בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים

העירייה מתכננת להקים שכונה חדשה דווקא בשטח שבו נחשפו ריכוזים גבוהים במיוחד של זיהום, במקום בו פעל עד לפני 14 שנה מפעל של התעשייה הצבאית

תגובות

בקצה המזרחי של שכונת בית הכרם בירושלים, בוואדי שבין השכונה לקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, שוכן שדה פתוח שעיריית ירושלים מתכננת להקים עליו שכונה חדשה. רק כמה קירות, שרידי בטון וקרעי גדר יכולים להעיד שפעם פעל כאן מפעל תחמושת גדול של התעשייה הצבאית (תעש). 14 שנים חלפו מאז נסגר המפעל ונהרס. בשנים אלו השתנה האזור לבלי הכר - הוואדי הפך לכביש בגין, ושכונת רמת בית הכרם נבנתה בגבעה שמעל. אבל שני סקרים המתפרסמים כאן לראשונה מראים כי מתחת לפני הקרקע עדיין נמצאים ריכוזים גבוהים של חומרים מזהמים, תוצאת השפכים הכימיים שהזרים המפעל, וכי הזיהום אף מתפשט לשכונות הסמוכות.

בעבר נראה היה שהמדינה והעירייה התגברו על הבעיה. בשנים שלאחר פינוי המפעל הן הפעילו תוכנית מקיפה לטיפול בזיהום. כ-4,500 טונות של אדמה מזוהמת פונו במסגרת התוכנית לאתר לטיפול פסולת ברמת חובב. ב-2001 אישר המשרד לאיכות הסביבה לתעש כי האדמה נקייה, ובתעש אומרים שהחברה העבירה אז למינהל מקרקעי ישראל את כל האישורים הנדרשים בנוגע לניקוי וטיהור הקרקע.

אלא שבתוך זמן קצר התגלה כי האישור היה מוקדם מדי. ב-2003 נערך בשטח סקר גזי קרקע, שבדק הימצאות של גזים רעילים באדמה, ושוב התגלה זיהום חמור. זה לא מנע מעיריית ירושלים לצאת בתוכנית בנייה ל-240 יחידות דיור על השטח. ואולם, לתוכנית קמו מתנגדים - עמותת אדם טבע ודין ותושבי בית הכרם, שחששו כי הבנייה תגרום לפיזור הגזים לעבר בתיהם. "הבנייה החדשה תגרום מעין פקק, והגזים יחפשו דרכים אחרות לצאת. לאף אחד אין שליטה על יציאת הגזים", אומר שראל גילשון, מראשי ועד הפעולה השכונתי נגד הבנייה בשטח תעש. "אם יש סכנה לתושבי הסביבה, צריך להסיר את הספק".

ב-2005 הגישו התושבים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט קבע שיש לעצור את הליכי התכנון עד לעריכת סקר מקיף על מצב הזיהום. שני סקרים נערכו בעקבות זאת, שניהם מטעם המשרד לאיכות הסביבה: ב-2007 נערך סקר גזי קרקע מקיף במקום שבו שכן המפעל ובשכונת רמת בית הכרם הסמוכה, וב-2010 נערך סקר מדגמי לקרקע עצמה. שניהם מראים כי למרות הזמן שחלף, ולמרות מאמצי הניקוי, נותר הזיהום באדמת תעש ברמות גבוהות במיוחד.

הסקר של 2010 העלה ממצאים חמורים. מתכות רעילות כמו קדמיום, כרום, אבץ, נחושת וניקל נמצאו בכל ארבעת האזורים שנבדקו. "הריכוזים שנמצאו גבוהים עד פי 191 מערך הסף למגורים", כתב הממונה על קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, אורי שלהב.

אבל הסקר מ-2007 הוא שמציג את המספרים המרתיעים ביותר: הגזים הרעילים נמצאו ב-15 מבין 18 הנקודות שנבדקו; בכמה מהן היו רמות הזיהום גבוהות פי 1,000 ויותר מסף הזיהום המותר על פי המשרד להגנת הסביבה. בנקודה המזוהמת ביותר, סמוך לכביש בגין, היכן שככל הנראה עבר קו הביוב של המפעל, נמצא זיהום הגבוה פי 2,180 מהרמה המותרת. שלושה גזים רעילים נמצאו בקרקע: טטראכלורואתילן (PCE), טריכלורואתילן (TCE) ודכלואואתילן (DCE), שלושתם ממיסים אורגניים המשמשים בתעשיית המתכת, בעלי רעילות גבוהה לבני אדם ולבעלי חיים. לנוכח התוצאות ביקשו עורכי הסקר, מטעם חברת לודן, תקציב נוסף להרחבת הבדיקות, אך זה לא אושר.

ד"ר רפי מנדלבאום, מומחה לקרקעות מזוהמות שנשכר על ידי התושבים, חושב שאילו נעשו הבדיקות בשיטה אחרת, קפדנית יותר, התוצאות היו גרועות אף יותר. "ברור כי ערכים אלו מהווים סכנה ממשית לאנשים שיתגוררו באתר ולאלו הגרים בסמוך לו", הוא כותב בחוות הדעת שלו.

בחוות דעת אחרת, שהכינה שרית כספי-אורון לעמותת אדם טבע ודין, היא פירטה את הסכנות באופן מדוקדק. כספי-אורון מונה רשימה ארוכה של סכנות - מכאבי ראש, דרך נזק למערכת העצבים ועד סכנת מוות. שניים משלושת הגזים, היא כותבת, "נחשבים לחומרים מסרטנים ודאיים בבעלי חיים וקרוב לוודאי בבני אדם".

על אף המאבק, בפברואר השנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את התוכנית להקמת השכונה החדשה על שטח המפעל, אם כי בכפוף לשורת פעולות לטיפול בזיהום. מדוע הלהיטות הזאת? אחת הסיבות היא אופיו של האזור - מובלעת חילונית בעיר מתחרדת, הזקוקה לכל שטח פנוי. לפי סגנית ראש העיר נעמי צור, סיבה אחרת "היא שהשטח מחייב פיתוח על פי עקרון הציפוף של שכונות קיימות ומניעת פגיעה בשטחים פתוחים".

כיום, מכל מקום, התוכנית מופקדת להתנגדויות, ובקרוב יתקיים דיון מכריע בגורלה. עמדת העירייה והמשרד להגנת הסביבה היא שניתן לבנות כל עוד מקפידים על הנחת תשתית שתמנע את חדירת הגזים למבנים - בשיטה שבה נבנו כבר כל הבתים ברמת בית הכרם. בעירייה טוענים שהבנייה בשיטה זו מסירה לחלוטין את סכנת הגזים. "הבנייה במקום תיעשה על פי שורת הנחיות של המשרד לאיכות הסביבה", אומרים בעירייה.

עמותת אדם טבע ודין, לעומת זאת, טוענת שהמיגון הזה לא נבחן ולא ברורה מידת יעילותו. מהעמותה נמסר כי כל עוד לא נעשה סקר מקיף למיפוי הזיהום ולא נמצאה שיטה טובה לניקויו, אין לבנות בשטח. ד"ר אליהו ריכטר, מומחה לרפואה סביבתית מהדסה, מצטרף למזהירים. "המצב לא טוב", הוא אומר, "מה שיש שם בקרקע זה לא מיץ תפוזים. אני לא הייתי קונה שם דירה".



השטח עליו מתוכננת לקום השכונה החדשה, בשבוע שעבר. תושבי השכונות הסמוכות מתנגדים לבנייה במקום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו