בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרי שינה ופסיכולוגים מתווכחים ביניהם איך לנצח סיוטים וחלומות רעים

טיפול בחלומות בחיבור בין גוף לנפש

2תגובות

ד"ר בארי קרקאו היה רופא מתחיל כאשר, באמצע שנות השמונים, התקשר אליו קרוב משפחה יקר ללבו ואמר לו: "אני סובל מסיוטים. אתה יכול לעזור לי?".

קרקאו עבד באותה תקופה כרופא בבית חולים בעיר קטנה בארה"ב, ובשעות הפנאי המעטות שהיו לו כתב מחזות וסיפורים. הוא חלם להיות יום אחד סופר במשרה מלאה. "אני לא בטוח שאוכל לעזור", אמר לקרובו, "אני מתמחה ברפואה פנימית. למה שלא תפנה לפסיכיאטר?". אבל זה התעקש, וקרקאו, לראשונה בהיסטוריה המקצועית שלו, החל לקרוא על סיוטי לילה. "נתתי מידע לקרוב שלי", סיפר השבוע ל"הארץ" בשיחה מניו-מקסיקו, שם הוא חי ועובד. "ואז חשבתי, למה שלא אכתוב מאמר על טיפול בסיוטים לעיתון המקומי?".

המאמר שכתב התקבל בהתלהבות על ידי עורכת העיתון, שגם סיפרה לו שבבית החולים בו הוא עובד - בית החולים של אוניברסיטת ניו מקסיקו - עובדים שני פסיכיאטרים שעוסקים במחקר סיוטים ושלחה אותו לראיין אותם. "זה היה צירוף מקרים מופלא", אמר השבוע, "כל כך מעט חוקרים עסקו אז בתחום, ודווקא השניים האלה היו בבית החולים בו עבדתי".

מקץ שישה שבועות החל ד"ר קרקאו לעבוד יחד אתם על כתיבת ספר על סיוטים, ולחקור שיטה לטיפול בהם המכונה "דמיון חזרתי" ("Image Rehearsal Treatment").

מחקרים קטנים שפורסמו בשנות ה-70 וה-80 התנסו בשיטה הזו ומצאו שהיא מאפשרת לסובלים מסיוטים לשכתב את סיוטיהם בזמן ערות, ולסלק בהדרגה את האימה מחלומות הבלהה.

העיקרון פשוט: אדם שסובל מסיוט חוזר ובו הוא טובע באוקיינוס אין סופי ידמיין בערותו את האוקיינוס כאגם רדוד, ובהדרגה גם החלום ישתנה בהתאם לשכתוב. ב-1992 קרקאו ואחד הפסיכיאטרים, ד"ר ג'וזף ניידהארט, פרסמו את ספרם "לנצח סיוטים וחלומות רעים"; וב-1995, במימון מכון הבריאות האמריקאי, החלו במחקר מקיף שבדק את יעילות הדמיון החזרתי ב-168 קורבנות תקיפה מינית, שסבלו מפוסט-טראומה. לדברי קרקאו, 4%-8% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלת מסיוטי לילה, בחלקה מסיוטים חוזרים; אך בקרב לוקים בפוסט טראומה, כ-90% סובלים מסיוטים. המשתתפות במחקר קיבלו טיפול שנמשך בין שבועיים לארבעה שבועות, ובמהלכו נתבקשו לשכתב את סיוטיהן. היו כאלה ששינו בו פרטים, כמו קורבן אונס שחוותה שוב ושוב את הטראומה בחלומה ודמיינה בטיפול שהיא מניסה את התוקף עם אלת בייסבול. אחרות דמיינו חלום חדש לגמרי.

במחקר, שהתפרסם ב-2001 בכתב העת JAMA, של האיגוד הרפואי האמריקאי, נמצא כי אצל 118 נפגעות טראומה מינית ניכר שיפור משמעותי וירידה דרמטית בתדירות הסיוטים; לעומת קבוצת הבקרה, שם לא נראה כל שיפור משמעותי. במחקרים נוספים שערך קרקאו - שהתבסס והלך כאוטוריטה בארה"ב בתחום הטיפול בסיוטים - גילה כי אצל 70% מהמטופלים בדמיון חזרתי תדירות החלומות פחתה משמעותית אחרי תקופת טיפול של שבועיים עד ארבעה שבועות.

אבל נתון משמעותי אף יותר שגילה קרקאו במחקריו הוא שאצל 65% מנפגעי טראומה אשר טופלו בדמיון חזרתי, לא רק סיוטי הלילה פחתו - גם תסמונות פוסט טראומה בזמן הערות. התובנה הזו עומדת בבסיסה של הקליניקה שלו בניו מקסיקו, "מרכז מיימונידס (הרמב"ם) למדע ולאמנות השינה": הטיפול בשינה הוא תנאי הכרחי, ולפעמים אפילו מספיק, לריפוי הגוף והנפש בשעות הערות. "במהלך היום אנחנו משתמשים בכמות מסוימת של אנרגיה", אמר קרקאו השבוע. "בלילה, השינה אמורה לאפשר לגוף ולנפש לצבור כוחות מחדש. השאלה היא מה קורה כאשר השינה מופרעת בעקבות מחשבות וחלומות רעים. במקום להתעורר רעננים אנחנו מרגישים אומללים. יש הרבה הוכחות לכך שהשפעה של שינה לקויה על הערות היא עצומה".

הליקויים בשינה, סבור קרקאו, נגרמים ב-95% מהמקרים על ידי שילוב בלתי ניתן להפרדה של גורמים פיזיים ונפשיים. "כמעט כל דיאגנוזה ב-DSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי) כוללת הפרעות בשינה. אבל רק לעתים רחוקות רופאים שואלים את עצמם אם הטיפול בשינה יכול להשפיע לטובה על ההפרעות השונות בערות". קרקאו, לעומת זאת, מטפל בקליניקה שלו קודם כל בבעיות שינה. "עד היום אני לא יודע אם להגדיר את עצמי כמטפל בהפרעות שינה או מטפל בפוסט-טראומה", אמר. "רוב המטופלים מגיעים אליי אחרי טיפול פסיכיאטרי בתרופות שניתנו להם כדי לטפל בסימפטומים נפשיים, ללא הועיל. הטיפול בשינה מצליח להביא את רובם למצב שבו אינם זקוקים יותר לתרופות". יש מטופלים שסובלים מבעיות נפשיות שנפתרות בעזרת טיפול פיזיולוגי בלבד - כמו טיפול בדום נשימה בזמן השינה.

למרות ההצלחה לה זוכה הטכניקה שפיתח קרקאו - "מטופלים מגיעים אליי מרחבי ארצות הברית", הוא מספר - עדיין מעטים רופאי השינה שמטפלים בבעיות נפשיות מצד אחד, והפסיכיאטרים והפסיכולוגים שמפנים לטיפול בשינה מצד שני. הדיכוטומיה הזו, בעיני קרקאו, מזיקה להתקדמות בטיפול בסיוטים. "דווקא הצבא האמריקאי", הוא מספר, "התחיל להשתמש בשיטה לטיפול בחיילים שחזרו מעיראק ומאפגניסטאן עם פוסט טראומה", אמר. ביולי הוא יבוא לישראל כאורח של המרכז האקדמי תל אביב יפו להעביר סדנה של שלושה ימים, שתתמקד בחשיבות של טיפול גוף-נפש בסיוטים.

גם בישראל המצב דומה. "רופאים במעבדות לחקר שינה לא מטפלים בבעיות פסיכולוגיות", אומר ד"ר רז אבן, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, היו"ר הנכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ועורך האתר "תורת החלומות". "רופאי שינה בארץ מתעסקים יותר בבעיות גופניות בשינה, כמו דום נשימה והפרעות אחרות לשינה. לכאורה, מותר לרופא שינה לעשות טיפולים, אבל בארץ נדיר מאוד לראות רופא שאינו פסיכולוג או פסיכיאטר עושה טיפול בחלום".

בכתבה על הטכניקה של קרקאו שהתפרסמה לפני כשנה בניו יורק טיימס, מתייחסת הפסיכולוגית היונגיאנית ד"ר ג'יין וויט-לואיס בספקנות לטיפול בדמיון החזרתי: "אם מוחקים את הסיוט, מאבדים הזדמנות להבין את משמעותו". אבל אבן חולק על הקביעה הזו; דווקא השתנות החלום, לדעתו, מאפשרת להבין את משמעותו ולהתקדם בטיפול. "הסיוט הוא כישלון של החלום", הוא אומר. "מתעוררים מהשינה ואי אפשר להמשיך לעבד את החוויה דרך החלום". אם החלום חוזר בצורה מאוד סטריאוטיפית על הטראומה, אומר אבן, "לרוב מניחים שהחלום לא עושה עבודה, לא עוזר הרבה בעיבוד הטראומה. לעומת זאת אם החלום משתנה, נהפך ליותר סימבולי ומתחבר לעוד סיפורים שאינם קשורים ישירות לאירוע הטראומטי, יש לזה יותר משמעות מבחינת הבנת החלום. במקרה של חלומות חוזרים, חשוב מאוד לראות מה משתנה מחלום לחלום", הוא מסביר. "אם אשה שפגעו בה וחלמה שוב ושוב על הפגיעה, פתאום חולמת חלום דומה אבל הפעם היא מצילה ילדה שנפגעה, יש לזה משמעות בהבנת התהליך הנפשי".

אבן מאמין שטיפול בסיוטים צריך להיעשות בהקשר טיפולי. "החלום החוזר לא מנותק מהבעיה הנפשית. הטיפול לא ממוקד רק בחלום, אלא גם בחרדות, דיכאון ותופעות אחרות שמופיעות בערות. זה בעייתי לטפל בסיוט בלי הקונטקסט הדינמי של פסיכותרפיה".

בכל זאת הוא סבור שאין מספיק מודעות בצוותים רפואיים לחשיבות של טיפול בחלומות. "חלומות קשים הם נושא שחשוב להתייחס אליו. חלק מהצוות הרפואי פחות מודע לכך שחלומות הם נושא לטיפול. רופא משפחה רק לעתים רחוקות ישאל מישהו מה הוא חולם".

בשביל קרקאו, זו אחת ממטרות הסדנה שיעביר: "בישראל חיים כמו באזור מלחמה, והערך של טיפול בסיוטים בשיטת דמיון חזרתי יכול להיות גדול כאן". בסוף הוא מגלה: "אשתי ואני אפילו חושבים לפתוח סניף של מרכז מיימונידס בישראל. השם יכול להתאים".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו