בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעשיית הפחמים בגדה מזהמת את האוויר עד חדרה

פחמי המנגל שצורכים ישראלים בחגים וביום העצמאות מפרנסת מאות מפחמות פלסטיניות, שמייצרות עשן החשוד כמכיל חומרים מסרטנים ברמות גבוהות

2תגובות

"הזיהום ממרר את חיינו ופוגע בבריאות של בני, ואם זה לא יטופל, אני שוקל לעזוב את המקום עם משפחתי", אומר אודי רזמוביץ מקיבוץ מצר על השפעת זיהום האוויר המתמשך שתושבי קיבוץ מצר חשופים לו, מהעשן המגיע מעשרות מפחמות פלסטיניות מעבר לקו הירוק.

זה יותר משנה נאבקים תושבי יישובים שמדרום לוואדי ערה, ובהם קיבוץ מצר, במפגעי עשן שמקורם בעשרות רבות של מפחמות. ממזרח ליישובים מצפה אילן וחריש פועלות, לפי נתוני המינהל האזרחי, 400 מפחמות המייצרות מדי חודש 1,600 טונות פחם - המקור העיקרי לפחמי מנגל בישראל. שיא הפעילות שלהן הוא בסביבות יום העצמאות. מקור 90% מהעץ בישראל, מחקלאים שעוקרים מטעים ישנים של אבוקדו ופרדסים.

בדיקות איכות האוויר שעשו בחודשים האחרונים גורמים במשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאיכות סביבה שרון-כרמל, מוכיחות שהבעיה של עשן המפחמות לא רק נמשכת אלא מתפשטת עד אזור חדרה.

בבדיקה שעשה המשרד להגנת הסביבה, לפני כמה חודשים, נמדדו באזור רמות גבוהות של חלקיקי זיהום, היכולים לחדור למערכת הנשימה, וריכוזים גבוהים של חומרים מסרטנים. הערכת גורמי המקצוע במשרד היתה שיש סבירות גבוהה שמקור הזיהום במפחמות. באזור פועלות גם מזבלות בלתי חוקיות שנשרפת בהן פסולת לעתים קרובות, וגם מהן נפלט זיהום.

"יש פה ריחות בלתי נסבלים של עשן, בעיקר בשעות הלילה", סיפר השבוע רזמוביץ, בהתייחסו לשגרת החיים בקיבוץ מצר. "מי שנפגע הם בין השאר ילדים ובהם בני. מדובר בהתקפי קוצר נשימה. בני לא היה בקיבוץ לפרק זמן של שבוע וכאשר חזר, מיד היה לו התקף קוצר נשימה. אני קמתי יום אחד בארבע וחצי בבוקר לצאת לעבודה, וכל הקיבוץ היה אפוף בריח כבד של עשן".

תדירות המפגעים תלויה בכיוון הרוחות. לדברי רזמוביץ, לפעמים יש הפסקות של כמה ימים, אבל המפגעים הקשים מורגשים בתדירות גבוהה. "אנחנו נאלצים לישון עם חלונות סגורים בגלל הריח, אבל העשן בכל זאת חודר לבתים. אי אפשר להשאיר את הכביסה בחוץ כי היא תספוג את הריח".

תלונות על מטרדי זיהום וריח הגיעו גם מחדרה ופרדס חנה. בתגובה עשו אנשי איגוד ערים לאיכות סביבה שרון-כרמל מעקב אחר מקור הזיהום. הם מעריכים שגם תושבי חדרה הנמצאים במרחק אווירי של יותר מעשרה קילומטרים מהמפחמות נחשפים לזיהום.

בימים אלו מקדם משרד השיכון תוכנית להקמת עיר חרדית גדולה, צמודה ליישוב הקיים חריש, השוכן קילומטרים ספורים מהקו הירוק. מדובר בעשרות אלפי תושבים שיתגוררו בשטח החשוף היום למפגעים הקשים ביותר של זיהום אוויר.

תושבי האזור מודעים לכך שפעילות המפחמות מספקת פרנסה לפלסטינים. דרישתם העיקרית היא לשנות את אופן פעולת המפחמות, כך שיצוידו באמצעים מתאימים להפחתת הזיהום. התושבים מציינים שהפלסטינים עצמם נפגעים קשה עוד יותר מהזיהום, בגלל קרבת יישוביהם למפחמות. הכתובת העיקרית לתלונותיהם היא המינהל האזרחי. לדבריהם, למרות הבטחות אנשי המינהל לטפל בבעיה לא חל עד עתה שינוי של ממש במצב.

לאורך הכביש ממעבר ריחן על הקו הירוק בצפון שומרון, לאורך עמק דותן ועד הכפר יעבד, המונה כ-7,000 תושבים, עומדות ערימות הפחם. בימי החגים ויום העצמאות, כשהן בשיא העבודה, מפיחים המפחמות ענן אפרפר סמיך הנישא מעל האזור. "אנחנו עובדים כאן כבר 20 שנה", אומר פאהד אבו-באכר, בעל מפחמה, "אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן, בין המינהל האזרחי למושל הפלסטיני בג'נין. בסך הכל רוצים להתפרנס".

מרבית המפחמות נמצאות בשטחי סי, בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לכאורה היה צריך להיות פשוט למינהל האזרחי לפעול לפי חוקי איכות הסביבה ולכבות את המפחמות. אבל במינהל, שמנסה לסייע בשיפור הכלכלה הפלסטינית, מודעים לכך שהפחם הוא מקור הכנסה מרכזי לתושבי יעבד.

"התעשייה הזאת קיימת כאן 50 שנה", אומר ראש מינהל התיאום והקישור (מת"ק) באזור ג'נין, סא"ל קמיל חאג'. "בשנים האחרונות זה התרחב והפך למקור הכנסה מרכזי יותר אפילו מהחקלאות". לפי הערכות המינהל, כ-1,200 מתושבי יעבד עובדים בייצור פחם.

ובכל זאת, לפני כמה שבועות מסר המינהל האזרחי צווי פינוי ל-19 בעלי מפחמות פלסטינים. אבל במינהל לא מתכוונים לאכוף את הצווים בימים הקרובים. בינתיים, בעקבות הצווים, הקימו בעלי המפחמות הפלסטינים איגוד בראשות קאיד אבו באכר. הוא מעיד על התשה בירוקרטית. "ניסינו לקבל מהמינהל רשיון עסק", הוא אומר, "אבל אומרים לנו שצריך רשיון בנייה. איזו בנייה, זאת חקלאות?".

במינהל אומרים שאם לא יתקדמו המגעים, הם יצטרכו בסופו של דבר להתחיל לפעול בעוד כמה שבועות נגד המפחמות. החשש העיקרי הוא שבעליהן יעבירו את העבודה לשטחי בי בגדה, שם אין לישראל שליטה ויכולת אכיפה. "המרחק לשם לא גדול", מסביר קצין במינהל, "והזיהום ימשיך להגיע ליישובי הסביבה ולעבור את הקו הירוק".

המצב הביטחוני והכלכלי השביר באזור מצריך טיפול זהיר. ראשי המינהל פנו למושל ג'נין והעניין הגיע, דרך ארגוני איכות סביבה אירופיים, גם ללשכת ראש הממשלה הפלסטיני סאלם פיאד. "צריך לנסות להגיע לפתרון משותף", אומר סא"ל חאג', שלדבריו קיבל תלונות על זיהום גם מישראלים וגם מפלסטינים.

במינהל מנסים גם לקדם פתרונות של "מפחמה ידידותית לסביבה", באמצעות מתקנים עם פילטרים שיכסו את הערימות וימנעו פליטת מזהמים. מתקן אחד כזה נמצא כעת בניסוי. לא בטוח שזה פתרון יעיל ושליצרני הפחם יהיה כדאי כלכלית לרכוש מתקנים כאלה.

בניסיון לצמצם את פעילות המפחמות, ניסו במינהל למנוע מעבר משאיות נושאות גזם מהקו הירוק, אבל היצרנים הצליחו למצוא אספקה חלופית מאזור טובאס בגדה. "ישראלים עדיין מביאים לנו עצים כדי שנהפוך אותם לפחמים", אומר אחד מבעלי המפחמות, "למרות המחסומים של הצבא". בינתיים, הם אומרים, יש להם גזם לעוד שלושה חודשי פעילות והם אינם חוששים להמשך האספקה.



מפחמה בצפון השומרון. לפי נתוני המינהל האזרחי, 400 מפחמות בגדה מייצרות 1,600 טונות פחמים בכל חודש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו