בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופ' סולומון גולומב קיבל ד"ר של כבוד מהטכניון

האיש שבהשראתו הומצא הטטריס

תגובות

מאחורי המתמטיקאי והמהנדס היהודי-אמריקאי המוערך מאוניברסיטת דרום קליפורניה, פרופ' סולומון גולומב, 81, שורה מרשימה של הישגים טכנולוגיים: בשנות ה-50 תרם את תרומתו לעתיד האנושות בחלל ולטכנולוגיות תקשורת כאשר השתתף בצוות שאחראי ללוויין האמריקאי הראשון 1 Explorer; לדבריו, קבוצת המחקר שלו היתה הראשונה לפתח אמצעי תקשורת דיגיטליים "בתקופה שבה מהנדסים חשבו שזה אוקסימורון לדבר על 'תקשורת' ו'דיגיטלית' באותו משפט"; בשנות ה-60 פיתח שיטה לדחיסת נתונים הקרויה על שמו ששימשה בעשור האחרון את החלליות של נאס"א על פני כוכב הלכת מאדים להעברת מידע לכדור הארץ; וכיום משתמשים בפיתוחים שלו במכשירים סלולריים בטכנולוגיית הדור השלישי ובמכשירי GPS. וזוהי רק רשימה חלקית.

על כל התרומות האלה ועוד קיבל השבוע גולומב תואר דוקטור של כבוד מהטכניון, מוסד שבו הוא נמנה גם בחבר הנאמנים. אלא שכל מי שאינם מומחים לתקשורת לוויינים, קריפטוגרפיה או מתמטיקה יישומית באופן כללי אך בכל זאת מכירים את שמו גולומב, מייחסים לו תרומה משמעותית אחת לעולמם: הטטריס. "ישנם מפגשים שבהם אני משתתף וזה כל מה שיודעים לגבי", הוא אומר ומצטחק.

מלבד עיסוקיו המקצועיים, לגולומב חיבה ארוכת שנים לשעשועים מתמטיים. כאשר היה סטודנט בהרווארד הרצה בפני חבריו ומרציו על חידה מתמטית פשוטה למראה: האם ניתן לרצף לוח שחמט שממנו הורדו שתי פינותיו הנגדיות - כלומר שתי משבצות שחורות או לבנות - באמצעות חתיכות דומינו (ריבוע לבן וריבוע שחור המחוברים זה לזה)? כמובן שלא, אומר גולומב: החתיכות יכולות לרצף רק לוחות שבהם מספר שווה של משבצות שחורות ולבנות, ואם הורדנו שתי משבצות נגדיות - שתיהן באותו הצבע - הרי שהדבר לא אפשרי. כדי לרצף את לוח השחמט הציע גולומב את הפוליאומינו, הכללה שמית וצורנית של הדומינו לצירופים שונים של משבצות מחוברות, כפי שהם מוכרים לנו ממשחק הטטריס.

מרטין גרדנר, הנודע שבחובבי ומפיצי השעשועים המתמטיים, הקדיש את טורו הקבוע במגזין Scientific American לחידות פוליאומינו וכך הן נודעו לראשונה לציבור רחב יותר.

ב-1965 פרסם גולומב ספר בנושא, שתורגם לרוסית והתגלגל לידיו של מהנדס מחשבים רוסי בשם אלכסיי פז'יטנוב. ב-1984, בהשראת הצורות שהביא גולומב לעולם, המציא פז'יטנוב את משחק הטטריס הנודע.



פרופ' גולומב, אתמול. שורה מרשימה של הישגים טכנולוגיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו