירופאים משקיעים עשרה מיליון יורו יחד עם שבעה מוסדות מחקר ב-"Octopus Project", הכינוי שניתן למיזם שהוקם כדי לנסות להבין כיצד מניע היצור חסר החוליות את שמונת גפיו, וכיצד ניתן להנדס תנועה כזו, שכוללת אינספור דרגות חופש בהשוואה לזרועות המוכרות לנו.

שתיים מקבוצות המחקר במיזם נמצאות בישראל - האחת במכון ויצמן למדע והשנייה באוניברסיטה העברית. כעת, מפרסמים המדענים בגבעת רם, המעורבים בצד הביולוגי של המחקר, ממצאים חדשים על יכולת השליטה של תמנונים בזרועותיהם.

במחקר, שנערך על ידי פרופ' בנימין הוכנר, ד"ר מיכאל קובה ותלמידת המחקר תמר גוטניק מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, נמצא כי למרות העדר שלד קשיח בגופם, התמנונים יכולים לשלוט בתנועה של זרוע יחידה באופן מדויק יחסית כאשר זו נמצאת בשדה הראייה שלהם ? תופעה שלא היתה ידועה עד כה. המחקר מאתגר השערה מקובלת של חוקרי תמנונים לפיה, למערכת העצבים המרכזית של היצורים הימיים שליטה מוגבלת מאוד בזרועותיהם ומידע מוגבל באשר למיקומם במרחב.

התמנון אלבין ב' מלפף את זרועותיו סביב ה"מבוך" ששימש בניסוי של החוקרים באוניברסיטה העברית. תצלום: תמר גוטניק

החוקרים בחנו את יכולת השליטה של תמנונים בזרועותיהם על ידי הצבת "מבוך" פלסטיק שקוף בתוך אקווריום, שבתוכו מזון. התמנונים נדרשו להכניס זרוע אחת לצינור שאליו מחוברים שלושה תאים, ולבחור בתא שבו נמצא המזון. כדי להכניס את הזרוע לתא זה נדרשה מניפולציה לעקיפת ה"מבוך". לדברי גוטניק, שישה מתוך שבעה תמנונים הצליחו ללמוד כיצד להכניס את הזרוע לתוך התא הנכון ואף לחזור על הפעולה פעם נוספת. ממצאי המחקר פורסמו באחרונה בכתב העת Current Biology.

"הזרוע של התמנון כל כך גמישה שקשה להאמין שהתמנון יודע בדיוק מה קורה בכל נקודה לאורכה", אומר פרופ' הוכנר. עד כה, החוקרים מצאו שתמנונים משתמשים בזרועותיהם כדי לבצע פעולות כמו הושטה או הבאת אוכל אל הפה באמצעות צמצום דרגות החופש של תנועתן, כמו קיפול אחד או שניים של הזרוע. לדברי גוטניק, "השליטה של התמנון על זרועותיו היא לא שליטה כמו שיש לבני אדם על ידיהם, שיכולות לעשות דברים מסובכים".

התמנון מסוגל לבצע סוג אחר של תנועות שהינן "מעודנות" יותר, כמו למשל סריקה אחר מזון, אבל אלה מבוקרות בעיקר על ידי מערכת העצבים המפותחת בזרועות עצמן. "רוב מערכת העצבים של התמנון נמצאת בפריפריה ויש לו הרבה רפלקסים מקומיים", מסבירה גוטניק.

החידוש במחקר הנוכחי הוא שהחוקרים הצליחו להדגים פעולה מורכבת יחסית של זרוע אחת שמבוקרת על ידי ראייה, כלומר באמצעות מערכת העצבים המרכזית. לדברי הוכנר, "הבנת הדרך שבה שולט תמנון בזרועותיו וכמה שליטה יש לו עליהן, מהווה את הבסיס לעיצוב בקרת התנועה של רובוט חסר שלד קשיח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו