בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח קק"ל: קידוח הנפט בשפלת יהודה עלול לזהם את הסביבה בגזים רעילים

תגובות

ריחות של נפט נישאים באוויר כאשר מתקרבים למתקן הקידוח הנמצא ממזרח לקיבוץ בית גוברין. זהו קידוח חדש של חברת IEI שבו עורכים ניסויים בהפקת נפט מפצלי שמן, שנעשה במסגרת שרשרת קידוחי ניסיון באזור שפלת יהודה כהכנה להפקה מסחרית שתשנה להערכת החברה את משק האנרגיה של ישראל. אך על פי דו"ח שהוכן לאחרונה עבור הקרן הקיימת, מדובר בפרויקט המעורר חששות להשלכות סביבתיות מרחיקות לכת ולכן יש להתנגד לו עד שייערך בירור מעמיק יותר של השלכותיו.

בחודשים הקרובים אמורה ועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים להחליט אם לאשר לחברת IEI להקים מתקן חלוץ (פיילוט) בשיטת הפקה תת-קרקעית באזור שפלת יהודה. על פי בדיקות המתקן שבו יפעל קידוח בהיקף גדול יותר, ייקבע אם יש היתכנות כלכלית וסביבתית להפקה מסחרית של פצלי שמן, שעל פי הערכת IEI יכולה לספק חלק ניכר מצורכי האנרגיה של ישראל. הפצלים הם שרידי מאובנים שהפכו לחומר אורגני בתוך שכבת סלע הנמצאת בעומק כמה מאות מטרים. לאחר שמחממים אותם ניתן להפיק מהם נפט.

הקרן הקיימת אחראית על שטחים רבים בשפלת יהודה והתבקשה על ידי הוועדה המחוזית לקבוע את עמדתה ביחס למתקן החלוץ. לשם כך מונתה בקק"ל ועדה של גורמי תכנון וסביבה בראשות ד"ר אור קרסין, חברת הדירקטוריון של קק"ל. ועדה זו השלימה בשבוע שעבר את עבודתה והגישה מסקנותיה לדירקטוריון של הקרן הקיימת שאמור לגבש את עמדתו. המלצתה המרכזית היא להתנגד למתקן החלוץ עד שתתברר באמצעות מחקרים ובדיקות נוספות השפעתו על הסביבה ויישובי האזור.

על פי הדו"ח, הטכנולוגיה שבה מדובר לא נוסתה באופן מסחרי והדבר מעמיד בסימן שאלה את כדאיותה הכלכלית והסביבתית. לטכנולוגיה שמציעה חברת IEI, מציין הדו"ח, השפעות אפשריות בלתי ידועות. על אף שהסבירות לכך נמוכה, קיים חשש שהיא תגרום לסידוק הקרקע ולחדירה של חמצן לשכבת הפצלים שיגרום להתלקחותם. קיים חשש שדרך הסדקים יזהם הנפט את מי התהום באזור ולכך יהיו "השלכות קטסטרופליות".

תהליך הפקת הפצלים עשוי לגרום לפליטת גזים רעילים ולא הוצגה תוכנית ברורה לנטרול גזים אלו בשלב הפיילוט. אם יבוצע הפרויקט בשלב המסחרי הוא יגרום נזק נופי כבד לאזור שפלת יהודה בגלל הצורך לבצע עבודות ולהקים מתקני תשתית על שטח מצטבר של אלפי דונמים. הצוות גם הגיע למסקנה שהפיילוט מתבצע בתנאים שונים מההפקה המסחרית.

לדברי מנכ"ל חברת IEI רליק שפיר והמהנדסת הסביבתית של החברה, דנה שני-קדמיאל, אם בקידוח הניסיוני יתברר שנוצר זיהום של מי תהום או שיש פליטה של מזהמים רעילים, הרי שהפרויקט יוגדר ככישלון. "אנחנו משוכנעים שזה לא יקרה כי יש לנו כבר עתה די בדיקות המראות שאין קשר בין שכבת הפצלים ומי התהום", הוסיף שפיר. "פליטת המזהמים מתת-הקרקע תהיה לתוך מתקן הפקת הפצלים ואנחנו נטפל בהם כך שלא יהיה זיהום סביבתי", ציינה שני-קדמיאל.

שפיר ציין שבניגוד למה שקובעת הוועדה מטעם הקרן הקיימת, תהליך בחינת הפרויקט יימשך גם לאחר השלב הניסיוני וניתן יהיה לנתח את השפעותיו באמצעות בדיקות נוספות והליכי תכנון נדרשים. הוא ציין שהשטח המיועד להפקה מסחרית יתמקד בעיקר ברצועה ממזרח לקיבוץ בית גוברין. "החברה תנצל בכל קידוח רק שטח קטן ואז תשקם אותו ותמשיך לתא שטח נוסף. טכנולוגיה זו לא יושמה עד היום כי מחיר הנפט הנוזלי לא הצדיק זאת".



קידוח ניסיון של חברת IEI באזור בית גוברין, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו