בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלוויין שגילה את הפירמידות האבודות

חוקרים אמריקאים השתמשו באור אינפרה-אדום לאיתור ממצאים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים

תגובות

17 פירמידות, מאות קברים ואלפי אתרים עתיקים לא מוכרים במצרים הם חלק מהממצאים החדשים שתצלומי לוויין מצביעים על קיומם, כך מדווח הבי-בי-סי. האגיפטולוגית האמריקאית, שרה פרקאק מאוניברסיטת אלבמה בבירמינגהאם, שעומדת בראש המחקר, איששה עד כה חלק מהממצאים החדשים, בהן שתיים מהפירמידות לאחר שערכה בדיקות בשטח. בסוף החודש צפוי הבי-בי-סי לשדר תוכנית על האתרים העתיקים שמצאו באמצעות הלוויין, ועל תהליך אימות התגליות בשטח. הלוויין שבאמצעותו התגלו האתרים מקיף את כדור הארץ בגובה 700 קילומטר מעל פני הקרקע, ומצלמותיו יכולות לזהות עצמים ברזולוציה גבוהה ביותר באורך גל אינפרה-אדום המאפשר להבדיל בין חומרים שונים באתרים ולהקל על זיהוים.

"השימוש בלוויינים מעניין וחדיש יחסית באגיפטולוגיה (חקר מצרים העתיקה)", אומרת האגיפטולוגית ד"ר ארלט דוד מאוניברסיטה העברית. "לאחרונה מקבל השימוש בלוויינים תאוצה בעקבות המחקר של פרקאק, ואנו מסתמכים יותר ויותר על שיטה זו". לדבריה, פרקאק מצליחה לראות דברים שלא רואים בשטח. היא מאתרת אתרים וקברים שפשוט לא רואים כשנמצאים במקום. אחרי שהיא בודקת את התצלומים היא יורדת לאתרים, בודקת למשל את הקרמיקה וממצאים אחרים ומגלה תגליות מעניינות כמו יישובים שאבדו לגמרי.

פרקאק סיפרה לבי-בי-סי על תהליך אישוש הממצאים בשטח. בטאניס שבצפון-מזרח הדלתא, למשל, העריכה על פי תצלומי לוויין שיימצא במקום בית עתיק, ואכן התגלה בית בן 3,000 שנה. "תוואי המבנה תאם את תמונת הלוויין באופן כמעט מושלם. זה היה תיקוף אמיתי של הטכנולוגיה", אמרה. "כל ארכיאולוג חולם לחשוף פירמידה", הוסיפה.

כבר בתחילת העשור הקודם רתמה פרקאק לשירות חפירותיה את השימוש בלוויינים שבמסגרתו חשפה 44 אתרים שונים באזור הדלתא. היישובים שגילתה שפכו אור חדש על אירועים דרמטיים בסוף תקופת הממלכה הקדומה, בין 2300 ל-2000 לפנה"ס. "פרקאק עשתה עבודה נפלאה בחקר התקופה הזו", אומרת ד"ר דוד. "עדיין ישנה תעלומה בנוגע למה שקרה בסוף הממלכה הקדומה. היתה אז תקופת שפל, ובכתבים שכנראה קשורים לתקופה מתואר מצב של תוהו ובוהו ורעב. אנו לא יודעים אם זה מוטיב ספרותי או משהו שבאמת קרה. באזורים מסוימים אין שום סימן לבעיה כלכלית חברתית, אבל בעבודתה, הראתה פרקאק שיש יישובים רבים שבני אדם עזבו באותה התקופה, וכנראה שהסיבה לכך טמונה בשינויי אקלים".

לדברי פרקאק, השימוש בתצלומי לוויין יכול לעזור במאבק נגד שודדי עתיקות, תופעה שהתגברה באופן משמעותי בעת המהפכה במצרים. "אנחנו יכולים לזהות בתצלומים שקבר נשדד מרגע מסוים ולהתריע בפני האינטרפול, שיעקוב אחר העתיקות שמוצעות למכירה". נוסף על כך, היא אומרת, "זה יאפשר לנו להיות ממוקדים ובררנים יותר בעבודה שאנו עושים. כשניצבים מול אתר ארכיאולוגי גדול ממדים, לא יודעים מהיכן להתחיל. זה כלי חשוב שממקד אותנו איפה לחפור. זה נותן לנו פרספקטיבה הרבה יותר רחבה על האתרים הארכיאולוגים".



גבר רוכב על גמל באתר הפירמידות בגיזה. ''כל ארכיאולוג חולם לחשוף פירמידה'', אמרה החוקרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו