בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנשמות חזקות מהאמונות התפלות

פרויקט חדש להדברת מזיקים באמצעות העופות הטורפים שכנע את החקלאים הערבים לאמץ את השיטה

תגובות

אמונה עממית תפלה המייחסת מזל רע לתנשמות גרמה לחקלאים ערבים להסתייג מהרעיון של הצבת תיבות קינון לעופות אלו, כנהוג במגזר החקלאי היהודי, שבו הם מסייעים בהדברה ביולוגית של מזיקים. גישה זו החלה להשתנות לאחרונה הודות להתערבותו של צפר בן הכפר אכסאל בגליל התחתון.

סאמח דראושה מהמרכז לצפרות של החברה להגנת הטבע הצליח בשנה האחרונה לשכנע חקלאים ערבים באזור הגליל התחתון להציב עשרות תיבות קינון ותיבות נוספות יוצבו בזמן הקרוב. תוצאות הפרויקט יוצגו בעוד שבועיים בוועידה לשיתוף פעולה אזורי וכלכלי, שיקיים בתל אביב המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר סילבן שלום שהעניק את התקציב להצבת תיבות הקינון.

בישראל כבר הוצבו עד היום כ-2,700 תיבות קינון לתנשמות בשטחים של יישובים יהודיים. התנשמות הן עופות דורסים הפעילים בלילה ומסוגלים לטרוף מכרסמים רבים הפוגעים בגידולים חקלאיים ובכך הם תחליף לחומרי הדברה רעילים. אנשי מרכז הצפרות אף הצליחו לשכנע חקלאים מירדן להציב בשטחיהם תיבות קינון.

כדי לשכנע את החקלאים הערבים בישראל להתגבר על אמונות תפלות ופחדים הקשורים בתנשמות החל דראושה במסע הסברה יסודי. "קיימנו ימי עיון מיוחדים לאנשים בכפרים, דיברתי עם תלמידים בבתי ספר וגם עם אימאמים", מספר דראושה. "אפילו בדקתי במקורות הדתיים ומצאתי שהנביא מוחמד הסתייג מקביעת אמונות תפלות כלפי בעלי חיים ובהם תנשמות".

אחד החקלאים הראשונים שהחליט לנסות להסתיע בתנשמות היה סאלח עומרי מהכפר סנדלה באזור הגלבוע. לפני שנתיים הציב בשטח שהוא מעבד שתי תיבות. "באחת מהן היה הקינון הראשון של תנשמת ביישוב ערבי", מספר דראושה.

בהמשך החליט דראושה להתמקד בעמק בית נטופה שבו יש שטחים חקלאיים רבים בבעלות תושבים ערבים מכפרי האזור ובו גורמים מכרסמים נזקים רבים. בשלב ראשון השיג את הסכמת אנשי חברת "מקורות" להציב תיבות קינון בצמוד לתוואי המוביל הארצי. נוכחות התיבות ליד שדותיהם בעמק סייעה לשכנע גם את החקלאים הערבים להסכים לתיבות באזור. "בעונת הקינון הראשונה בשנה שעברה בתוואי המוביל הארצי היה קינון בחמש תיבות מתוך 52 שזה נחשב להצלחה", מציין דראושה.

לפני חודשיים הוא הופתע למצוא באחת מתיבות הקינון תנשמת שסימן בטבעת בזמן שקיננה בכפר סנדלה. השנה היא בחרה להגיע לתיבת הקינון בבקעת בית נטופה.

בשלב הבא הציב דראושה 30 תיבות קינון בשטחי כפר כנא הנמצא סמוך לבית נטופה. התנשמות עדיין לא החלו לקנן במקום אבל כבר החלו לבדוק את התיבות, ולדברי דראושה מדובר בסימן חיובי. הוא יצר קשר גם עם אנשי הכפר בועיינה-נוג'ידאת והשיג את הסכמתם להציב תיבות. בקרוב הוא מתכוון להציע תיבות לחקלאים נוספים בכפרי האזור.



חקלאים אוחזים בתנשמת בהשתלמות. בישראל כבר הוצבו 2,700 תיבות קינון ביישובים יהודיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו