בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם למותגים יש השפעת פלצבו

מחקר ישראלי הראה שכאשר בני אדם מזהים מוצר כיוקרתי, הוא פועל טוב יותר

תגובות

מחקרים רבים, וגם אינטואיציה בריאה, מראים שהמותגים המיוחסים למוצרים משפיעים על ההערכה הסובייקטיבית של טיבם. כאשר משתתפי ניסוי טעמו למשל בשר שיוחס למותג נחשב, הם דירגו אותו כטעים יותר מאשר במקרים שבהם אותו מוצר הוצג כפחות יוקרתי.

על פי מחקר חדש של המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, ציפיותיהם של אנשים ממוצרים, בהתאם למותגיהם, אינן משפיעות רק על ההערכה הסובייקטיבית. מוביל הניסוי, ד"ר מוטי אמר מהקריה האקדמית אונו שערך את המחקר, בין היתר עם פרופ' מיה בר-הילל מהאוניברסיטה העברית, פרופ' זיו כרמון מבית הספר למינהל עסקים INSEAD ופרופ' חזי אופיר מהאוניברסיטה העברית, הראה כי הביצועים של מוצרים משתפרים - באופן שניתן למדידה אובייקטיבית - כאשר הם נחשבים למותגים יוקרתיים יותר.

בניסוי הראשון חילקו החוקרים ל-60 אנשים (גיל ממוצע: 26) משקפי שמש של מותג מוכר ונחשב, אך למחציתם הם הוצגו כמותג זול יותר. משתתפי הניסוי התבקשו לקרוא 84 מלים בקול רם וכמה שיותר מהר, כשמולם נורה מסנוורת. ככל שהצליחו לדייק בקריאת המלים, קיבלו המשתתפים יותר כסף. אלה שחשבו שקיבלו מותג פחות נחשב הצליחו פחות בניסוי: בממוצע, היו להם 12.2 טעויות לעומת 6.2 טעויות בממוצע בקרב חברי הקבוצה שהאמינו שקיבלו את המותג הנחשב.

בניסוי אחר חולקו ל-43 משתתפי ניסוי אוזניות מגן נגד רעש של חברה הידועה באיכות מוצריה בתחום. גם במקרה זה נאמר ל-21 מהמשתתפים שקיבלו אוזניות ממותג פחות נחשב. החוקרים השמיעו להם 62 מלים שהוקלטו על רקע רעש מאתר בנייה. אלה שידעו שהאוזניות הן של מותג מוכר שנחשב לאיכותי הצליחו לזהות יותר מלים בממוצע מאשר המשתתפים בקבוצה השנייה.

מחקר שלישי הגיע לתוצאות עם פערים דומים בין הקבוצות, אבל החוקרים לא הצליחו לשחזר את התוצאות הללו בביצועים שנוגעים לפעילות ספורטיבית.

לדברי עורך המחקר ד"ר מוטי אמר, ההסבר לפערים בין הקבוצות נוגע לתופעת הפלצבו המוכרת בעיקר מעולם הרפואה: "אחת התיאוריות שמסבירות את תופעת הפלצבו היא תיאוריית הציפיות: אתה מצפה שמשהו יקרה לאחר נטילת תרופה, ובעקבות זאת נוצרים במוח אנדורפינים, למשל, שגורמים לתופעה לקרות. גם מיתוג יוצר ציפיות ובתנאים מסוימים מפעיל את אותם המנגנונים שמייצרים את הפלצבו. פלצבו זה תחום מאוד רחב במדעי הרפואה, אבל רק בעשור האחרון התחילו לעשות ניסויים בפלצבו מחוץ לתחום הזה.

"עד היום בדקו רק את ההערכה הסובייקטיבית של המותג", אומר ד"ר אמר; "הבעיה היא שכאשר אתה מדווח, יכול להיות שיש פער בין הדיווח לחוויה שלך בפועל. אבל אם בודקים ביצועים בפועל כאשר נותנים למשתתפים מוטיבציה כספית לקרוא כל מלה במשקפי שמש עם ובלי מותג, זה נותן מדד אובייקטיבי".



מעצב האופנה קארל לגרפלד עם מלצרים הלבושים כמוהו, בפאריס. אלה שחשבו שקיבלו מותג פחות נחשב, הצליחו פחות בניסוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו