בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ים המוות יותר חי ממה שחשבתם

מדענים ישראלים וגרמנים שצללו אל קרקעית ים המלח, הופתעו לגלות עושר גדול של מיקרו-אורגניזמים

12תגובות

מדענים מישראל ומגרמניה גילו בים המלח את ריכוז החיים הגדול ביותר עד כה. במסגרת המחקר המשותף, החוקרים בדקו לראשונה מערכת של מעיינות תת-ימיים המתפרשים מתחת לים המלח, ונטלו מהם דגימות.

כבר בשנות ה-30 גילו חוקרים שבים המלח מתקיימים מיקרואורגניזמים. גם ידוע שבעונות גשומות מופיעות בים המלח פריחות אדומות של אצות וחיידקים, אך הגילוי הנוכחי של ריכוזי חיידקים הינו חסר תקדים בהיקפו.

“במיליליטר של מי ים רגילים אפשר למצוא מיליון חיידקים ובמיליליטר של מי ים המלח אפשר למצוא רק בין 1,000 לעשרת אלפים חיידקים", אומר דני יונסקו ממכון מקס פלאנק למיקרוביולוגיה ימית בברמן, גרמניה, "אבל מה שאנחנו גילינו כעת זה עושר גדול של מיקרו-אורגניזמים. מצאנו אבנים מכוסות במרבדי חיידקים - דבר שאף אחד לא ציפה למצוא בים המלח“.

החיידקים מתפתחים במעיינות התת-קרקעיים שמהם פורצים מים מליחים. יניב מונבז מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון, שהיה בין עורכי המחקר, מסביר כי מים אלה דומים יותר למים מתוקים מאשר למי ים המלח.

החוקרים צללו ובדקו יותר מ-15 מעיינות, הפורצים מקרקעית האגם דרך לועות בצורת קונוס בקוטר של 10 מטר ועומק של עד 13 מטר. הם פיתחו שיטה למדידה ישירה של המעיינות וחקרו את המורפולוגיה שלהם. במחקר נוסף של ד"ר כריסטיאן סיברט ופרופ' סטפן גייר ממכון הלמהולץ לחקר הסביבה בהאלה, גרמניה, נחקר הקשר ההידרולוגי בין מעיינות תת-ימיים לבין מעיינות בחוף.

יונסקו אומר שכמעט אף אחד לא צולל עד כה בים המלח במסגרת מחקר מדעי. "רק עובדי מפעלי ים המלח צללו. זה לא פשוט לצלול בים המלח: צלילה בלי חליפה בים רגיל דורשת משקולות כבדות יותר, ונדרשת מסכת פנים מלאה. מבחינת מחקר, עד עכשיו אף אחד לא חשב שיש סיבה לצלול בים המלח“.

צוללים בים המלח. תצלום: Christian Lott, Hydra Institute, Elba, Italy

לדברי פרופ' יונתן לרון, המנחה של יניב מונבז באוניברסיטת בן-גוריון, "לעושר שנמצא באזור המעיינות אף אחד לא ציפה. זה לא אומר שיש היכן לדוג בים המלח, אך מרבדי החיידקים מכסים שטחים גדולים ועושר המינים רב. המחקר בניהולו של ד"ר דני יונסקו הראה שרבים מן המיקרואורגניזמים שנמצאו אינם מוכרים למדע מסביבות על-מלוחות אחרות או מסביבות אחרות בכלל. אין אלו אותם חיידקים ואצות הצובעים את ים המלח באדום בחורפים גשומים כפי שקרה ב-1992. גילוי זה פותח דלת לשאלות חדשות. חלקן נוגע ליכולתם של חיידקים אלו לשרוד בים המלח, וחלקן נוגע ליכולת של יצורים אלו לשרוד בים מלח, שבו שכבת מים פחות מלוחה על פני השטח כפי שתיווצר אם תוכנית תעלת הימים תצא לפועל".

באוקטובר יחזרו החוקרים למעיינות ויבצעו עוד מספר צלילות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו