בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | סטס מיסז'ניקוב, האחים עופר ישלמו על הנזקים בים המלח?

בפני השרים עומד האתגר הגדול של יישום ההחלטה לשיקום ים המלח, שאותה יש לבצע על פי תפישתם במימון של מפעלי ים המלח שידרשו לממן גם חלק מהקרן לפיתוח האזור

תגובות

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הציגו שלשום את החלופה העדיפה לדעתם, למניעת הצפת בתי המלון בחלקו הדרומי של ים המלח. החלופה מבוססת על קציר (איסוף) המלח שהצטבר בקרקעית הבריכה התעשייתית של מפעלי ים המלח שבסמוך לה נמצאים בתי המלון. בנוסף לכך הוחלט על הקמת קרן לפיתוח כל האזור. הצטברות המלח היא שמעלה את מפלס מי הבריכה ומאיימת להציף את בתי המלון. ההכרזה על הפתרון, כפי שהגדיר זאת מיסז'ניקוב, היא רק צעד ראשון במסע ארוך. כעת עומד בפני השרים האתגר הגדול של יישום ההחלטה שאותה יש לבצע על פי תפישתם במימון של מפעלי ים המלח שידרשו לממן גם חלק מהקרן לפיתוח האזור.

סטס מיסז'ניקוב, אתה סבור שתצליחו לגרום למפעלי ים המלח בבעלות האחים עופר לממן את עלות קציר המלח?

"מפעלי ים המלח כבר קיבלו את העיקרון שהם צריכים לשלם עבור הגנת בתי המלון והם כבר עשו זאת בשלב הביניים עד היום, ומימנו 40% מעלויות המיגון. האוצר מנהל איתם כיום משא ומתן ואני לא יכול להגיד כרגע אם הם ישלמו 80% או 90%. מה שברור הוא זה שככל שיושת עליהם סכום גדול יותר, המדינה תצטרך לשלם פחות, כולל לקרן לפיתוח האזור. אני רוצה להדגיש שהמפעלים הם לא אויב והם תורמים רבות לפיתוח האזור, ואין לי כוונה לפתוח עמם או עם כל גורם עסקי אחר במאבק. מצד שני, אם מדברים על פעולות לשיקום האזור, לא יכולות להיות פשרות. הם הרוויחו הון תועפות והם צריכים לנקות אחריהם את המלח שהצטבר".

יש שיטענו שכמו במקרה של ועדת ששינסקי, הממשלה שוב משנה הסכמים שחתמה עם יזמים, ובמקרה הזה דורשת מהם לממן עלויות שלא נדרשו מהם בעבר, ובכך מסכנת השקעות עתידיות באזור.

"זה שונה לגמרי מהמקרה של ששינסקי שבו אני התנגדתי להעלאת התמלוגים. במקרה של הגז הטבעי היזמים לקחו סיכון וייתכן שלא היו מוצאים כלום. עוד לפני שהם הפיקו משהו, קפצה המדינה והטילה עליהם מסים וזה היה פגום בעיני ולא נכון. במקרה של ים המלח המדינה היתה זו שהקימה בעבר את המפעלים. בטוח שהיא לא התכוונה לכך שמי שינהל אותם לא ינקה אחריו".

מה היה הגורם המכריע בהחלטה שלך לתמוך בקציר המלח ולפסול חלופות אחרות כמו העתקת חלק מבתי המלון והרחקתם מסכנת ההצפה?

"ידעתי כבר בשלב מוקדם שהקציר הוא הפתרון היחיד הנכון. אי אפשר לצפות שהביורוקרטיה שלנו תאפשר במהירות לתכנן הריסה והעתקה של בתי מלון, זה פשוט בלתי אפשרי. אני גם סירבתי להתייחס רק לחלופות שהוצעו לי ודרשתי לגבש פתרון משולב הכולל הקמת קרן ייעודית לפיתוח האזור, וזה דבר שיכול לעשות פלאים לאזור. קציר המלח ייתן תחושת ודאות לבעלי בתי המלון והקרן תסייע למשוך עוד יזמים".

מה היתה חשיבות השיקול של שמירת הסביבה בבחירת החלופה להגנת בתי המלון?

"זה שיחק תפקיד ואף היה דו"ח של מומחים שנערך על ידי החברה הממשלתית להגנות ים המלח שבו נבדקו ההשלכות הסביבתיות. אני אגיד יותר מזה, ההצטרפות של גלעד ארדן אלי בעניין זה קובעת עיקרון חשוב ותקדימי והוא שמעכשיו פיתוח כלכלי לא יכול להיות מנוגד לשיקול הסביבתי. זה נכון בים המלח ובכל האזורים בארץ".

מהי עמדתכם ביחס לתוכניות של מפעלי ים המלח להקים בריכה תעשייתית נוספת מצפון לאזור בתי המלון הנוכחי?

"אין לנו עמדה בעד או נגד. אם לאחר דיונים של כל הגורמים המעורבים בעניין יוחלט שיש להקים את הבריכה, אנחנו נבדוק אם ניתן לשלב ליד הבריכה הזאת פעילות תיירותית כי מדובר בעוד גוף מים בשטח".

בהנחה שהמדיניות שהצעתם תתממש - קציר המלח והשקעות קרן הפיתוח בתשתיות - איזה סוג של פיתוח תיירותי אתה צופה שיהיה באזור?

"הפיתוח התיירותי האחרון באזור היה ב-1985 כשהוקמו בתי המלון וניתן לאזור מעמד של אזור עדיפות לאומי וכסף לפיתוח הקרקע. מאז הופסקו המענקים, ים המלח לא באזור עדיפות לאומי ונשארנו עם בתי מלון ישנים. יזמים לא באים לאזור ואין בו אטרקציות תיירותיות. האזור נשאר שומם ומוזנח. הקרן שאנחנו הקמנו יכולה לפרוץ את המעגל הזה וביחד עם הכללת ים המלח כאזור עדיפות לאומי לגרום לכך שיבואו יזמים, לגרום ליצירת אטרקציות, פתיחת מוקדי מסחר ומסעדות. אנשים יוציאו כסף גם מחוץ לבתי המלון והתיירות לא תתבסס רק על תיירות מרפא".

האם לא תרמת להידרדרות תדמית האזור בכך שתיארת אותו בצורה כל כך קודרת במסיבת העיתונאים שקיימת עם ארדן?

"אחד הדברים הטובים שקרו בתקופה האחרונה הוא שהתפתח סביב ים המלח דיון ציבורי בגלל בעיית ההצפה, ואני אף משכתי קצת את החלטתי בעניין קציר המלח כדי שיתקיים דיון כזה. גם במקרה של אילת, אמרתי שזה מקום משעמם וזה עורר דיון ציבורי וכיום אנחנו משקיעים במקום. התבטאתי בחריפות בעניין ים המלח, אבל עשיתי זאת מתוך כאב למצב התיירות כיום. אבל אני פועל בעניין ואני חושב שהפתרון שהצענו יוכל לשנות את המצב".

מהי מדיניות תכנון התיירות של ישראל בצפון ים המלח, שטח הנמצא מעבר לקו הירוק ולא בריבונות ישראל?

"אנחנו נזהרים מאוד בפעולות הבנייה שם ומשתדלים לא לשנות את המצב בשטח. אין שם בתי מלון ותשתיות תיירותיות על אף שמדובר באזור שבו יש חופים מדהימים ששמרו על האופי הפראי שלהם. כואב לי הלב שאנחנו לא יכולים לפתח שם, אבל למרות שאני לא מאמין בסיכויי ההצלחה של משא ומתן על שלום, אני לא אקבע שם עובדות שיכולות לפגוע בסיכוי הקלוש שהמשא ומתן המדיני כן יצליח".



סטס מיסז'ניקוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו