בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

50 שנה אחרי שהגבילו את רועי הצאן הבדואים התברר: הם מסייעים לטבע

מחקר חדש: רעיית הצאן, בין היתר בנגב המערבי, מסייעת לחיות בדיונות ומקטינה סכנה לשריפות

תגובות

אלפי מטיילים המגיעים מדי שנה ליערות ולחורשות של הקרן הקיימת ליד צומת לטרון חייבים תודה על מראות הנוף במקום למשפחתו של אברהים אל וקילי החיה בפינה מוצנעת באחת החורשות בפארק קנדה. הודות לעדר הכבשים של המשפחה מתבצע דילול שיטתי של הצמחייה באזור המקטין את סכנת השריפות ומווסת את התפתחות צמחי הבר.

עדרי הצאן של הבדואים נחשבו שנים רבות לאורחים לא רצויים בשמורות ויערות, על סמך הנחה בלתי מבוססת שהם הורסים את הצומח הטבעי. לפני 50 שנה אף חוקק חוק המגביל את רעיית העזים הבדואית באזורים רבים. כמו כן היו גורמים בממשלה שחששו ממצב שבו בעלי עדרים בדואים יהפכו את אזור הרעייה לשטח מגורי קבע. לאחרונה משתנה גישה זו, ולאחר שעדרים כמו זה של אברהים אל וקילי הוכיחו את יעילותם בדילול צומח בשטחי יער במבואות ירושלים, קוראים מדענים וגופי שמירת סביבה להחזיר רעיית עדרי צאן לאזורים נוספים ובהם הנגב והכרמל.

שלשום התפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" מחקר על השינויים בחולות הנגב המערבי, שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מכון הערבה ללימודי סביבה ואוניברסיטת בן גוריון. באזור זה נשמר האופי של דיונות חול נודדות במשך אלפי שנים הודות לרעיית צאן. כשיש פחות צומח, שכאמור נאכל על ידי הצאן, החולות הופכים פחות מיוצבים וכך יכולים להתקיים בהם בעלי חיים הייחודיים לדיונות (שמם פסמופילים - אוהבי חולות).

אולם קרוב ל-30 שנה נמנעת תנועת עדרים בדואים באזור וכתוצאה מכך הוא התכסה בצמחייה והחול בדיונות הפך ליציב. כיום פחות מעשרה אחוזים משטחי החולות נותרו בלתי מכוסים בשכבה של צומח.

החוקרים בדקו באמצעות מלכודות מיוחדות אילו מינים של בעלי חיים פרוקי רגליים (בעיקר חיפושיות) יש בקטעים שונים של הדיונות. הם מצאו שבאזורים מכוסי הצמחייה היו בעיקר מיני בעלי חיים האופייניים לאזורים אחרים בנגב ולא לחולות. לעומת זאת בשטחים שבהם היה כיסוי מועט יותר של צומח נמצאו מינים אופייניים לאזור שהתפתחו בהתאמה לתנאי חול נודד. החוקרים קובעים שבעלי החיים הייחודיים לאזור נמצאים בסכנה בגלל השינוי באופי החולות. "יש ליצור מערכת של ניהול השטח שתמנע את התייצבותן של חלק מהדיונות ותאפשר את קיומו של מגוון ביולוגי עשיר", נכתב בכתב העת. "פתרונות אפשריים לבעיות אלו הם הרחבה והארכה של דיונות פעילות שעדיין קיימות בעזרת כלים מכאניים, וכן הכנסת רעייה מבוקרת באופן מתמשך".

השבת רעיית עדרי צאן היא לדעת מומחים אמצעי חיוני גם להגנה על אזור הכרמל. ועדת מומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה הדנה בשיקום השטחים שנפגעו בשריפה הגדולה באזור, פרסמה לאחרונה את המלצותיה ובהן להכניס עדרי צאן לאזורים שונים ובעיקר לרצועות שבהן דילול הצומח באמצעות רעייה יביא ליצירת אזור חיץ שיעכב התפשטות שריפות.

באזור לטרון מנוקה שטח היערות והחורש משיחים וצמחים באופן שיטתי באמצעות העדר של משפחת אל וקילי שאותו מנהל אב המשפחה סאלמה, אביו של אברהים. הוא הגיע לרמלה לפני שנים רבות מצפון הנגב, אבל את רוב הזמן הוא מבלה עם עדר הכבשים בשולי הגבעות הצופות על מחלף לטרון. הוא הקים אוהל קטן שאליו צמוד לוח סולארי המספק לו חשמל ורועה את העדר על פי הנחיות אנשי הקרן הקיימת. "הכבשים אוכלים את כל הצמחים הנמוכים אבל לא נוגעים בצמחי בר, כמו רקפות או כלניות, כי הם לא מתאימים להם מבחינת מזון", מציין אל וקילי. "עזים אוכלות גם צמחים גבוהים יותר, אבל אני מעדיף את הכבשים כי יותר נוח לשלוט בהם וגם יותר קל למכור אותם". "לולא רעיית הכבשים, הצמחייה כאן היתה כמו בנזין בזמן שריפה", מוסיף עדו רסיס, עובד קק"ל. אל וקילי מסתייע בכמה כלבים המכוונים את תנועת העדר ובכלבים נוספים השומרים על הכבשים כשהם חוזרים לשטח המגודר בלילה מפני טורפים וגנבים. הוא מציין שמדובר בעבודה לא קלה, אבל אין לו כוונה לעזבה.

לדברי חנוך צורף, מנהל אזור הרי יהודה בקק"ל וחבר בוועדה לשיקום הכרמל, שינויים תרבותיים וקשיים כלכליים הפחיתו את העדרים והרועים, ולכן יש למצוא דרכים לעודד פעילות זו.



אל וקילי עם עדרו בפארק קנדה, אתמול. העדר מדלל את הצמחייה וכך מפחית את סכנת השריפות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו