בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפעלי ים המלח יוצאים בקמפיין כדי להגן על שמם הטוב: "אנחנו הבאנו את התיירים לאזור"

המפעלים יפרסמו מודעות וסרטוני הסברה שבהם יטענו שהם אלו שהביאו חיים לחלקו הדרומי של ים המלח

תגובות

מפעלי ים המלח מזהירים שאם לא תהיה היערכות מהירה לביצוע ההחלטה על איסוף המלח מהבריכה שהם מפעילים ליד אזור בתי המלון, לא תהיה ברירה ויהיה צורך להעתיק חלק מבתי המלון כדי למנוע את הסכנה שמי הבריכה יציפו אותם. האזהרה הושמעה לקראת קמפיין תקשורתי שבו יתחילו המפעלים בסוף השבוע במטרה להציג, לדבריהם, את התמונה האמיתית לגבי הפעילות התעשייתית באזור.

"נגרם לנו נזק תדמיתי קשה בתקופה האחרונה כאשר נטען שאנחנו גורמים לייבוש הים ולא מוכנים לעשות את הנדרש למניעת הצפת בתי המלון", ציין אתמול סמנכ"ל מפעלי ים המלח, נועם גולדשטיין, "החלטנו לראשונה ליזום פעילות שבה נסביר שדרום הים היה מתייבש בגלל שאיבת מים לצורכי האדם באזור, ללא קשר לפעילות התעשייתית ורק בזכות המפעלים, יש בו בריכות המשמשות לתיירות".

מפעלי ים המלח יפרסמו מודעות וסרטוני הסברה שבהם יטענו שהם אלו שהביאו חיים לחלקו הדרומי של ים המלח. לפי הערכות, 65% מירידת מפלס ים המלח נגרמת כתוצאה מניצול מקורות המים שהגיעו לים, ובראשם הירדן, לצורכי שתייה וחקלאות. השאר נגרם כתוצאה משאיבת מים של מפעלי ים המלח בירדן וישראל לבריכות התעשייתיות.

מפעלי ים המלח. תצלום: עופר וקנין

מפעלי הים המלח גם מעוניינים לשכנע את הציבור שהם מוכנים לתרום את חלקם בהתמודדות עם הסכנה שבריכה תעשייתית שהם מפעילים ליד בתי המלון, תגרום להצפתם. לפני כמה שבועות הודיעו שרי התיירות והגנת הסביבה על תמיכתם בפתרון של קציר המלח שבמסגרתו ייאסף המלח מקרקעית הבריכה. הצטברות המלח בבריכה היא זו שמעלה את מפלס המים ויוצרת סכנת הצפה של בתי המלון. עם זאת הודיעו השרים שלדעתם על מפעלי ים המלח לממן את עלות הקציר.

לדברי גולדשטיין, בעת הפרטת מפעלי ים המלח, שבמסגרתה הם הועברו לבעלות האחים עופר, לא הוטלה שוב התחייבות על המפעלים לממן את מניעת הצפת בתי המלון. "אבל למרות שאין לנו התחייבות חוזית, אנחנו מוכנים להשתתף בעניין משום שאנחנו חברה אחראית", הוסיף. בימים אלו נמצאים נציגי המפעלים במשא ומתן עם משרד האוצר כדי לקבוע מה תהיה חלוקת המימון של פעילות קציר המלח.

עם זאת הזהיר גולדשטיין שיש לקבל כבר עכשיו החלטה להיכנס לשלב מעשי של תכנון מערך קציר ים המלח. לדבריו, ב-2017, יהיה לראשונה מפלס הבריכה בגובה רב יותר מחדרי המלון הקרובים אליהם והדבר מגביר את סכנת ההצפה. בשלב הזה לא ניתן יהיה להגביה יותר את סוללת העפר המגינות כיום על בתי המלון, ואם לא יבוצע עד אז קציר, לא תהיה ברירה אלא להעתיק את בתי המלון.

"להערכתנו הליך התכנון והאישור של מערך הקציר יקח שנתיים והקמתו תארך עוד שנתיים", ציין גולדשטיין, "בנוסף יידרשו לנו עוד שנתיים כדי ליצב את המפלס לאחר הפעלת מערך הקציר. לכן יש להתחיל בהכנות כבר עכשיו, אחרת יהיה מאוחר מדי". גולדשטיין גם טען שיש לאשר למפעלי ים המלח להקים תחנת שאיבה חדשה להעברת מים לבריכות התעשייתיות כי התחנה הנוכחית לא תוכל יותר לשאוב מים בתוך כמה שנים עקב התרחקות הים בגלל ירידת המפלס. יש ויכוח על מיקום תחנת השאיבה בגלל החשש שבנייתה במיקום שמציעים המפעלים תגרום נזק נופי לצאלים, אחד הנחלים החשובים באזור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו