בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערת המים המרשימה בישראל נחשפה בירושלים

חקר המערה, תחת בנייני האומה, עשוי לסייע בהבנת אופן זרימת המים באקוויפר

תגובות

עבודות חפירה שעושה רכבת ישראל, ליד בנייני האומה בירושלים, הביאו לחשיפת מערה ייחודית המאפשרת למדענים הצצה נדירה אל תוך מערכת מי התהום מתחת לעיר. לדברי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מדובר בערוץ מים תת-קרקעי הגדול והמרשים ביותר שהתגלה עד עתה בישראל.

חברות הנדסיות מטעם הרכבת מבצעות ליד בנייני האומה עבודות לבניית תחנה, כחלק מהעבודות על קו הרכבת המהיר ירושלים-תל אביב. מדובר בתחנה תת-קרקעית שהרכבת תגיע אליה באמצעות מנהרה מכיוון מערב. בעבודות שנעשו לפני כמה ימים, להקמת פיר שירות שישמש את התחנה, קטע הפיר מערה בעומק של 75 מטרים מתחת לפני הקרקע. חמישה מטרים מתחת לה תעבור מנהרת הרכבת.

אנשי הרכבת הזעיקו את אנשי המרכז לחקר מערות של המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין. בימים האחרונים זחלו החוקרים לתוך המערה ובדקו ממצאים שונים. "זו עבודה די קשה של זחילה בתוך בוץ, אל תוך מערה שלא הגענו עדיין לקצה שלה", סיפר פרומקין. "רוחב המערה הוא מחצי מטר ועד כמה מטרים, וגובהה מגיע לפעמים לכמה עשרות מטרים".

לפי הסקר הראשוני, החוקרים משערים שזו מערה שנוצרה מהמסת סלע גיר על ידי מים שחלחלו מפני הקרקע - בתוך שכבת סלע הידועה בשם "תצורת כפר שאול". בעת הבדיקות במערה זרמו בה מים באופן שוטף מצפון מערב לדרום מזרח. מכיוון שהמערה עוברת מתחת לבנייני האומה, היא כבר זכתה לכינוי "מערת האומה".

תופעת מי תהום הממיסים גיר נקראת קרסט, על שם אזור בשם זה בסלובניה שיש בו מערות שאורכן מגיע לאלפי מטרים. לדברי פרומקין, אורך המערה כ-200 מטרים, אך בדיקתה לא הסתיימה עדיין וייתכן שהיא ארוכה יותר. בקצה המערה שנבדקה עד עתה נוצר מעין קניון, היורד בסדרת מפלים קטנים וגובהו הכללי מגיע ל-20 מטרים.

"מערת האומה היא הערוץ התת-קרקעי הזורם הגדול והמרשים ביותר בארץ", ציין פרומקין. "היא מצרפת את ישראל לרשימת אזורים קרסטיים באקלים טרופי וממוזג, ששכיחים בהם נחלים תת-קרקעיים". לדבריו, למערה יש גם חשיבות הידרולוגית כי היא נדבך במערכת המזרימה את מי הגשמים אל אקוויפר ההר - מאגר מי התהום המשתרע לכל אורך אזור ההר. חקר המערה עשוי לסייע בהבנת המנגנון המדויק של אופן זרימת מי התהום בתוך האקוויפר באזור ירושלים.

חשיבות נוספת של המערה נעוצה במידע שהיא עשויה לספק על בעיות של דליפות וזיהום המגיעים מפני הקרקע ועשויים לסכן את מי התהום. בדרך כלל, חוקרים ומומחים שואבים מידע זה באמצעות קידוחי מים, אבל המערה מאפשרת הצצה ישירה אל תוך שכבת מי התהום. הדבר עשוי לסייע להגן על אזור תחנת הרכבת מנזילות ודליפות.

בניגוד למערה הגדולה שנחשפה לפני שנים באזור רמלה ונמצאו בה בעלי חיים בלתי מוכרים למדענים, מציין פרומקין שלא התגלו במערת האומה בעלי חיים למעט יצורים בגודל מיקרוסקופי. אבל לדבריו מדובר בערך טבע מוגן שיש לשמור עליו וניתן לעשות זאת בלי לפגוע בעבודות להקמת תחנת הרכבת.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו