בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לא נממן צילום עירום שיתמקד בחופש הביטוי"

כך אומרים במועצה האזורית מגילות ים המלח, שבשטחה צפוי להיערך בשבת צילום העירום ההמוני של ספנסר טוניק. האמן במסיבת עיתונאים: רגיל להתנגדות

126תגובות

המועצה האזורית מגילות ים המלח החליטה היום (רביעי) שלא להשתתף במימון פרויקט צילום העירום של האמן ספנסר טוניק, שיתקיים בים המלח בשבת בבוקר. אחת הסיבות לכך, לדברי גורמים במועצה, היא שהנושא המרכזי של הצילום לא יתמקד באיכות הסביבה כפי שחשבו בהתחלה, אלא בנושאי חופש הביטוי וזכויות הפרט. האמן האמריקאי צפוי לצלם תמונה קבוצתית של כאלף ישראלים בעירום מוחלט באחד מחופי ים המלח.

בשיחה עם "הארץ" אמרה יועצת התקשורת של המועצה, גורה ברגר: "מהות היצירה האמנותית הזו הפסיקה להתמקד בנושא הסביבה, שבזכותו היתה איזושהי הירתמות של המועצה למימון הפרויקט. הנושא העיקרי אמור היה להיות הקשר בין אמנות לבין ים המלח, בין הסביבה לאמן. אבל בימים האחרונים מפיקי הפרויקט העלו לדיון נושאים אחרים בהם הוא יתמקד, כמו חופש הביטוי וזכויות הפרט".

בנוסף, במועצה טוענים כי לא למרות שבהתחלה ניסו לגייס כספים לקיום הפרויקט, הדבר לא צלח, וגם תקציביים ממלכתיים שהובטחו להם לא הועברו. באחרונה אף קראו כמה חברי כנסת לבטל את פרויקט צילום העירום ההמוני, הנקרא "הים העירום".

האם הפרויקט של ספנסר טוניק בסכנה?

בתגובה לשאלת "הארץ" בנושא, במהלך מסיבת עיתונאים שקיים טוניק היום בתל-אביב, הורגשה מבוכה רבה אצל מארגני פרויקט הצילום. היועצת המשפטית של הפרוייקט, דפנה הולץ-לכנר הגיבה לדברים ואמרה: "אם המועצה מצאה סיבה לא להשתתף במימון, סיבותיה עמה. נחתמו מספר התחייבויות שלטוניות כלפינו והנושאים האלה נבחנים כעת. אם המועצה קיבלה תקציבים ולא תשתמש בהם למטרה לשמה ניתנו, היא לא פועלת כדין".

הולץ-לכנר הוסיפה: "בית המשפט העליון נותן חשיבות מרכזית לעקרון חופש הביטוי, כאשר חופש היצירה והאמנות הוא מנגזרותיו. במסגרת זו, אמן בינלאומי בסדר גודל של ספנסר טוניק, המגיע למדינת ישראל בכדי לסייע להעלות את המודעות בחשיבות לשמירת ים המלח, הינו אירוע בעל חשיבות מרכזית ועל מדינת ישראל להתכבד ולאפשר קיומו של אירוע אמנותי זה".

אלף ישראלים ערומים

על פי התכניות, ביום שישי בלילה מתוכננים להגיע אלף משתתפים בין הגילאים 18 ל-77 לים המלח. בבוקר שבת הם יתפשטו ויצטלמו לתמונה קבוצתית, זאת לאחר שנתיים של הכנות וגיוס כספים, בהפקה מסובכת מבחינה לוגיסטית, ופוליטית.

בנוסף יגיעו לאתר הצילום כמה עשרות עיתונאים זרים ומקומיים במטרה לסקר את האירוע האמנותי. אחת ממטרות המארגנים היא לקדם את ים המלח בקמפיין לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

במסיבת העיתונאים חשף ספנסר טוניק את האתגרים עימם הוא מתמודד: "במקומות מסויימים קשה לי יותר לעבוד. הפעולה שלי, הצגת הגוף העירום במסגרת המרחב הציבורי היא כנייר לקמוס הבודק את מידת חופש הביטוי והנאורות במדינה. עד עכשיו לא צצו יותר מדי קשיים בארגון הצילום בישראל. אחרי הצילום נוכל לנשום לרווחה ונגיד תודה לאל שזה קרה ובמקום היחיד במזרח התיכון שבו זה יכול לקרות. אם יבוטל הפרוייקט יהיה באותה מידה אפשר לסגור את כל המוזיאונים במדינה.

טוניק מורגל לשערוריות שצצות בכל מקום אליו הוא מגיע: "כשאני שומע התבטאויות בעד ונגד הצילום שלי, זה רק מראה שיש במדינה הזאת חופש ביטוי, וניתן להשמיע בה מגוון דעות. אני מאוד מרוצה מכך שהצילום גורם לאנשים בכלל ולסטודנטים לאמנות בפרט לשוחח על אמנות ועל העירום הלא-מיני.

"גם בצ'ילה מקסיקו וארגנטינה ניסו לעצור אותי מלעשות את האמנות שלי. אני לא כל כך מופתע, אבל בסופו של דבר, לרוב הפוליטיקאים המקומיים נאבקים כדי לקחת קרדיט על הפרוייקט.

"בנוגע לעירום, אני לא חלוץ בתחום בישראל. סיגלית לנדאו ואמנים אחרים עסקו בכך לפני. אני רק ממשיך את דרכם של האמנים הישראלים שעסקו בגוף האדם. העירום הוא המצב הבסיסי שלנו. אני מתייחס לעירום בצורה האורגנית שלו ומחבר את גוף האדם לטבע, מתיחס אליו כמו לדשא, או לעננים".

כשנשאל אם הוא מבין את האנשים שנפגעים מהאמנות שלו, השיב: "כן. לכן בחרתי לקיים את הצילום בשבת, כדי שאף אחד לא יפגע מהיתקלות באנשים ערומים. הצילום בכוונה לא יתקיים על רקע הכותל או באזור ירושלים. הוא יקרה רחוק מהעין ורחוק מהאנשים שיכלו להפגע ממנו".

לפי הרקע שלו, הוא טוען שאין לו שום חשש מלהתמודד עם אלף ישראלים ערומים: "גדלתי בעיר יהודית עם אופי חסידי. בתחילת דרכי עבדתי כצלם במלון בראון, והתמודדתי עם אלפי יהודים רעבים שהסתערו כל בוקר על הגפילטע פיש. לאחר מכן הענקתי להם את תמונותיהם במחזיקי מפתחות. כך עזרתי לאבא שלי בעסק שלו. לכן אני רגיל לעבוד עם כמויות של יהודים שמתנפלים עלי. פשוט הפעם, הם יהיו ערומים".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו