בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחלוקת בין משרדי הממשלה מעכבת חוק שיטפל באלפי מוקדי זיהום קרקע

החוק לטיפול בקרקעות מזוהמות יקבע חלוקת סמכויות בין המשרד לאיכות הסביבה לרשות המים במשרד התשתיות

תגובות

לא רק ממשלות ישראל ולבנון עסוקות באחרונה בסכסוך גבולות על חלוקת משאבי הטבע שלהן. המשרד להגנת הסביבה, המקדם חוק לטיפול בקרקעות מזוהמות, נקלע לוויכוח קשה עם רשות המים על סימון הגבול מתחת לפני הקרקע, שיחלק את הסמכויות בין שני הגופים. בנוסף, סופג המשרד ביקורת קשה מגורמים שונים על כך שמדובר בחוק שהשלכותיו הכלכליות לא נבחנו לעומק ויגרמו הוצאות כבדות למשק.

שר התשתיות עוזי לנדאו דרש שלשום מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן לעכב את קידום החוק, שאמור להגיע לאישור סופי של ועדת שרים לחקיקה בשבועות הקרובים, מאחר שלטענתו החוק פוגע בסמכויות רשות המים ובאינטרס הציבורי של שמירת מקורות המים.

על רקע המחלוקת סביב החוק, הודיעה השבוע רשות המים שהיא מבטלת את נוהל שיתוף הפעולה שגיבשה עם המשרד להגנת הסביבה לפני פחות משנה. הנוהל נועד להתמודד עם המחלוקות הבלתי פוסקות על חלוקת הסמכויות בין הגופים, להן השלכות כלכליות רבות. כעת נוצר מצב שבו שני הגופים נותנים לגורמי תעשייה הנחיות סותרות לגבי אופן הטיפול בזיהומים.

חוק הקרקעות המזוהמות קובע שעל גורמים שהחזיקו בקרקע החשודה כמזהמת תוטל אחריות לערוך סקר לבדיקת היקף וסוג הזיהום, ולבצע פעולות נדרשות לטיהור. החוק אמור לקבוע חלוקת סמכויות בין המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, מאחר שזיהום בקרקע מחלחל למי התהום. לחוק עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על תקציב המדינה, שהחזיקה בחלק ניכר מהקרקעות שבהן נוצר זיהום - ובכלל זה שטחים של התעשייה הצבאית. בנוסף, תהיה לו השפעה על גופים כמו בתי זיקוק וחברות דלק גדולות שבשטחיהן התרחשו מקרי זיהום.

על פי הערכות שנעשו עבור המשרד להגנת הסביבה, על ידי חברות ייעוץ פרטיות, בישראל יותר מ-3,000 אזורים עם פוטנציאל לזיהום. עלות הניקוי מוערכת בקרוב לתשעה מיליארד שקלים. התועלת העקיפה מניקוי הקרקע היא עליית ערך הנכסים מסביב לשטחים שטוהרו ועשויה להגיע ליותר מ-30 מיליארד שקלים.

ברשות המים טוענים שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לנכס לעצמו סמכויות בתחום הנקרא "תווך לא רווי" (שכבת קרקע שדרכה עוברים מים למאגר מי התהום), שעומקו מגיע למאות מטרים והוא חלק משמעותי מהמשאב שאמורה הרשות לנהל. לטענת הרשות, החוק מעביר לידי השר להגנת הסביבה סמכויות לטפל במקורות מים מזוהמים, מבלי שיהיו למשרדו הכלים הניהוליים והמקצועיים לעשות זאת.

בנוסף, טוענים ברשות שהחוק החדש מבוסס על הערכת חסר משמעותית של עלות השיקום והערכה מוגזמת של היקף הקרקעות המזוהמות. על פי הרשות, ההערכות הכלכליות שנעשו עבור המשרד להגנת הסביבה מתייחסות לניקוי הקרקע, אך לא לטיהור מי תהום שאם לא יתבצע יגרום להתפשטות הזיהום לסביבה.

גם לנציגי התעשייה ביקורת קשה כלפי החוק. "בדומה למה שנהוג למשל באירופה, החוק היה צריך להתבסס על בדיקה מקיפה של השפעותיו הכלכליות והסביבתיות וכן עבודה של ועדת תקנים עם ייצוג לכל המגזרים, שתקבע מהן רמות הזיהום הדורשות טיהור", אומר יוסי אריה, מנהל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה הפועל מטעם תעשיית האנרגיה. "לא נעשתה עבודה כזאת ומי שיקבע מהו זיהום הדורש טיפול הם פקידי המשרד, שלא יכולים לשקול את השיקולים הכלכליים".

"השר להגנת הסביבה נענה לבקשת רשות המים והטמיע את נוהל שיתוף הפעולה בין הגופים בחוק הקרקעות", נמסר בתגובה מהמשרד להגנת הסביבה. "בהתאם לכך, טיוטת החוק קובעת את ממשק העבודה בין שני הגופים".

במשרד אומרים כי "בניגוד לנטען, המשרד הזמין חוות דעת כלכליות לפני הכנת החוק. לזיהום השלכות סביבתיות כמו פגיעה במקורות מים, בבריאות הציבור ובצומח ובחי. יש לו גם השלכות כלכליות כמו במקרה של שטחי בסיסי צבא שיפונו לנגב ויש לנקות אותם כדי שניתן יהיה להקים בהם אלפי יחידות דיור. המשרד קיים דיונים רבים בהצעת החוק עם גופים שונים ובהם חברת החשמל, התאחדות התעשיינים וחברות הדלק. יש לציין שאף גורם לא העלה את נושא הערכת העלות והתועלת כנושאים לדיון מול המשרד. חוות הדעת הכלכליות הוגשו למשרד האוצר והכנתן טרם הסתיימה".



שטח בשכונת בית הכרם בירושלים שבו פעל בעבר מפעל של התעשייה הצבאית, והתגלו ריכוזים גבוהים של חומרים מזהמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו